בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחזית הלמ"ס

בתוך 5 שנים – 44% מהתלמידים יהיו חרדים וערבים

מנתוני הלמ"ס המתפרסמים לרגל פתיחת שנת הלימודים עולה גם כי ישנה מגמה של הזדקנות המורות במערכת החינוך, ואין מורות צעירות יותר שיחליפו אותן

52תגובות

בתוך חמש שנים יהוו התלמידים החרדים והערבים 44% ממערכת החינוך – כך עולה מתחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום, לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ג.

מהנתונים עולה כי במהלך השנים 2017-2013 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול כולו מכ-1.579 מיליון תלמידים בשנת 2013, לכ-1.695 מיליון תלמידים בשנת 2017. מדובר בגידול מצטבר של 7.3%, קצב גידול שנתי של 1.83%.

כצפוי, הגידול המהיר ביותר יתרחש בפיקוח החרדי (קצב גידול שנתי של 3.7%), זאת לעומת החינוך הממלכתי-דתי (2.5% לשנה), החינוך הערבי (1.5%) והחינוך הממלכתי העברי (1.1%).

אליהו הרשקוביץ

על פי התחזית, יהוו ילדי החינוך הממלכתי בשנת 2017 רק 41% מהמערכת, אחריו החינוך הערבי עם 26%, החרדי – 18% והחינוך הממלכתי-דתי 14%. תלמידי החינוך הממלכתי בישראל, עדיין יוותרו הרוב.

מגמה מדאיגה הנחשפת בנתונים נוגעת לפרופיל המורה בישראל, ומצביעה על הזדקנות המורות במערכת, כשדור צעיר של מורות אינו תופס את מקומן. על פי הלמ"ס, בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור המורים בני 50 ומעלה, והיא מאפיינת יותר את החינוך העברי בכלל ואת החטיבה העליונה בפרט, שבה 45% מהמורים היו בני 50 ומעלה בשנת 2011 לעומת 33% בשנת 2001.

מנגד, מגמה חיובית יותר מצביעה על עלייה משמעותית בשיעור המורים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ומעלה). אולם בהיבט זה צפים הפערים החברתיים: בעוד שבחינוך העברי, אחוז המורים בעלי התארים המתקדמים עמד בשנת 2011 על 29% (לעומת 19% ב-2001), בחינוך הערבי קטן אחוז המורים בעלי תואר מתקדם בחצי ועומד על 15% בשנת 2011 (לעומת 8% ב-2001).

נתוני הלמ"ס מצביעים עוד על חוסר הצלחתה של המערכת בצמצום פערים חברתיים: שיעורי הזכאים לבגרות ועמידתם בדרישות הסף של האוניברסיטאות עולים עם הרמה החברתית-כלכלית של יישוב מגורי התלמידים: שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי (לא כולל תלמידי הפיקוח החרדי) עמד ב-2010 על 57% מתלמידי י"ב ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך, בהשוואה ל-77% ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הגבוה.

ככל שלאם השכלה גבוהה יותר כך עולים סיכויי ילדיה לקבל תעודת בגרות בהצטיינות. 3% מבין הזכאים בחינוך העברי (לא כולל הפיקוח החרדי) שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד) קיבלו תעודת בגרות בהצטיינות, לעומת 15% מאלה שלאמם השכלה גבוהה (16 שנות לימוד ומעלה). בחינוך הערבי, הקשר שבין השכלת האם להצטיינות ילדיה חזק אף יותר: 2% לעומת 28%, בהתאמה.

על פי ניתוח כללי של נתוני הלמ"ס, ב-2010 (מחזור לימודים תש"ע) ניגשו לבחינות הבגרות 84% מכלל תלמידי כיתות יב (כולל תלמידי הפיקוח החרדי), ולמעלה ממחציתם (56%) עמדו בבחינות ונמצאו זכאים לתעודה. יש לציין כי הנתון מתייחס לתלמידי י"ב במחזור הגיל, ולא לכלל בני שכבת הגיל, שבחלקם שנשרו ממערכת החינוך טרם הגיעם לכיתה י"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו