בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק שליש מהנושרים מבתי הספר זוכים לטיפול משרד החינוך

על פי נתוני המשרד, כמעט 20 אלף בני נוער שנפלטו מהמערכת אינם מקבלים מענה. מורה בתוכנית לטיפול בנוער מנותק: "זה פשוט לא מעניין את המערכת"

32תגובות

רק כשליש מבני הנוער שנשרו ממערכת החינוך זוכים לטיפול משרד החינוך לאחר הנשירה - כך מתברר מנתונים פנימיים של משרד החינוך שהגיעו ל"הארץ". לפי הנתונים, רק 10,232 בני נוער מנותקים, שנשרו ממערכת החינוך, טופלו בשנת הלימודים תשע"ב ביחידות לקידום נוער.

על פי מצגת פנימית של המשרד, שחשפה את הנתונים העדכניים ביותר לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך, ב-2010 היה מספרם 28,716. מכך עולה שרק כשליש מהם זוכים לטיפול. לכך מוסיפים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעל פיהם מספר הנושרים בשנה הוא כשמונה אחוזים מכלל בני הנוער בשנתון. יתר על כן, דו"ח הוועדה לבדיקת הנשירה הגלויה והסמויה (נתוני מכון ברוקדייל) מגלה כי על כל נער שנשר בגלוי נמצא לפחות נער אחד בנשירה סמויה - כזה שעדיין נחשב חלק ממערכת החינוך אך בתהליך יציאה ממנה. במשרד החינוך טוענים כיום שחל שינוי לטובה בנתונים, אולם בקשת "הארץ" לקבלם נדחתה.

במצגת הפנימית של משרד החינוך נחשף עוד, כי 52% מבני הנוער שנשרו מהמערכת מגיעים לטיפול יחידות קידום הנוער במשרד רק לאחר שהיו מנותקים בין שנה לשנתיים ויותר. רק 19.5% מבני הנוער מנותקים עד חצי שנה לפני שהם זוכים לטיפול המשרד, ואילו 28.8% מבני הנוער מנותקים בין חצי שנה לשנה.

חרף הנתונים, מכיר משרד החינוך באחריותו לכלל הנוער המנותק. במצגת שהפיק המשרד נכתב כי שבע ועדות - האחרונה שבהן ועדת שמיד - "הטילו את האחריות לטיפול בנוער מנותק ונוער בסיכון על מערכת החינוך, אחריות זו קיבלה ביטוי אופרטיבי בחקיקה ובהחלטות ממשלה". אחת החלטות הללו התקבלו כבר ב-1989, בהקצאת "סל תשומות חינוכיות טיפוליות" לנוער מנותק באמצעות היחידות לקידום נוער שבפיקוח משרד החינוך.

אלו שכן זוכים לטיפול ממערכת החינוך מקבלים אותו דרך ה"אגף לקידום הנוער" במשרד, שפועל כ"'רשת ביטחון' שפורס משרד החינוך ברשויות המקומיות, לטיפול בבני נוער בגילאי 18-14 שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות (נשירה גלויה)". השירות פועל ב-151 רשויות מקומיות וב-45 מוסדות חסות, בתי כלא ובתי מעצר. על פי המשרד, שירותי הנוער המנותק המטופל כוללים, בין היתר, מדריך חינוכי-טיפולי, השלמת השכלה, חינוך חברתי-ערכי ופיתוח מיומנויות חברתיות ומקצועיות.

נוסף על כך, אחראי האגף גם על טיפול ב"נשירה סמויה" -"נוער בסיכון". על פי המשרד אלו "מתאפיינים בניידות גבוהה בין מסגרות חינוכיות, הלומדים במסגרות ‘נמוכות', מיוחדות, בניכור ובבעיות הסתגלות, בעלי הישגים לימודיים נמוכים, נעדרים תכופות מבית הספר". על פי נתוני המשרד, בשנת הלימודים האחרונה, טופלו כעשרת אלפים בני "נוער בסיכון".

אף על פי שרק כשליש מהנושרים מטופלים בידי משרד החינוך, הנתונים העדכניים ביותר של משרד האוצר על תקציביהם של משרדי הממשלה, מצביעים על ירידה של 15% בתקציב ל"קידום נוער מנותק". בעוד שבשנת 2008 הקצה משרד החינוך 26.730 מיליון שקלים לנושא, הרי שבשנת 2011 עמד תקציב זה על 22.616 מיליון שקלים בלבד.

לנתונים אלו, העוסקים בבני נוער, יש להוסיף את נתוני הלמ"ס על נשירה בחינוך היסודי: על פי השנתון הסטטיסטי לשנת 2011, נשרו 5,083 ילדים בכיתות א'-ו', מתוכם כ-1,500 בחינוך הערבי.

"זו החצר האחורית של מערכת החינוך, יותר נכון - זה פשוט לא מעניין את המערכת", אומרת שרונה לוי, מורה להיסטוריה בתוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה). "התלמיד הגיע לקידום נוער אך הוא מוכוון לדברים נחותים. יש גישה ברורה, וזו גם משמעות ההפרטה שלנו, המורים: 'אתם לא מביאים בגרות, ההתקדמות שלכם איטית, מ-0 ל-60 ולא מ-60 ל-100, אז אין גב. המערכת רואה רק ציונים, זו נהייתה חזות הכל".

היל"ה היא התוכנית הגדולה ביותר לטיפול בנוער מנותק, במסגרתה משלימים הצעירים שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית בין 10 ל-12 שנות לימוד, לעתים גם בגרות חלקית. כמו מרבית 1,500 עמיתותיה, "מורות הקבלן", גם לוי הגיעה החודש ללשכת האבטלה, כדי שתוכל להתקיים בחודש שבו אינה מלמדת - בין תעודת הפיטורים להעסקתה המחודשת, המוטלת מדי שנה בספק.

"זו חופשה כפויה", היא מסבירה, "אני לא מרגישה מורה אמיתית, אבל אני עובדת כפליים, התחושות מאוד קשות". לדבריה, "יש אמירה ברורה של המערכת לתלמידים: 'אנחנו לא בונים עליכם להיות חוד החנית של החברה'. אין ראייה כוללת, שמכירה בכך שלילד בלי תעודת בגרות אין לאן ללכת, לא מעניין את המערכת איזה אזרחים נחזיר לחברה, העיקר שלא יהיו ברחובות. התפיסה הזו נוגעת גם אלינו: נפריד את המורים, כי אפשר כבר להפוך גם אותם לעניים. אפשר להפריט".

לדברי לוי, קושי נוסף של מורה-קבלנית הוא מחסור בתמיכה רגשית, שכן "אין מנגנון של כלים שיעזרו להתמודד עם בעיות רגשיות. אני עומדת לבד מול התלמידים שלי, אין עזרה של רווחה, עזרה סוציאלית". כתוצאה מכך, "הילדים שוב נופלים בין הכיסאות: זה הופך לתפקיד הלא רשמי של המורים, אני זו ששולחת הודעת טקסט לומר לו לבוא לשיעור, על חשבוני כמובן, זו עבודה שהולכת איתי הביתה ואין הכרה בה. הניתוק כפול: הילדים נושרים מבית ספר אחרי מסכת תלאות במסגרתה המערכת אמרה להם שאין לה מה לעשות איתם, עם הבעיות הנפשיות, הרגשיות, הלקויות, המשפחתיות, לפעמים כולן יחד".

לוי אומרת כי הילדים מגיעים לקידום נוער כתחנה אחרונה, ולמסגרת שהמדינה בחרה להפריט. "לכן", היא מוסיפה, "כל מורה שמוכן לעבוד בעבודה הזו מתקבל, השכר לא גבוה, אין שכר בקיץ ובחופשים. הם מנותקים ממסגרת תומכת של רווחה, מינימום משאבים, הייתי רוצה לראות עובדים סוציאלים ומדריכי קידום נוער על כל תלמיד שלי, כי תלמיד שמגיע לקידום נוער הוא ילד פגוע מהמערכת, שקודם צריך לבנות אצלו אמון בסיסי". לדבריה המורה משמש בכל התפקידים המשפחתיים בעבור התלמידים מורה, הוא "האבא, האמא, האח והאחות, אני יודעת עליו הכל". בסופו של דבר, "אבל אין גב של מערכת מאחורי, זה הכל המורה. אין מערכת מאחורי, היא לא רואה את זה".

1,500 מורי היל"ה, המאוגדים ב"כוח לעובדים", הקימו את ועד מורי הקבלן הראשון בישראל. לאחר שהשביתו השנה את הפעילות בתוכנית, מחאה על סירוב לעבוד דרך חברת הקבלן (החברה למתנ"סים) שופרו תנאי המכרז החדש והוחלף הקבלן שיחל לפעול בעוד יומיים - רשת "עתיד". השנה יזכו מרבית המורים לקבל משכורות גם בחופשות, ומרבית משכורתם עברה ממתכונת של תשלום רק על שעות שקוימו בפועל למתכונת משרתית (שכר "גלובלי"). יש לציין כי משרד החינוך עדיין מתנה זאת בכך ששליש מהשעות יישארו שעתיות וכך אי הגעת התלמידים משמעה העדר תשלום.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "מאז שנת 2010 חלו שינויים בנתונים, שכן המשרד נקט שורה של פעולות בהן הגדלה משמעותית של התקציבים המיועדים לטובת טיפול בנוער מנותק, אם באמצעות הגדלת שירותי קידום נוער ברשויות (תשע"א: 116 יחידות לקידום נוער לעומת תשע"ג: 160 יחידות) ואם באמצעות הגדלה משמעותית של תקציב פרויקט היל"ה (תשע"א: 73 מיליון שקלים לעומת 105 מיליון שקלים בתשע"ג). כמו כן, הקצה המשרד תוספת תקציבית לטובת מנהלים ורכזים של קידום נוער ברשויות (תשע"ב: כ-12 מלש"ח לעומת תשע"ג 13.5 מלש"ח). בנוסף על כך, במסגרת הרחבת חוק חינוך חובה ל- יב', נוספו עוד אלפי תלמידים לבתי הספר". ממשרד החינוך נמסר עוד כי "לאורך שלוש השנים האחרונות נוספו אלפי שעות לטובת נוער מנותק ובכלל זה לתוכנית היל"ה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו