בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שומר המקומות הקדושים מהלך בין טיפות הרוק

האח פיצאבלה כבר התרגל לפרובוקציות נגד כנסיות ומנזרים בי-ם, אולם סבור שבתקופה האחרונה הן חצו קו אדום: "זו שלילה של קיומנו כאן"

59תגובות

הפוגרומיסטים של תג מחיר מצאו להם קורבן קל - המנזר בלטרון, שנזיריו גילו השבוע על קירותיו כתובות בגנות ישו ודלת שהוצתה. "מה קורה היום בחברה הישראלית, שהיא מאפשרת שנוצרים יהפכו לקורבנות ומטרות לאלימות?" כתבו ראשי הכנסייה הקתולית בארץ בהודעה מיוחדת שהתייחסה לאירוע. אחד מבכירי החותמים על ההודעה הוא הקוסטוס, "שומר המקומות הקדושים" מטעם הוותיקאן. אבל יותר מכל אדם אחר בארץ דווקא הוא, נזיר פרנסיסקני ממוצא איטלקי, יודע לענות על שאלה זו.

המשיח הנוצרי ידוע בקרב דוברי העברית בשם "ישו", אבל השם הזה הוא כינוי גנאי יהודי - ראשי התיבות של "ימח שמו וזכרו". אבל האח פיירבטיסטה פיצאבלה, שחי בישראל 22 שנים, כבר התרגל. "99 אחוז מהאנשים משתמשים בזה בלי להתכוון. אבל כשמישהו יודע ומשתמש בזה, זה מפריע לי, כי למלים יש חיים משלהן. השם שלו הוא ישוע וצריך לקרוא לבן אדם בשמו".

פיצאבלה אינו נזיר מן השורה, הוא הקוסטוס וראש המסדר הפרנסיסקני במזרח התיכון. הקוסטוס הוא תפקיד מהרמים בכנסייה הקתולית, כמה דרגות מתחת לאפיפיור. בעל התפקיד מחזיק את המפתחות והבעלות על רוב המקומות הקדושים לנצרות בארץ - כנסיית הקבר בירושלים, כנסיית המולד בבית לחם, כנסיית הבשורה בנצרת ועוד. מכאן עוצמתו וחשיבותו. בראיון נדיר לכלי תקשורת ישראלי מבקש הקוסטוס להזהיר מפני היחס לקהילה הנוצרית בישראל, חודשים ספורים לפני שהוא מסיים את תפקידו.

אמיל סלמן

"כשבאתי לארץ אמרו לי: תדע, אם אתה הולך עם גלימה בעיר ויירקו עליך - אל תיפגע, זה נורמלי", הוא מספר. לדבריו, כל כהן נוצרי שיסתובב בירושלים, יהיה מעמדו בכיר ככל שיהיה, יספוג במוקדם או במאוחר יריקה מלווה בקללה, מבחורי ישיבה. אחרי 22 שנים הוא גם יודע למפות את האזורים בירושלים המועדים ליריקות: "שער יפו, הרובע הארמני, כיכר צה"ל". הנוהג הזה נעשה נפוץ יותר בשנים האחרונות ונוסף לו נוהג מכוער לא פחות: כתובות "תג מחיר" על קירות כנסיות. האירוע בלטרון הוא האחרון בסדרה של פגיעות כאלה. בפברואר השנה, אחרי תקיפת כנסיות ומנזרים בירושלים, כתב פיצאבלה לנשיא שמעון פרס: "לצערי, בשנים למדנו גם להתעלם מפרובוקציות, אך הפעם נדמה שנחצו קווים אדומים".

זה לא היה הקו האחרון שנחצה. לפני כחודש וחצי זכתה האלימות נגד הנוצרים למעמד סמלי בכנסת, כשח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) קרע לעין המצלמות את ספר הברית החדשה. "זה היה מזעזע, מאוד קשה לקבל את זה", אומר הקוסטוס. "אם אתה כיהודי רוצה שיכבדו אותך, אתה צריך לכבד את הזולת. יש מיליארדי נוצרים שהספר קדוש להם".

פיצאבלה מוחה גם על התגובה הנרפית של המערכת הפוליטית והחברה הישראלית למעשה של בן ארי. "כשהוא יוצא כך, אחרי דבר כל כך לא מקובל ומשפיל, ללא התייחסות מלבד מלים כמו 'לא היית צריך לעשות את זה' - זה מאוד מזעזע. זה חוסר רגישות. קורה דבר כל כך חמור ואף אחד לא עושה כלום. למעשה זו שלילה של קיומנו כאן".

יש פער גדול בין העוצמה של הקוסטוס, לבין יכולתו לפעול או להשפיע במערכת הפוליטית הישראלית. חולשה זו באה לידי ביטוי במקרה של בן ארי. "פנינו, כל ראשי העדות, ליו"ר הכנסת, הבענו מחאה. הקהילות שלנו שואלות 'למה אתם לא עושים משהו', אבל מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מאשר לכתוב מכתב? אבל אתה יודע מה עושים למכתב".

"כשאומרים לישראלים 'נצרות'", הוא אומר, מיד "הם חושבים על השואה והאינקוויזיציה. אנשים לא יודעים שאנחנו כאן ושיש לנו כאן שורשים. אני חי במצודה שלי (בקסטודיה של מנזר אבן ענק בין חומות העיר העתיקה ליד השער החדש), אבל יש לי רושם שהיחס אלינו מייצג תופעות בכל החברה הישראלית".

שבוע לפני הפגיעה במנזר בלטרון נחשפה חולשתם של הנוצרים בירושלים, כשמתחם מגורים שהקימה הקסטודיה בהר הזיתים הותקף על ידי עשרות צעירים מוסלמים. הרגשה של חוסר ביטחון דוחפת יותר ויותר נוצרים לעזוב את ירושלים. היום הם מהווים פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית העיר. אבל הקוסטוס לא מאמין שהקהילה הנוצרית תיכחד. "אני לא פסימי עד כדי כך. אנחנו מיעוט בתוך מיעוט, ותמיד נשאר מיעוט קטן. אבל אני לא חושב שניעלם לחלוטין, כמו בצפון אפריקה או בטורקיה. כי בסופו של דבר זו ארץ הקודש, יש מקומות קדושים, יש נוכחות. הממסד הנוצרי, על כל חולשותיו, יישאר. השאלה היא סוג האוכלוסייה הנוצרית והאיכות שלה".

פיצאבלה, יליד איטליה, נדר את נדר הנזירות בגיל 19. שש שנים אחר כך בא לישראל. הוא למד מקרא באוניברסיטה העברית ומילא שורה של תפקידים במסדר הפרנסיסקני. לאחר קידום מטאורי, מונה לקוסטוס בגיל 39 - כנראה האדם הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד הזה ב-800 שנות קיומו. הוא מדבר עברית שוטפת ויש לו קשרים ענפים באקדמיה בישראל. באותה קלות שהוא משוחח על תיאולוגיה נוצרית, הוא יכול גם לשוחח על יהדות, אדריכלות ואמנות. על שולחנו, מתחת למפתח כנסיית הקבר, ניצבים מחשב נייד ומדפסת.

הקסטודיה בהנהגתו מנהלת את הנכסים הנדל"ניים והרוחניים שלה והובילה יוזמות סיוע לקהילה הנוצרית בארץ, גם בבניית מתחמי מגורים לזוגות צעירים קתולים. אחד השינויים שהכניס הוא הדרישה שנזירים הבאים לישראל ילמדו עברית או ערבית. "רוב הישראלים לא יודעים כלום על הנוכחות הנוצרית בארץ. אנחנו וגם הציבור הישראלי אשמים בזה. אנחנו צריכים לדבר יותר".

בתפקידו הקודם היה פיצאבלה ראש הקהילות הנוצריות דוברות העברית, המורכבות ברובן ממהגרי עבודה ופליטים. עברית היא השפה היחידה שהם יכולים לדבר בה ביניהם ולהתפלל. פיצאבלה מודאג מיחס החברה הישראלית לקהילה הזאת. "באירופה פוחדים מהזרים כי הם מוסלמים, כאן אולי פוחדים מהם כי הם נוצרים. צריכים לטפל בהם, לתת להם תנאים אנושיים, להקשיב להם ולעזור".

כאחראי לכל הקהילות הלטיניות במזרח התיכון, דעתו נתונה כעת בעיקר לנוצרים בסוריה. הוא נסע לשם תדיר במשך שנים, ובפעם האחרונה לפני כחצי שנה. מאז אוסר המשטר כניסת זרים למדינה. "אתה נוסע בכבישים ויש מחסומים - פעם של הצבא ופעם של המורדים. המדינה משותקת, יש קבוצות שודדים, כנופיות משתוללות, אין גילויי אלימות נגד נוצרים בגלל שהם נוצרים, אבל יש חוסר ודאות גדולה ביחס לעתיד", הוא אומר.

בתקופת כהונתו כקוסטוס הגיעו לירושלים עולי רגל נוצרים הרבים ביותר - כ-3.6 מיליון בשנה. זה כאב ראש לא קטן לממונה על המקומות הקדושים, בשל הצפיפות בעיר ובכנסיית הקבר. "ירושלים היא לא פאריס, היא קטנה, וכמעט בלתי אפשרי לשמור על הסדר בכנסיית הקבר. שמעתי על צליינים שהתלוננו שאי אפשר להתפלל כי דוחפים אותם החוצה. מצד שני זה יפה, זה מביא עבודה. ירושלים תוססת".

הוותיקאן והקסטודיה מתנגדים בתוקף ליוזמת הרשות הפלסטינית להכריז על כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. באותה התקיפות הם מתנגדים להכרזה כזו של אתרים בגליל - בנצרת, בכפר נחום ובהר תבור. הקוסטוס חושש שההכרזה כזו נועדה להיות נשק במאבק בין ישראל לפלסטינים. היא גם עשויה לאפשר לגורמים לא כנסייתיים להתערב בנעשה בכנסיות. "אלה מקומות שיש להם פרופיל בינלאומי, והם צריכים להישאר כאלה", אומר פיצאבלה.

בשבוע שעבר התחדש המו"מ בין הוותיקאן לישראל על הסדרת מעמד הכנסייה בארץ. המו"מ נמשך כמעט עשר שנים והוא אמור להגיע בקרוב לסיומו. לקוסטוס עניין מיוחד באחת מאבני הנגף במו"מ - זכויות השימוש באולם הסעודה האחרונה בהר ציון. האולם, שהיה מרכז חשוב ביותר של הנזירים הפרנסיסקנים בארץ ישראל, נלקח מהם לפני 500 שנה, והם שואפים להחזירו למסדר. אבל לרוע מזלם, מתחת לאולם מצוי לפי המסורת קבר דוד המלך, ואנשי המסדר מורשים היום קיים שם טקסים רק כמה ימים בשנה. הקוסטוס לא מבקש את שינוי הסטטוס קוו במקום. "יש רגישות נוצרית מאוד גבוהה למקום, צריך למצוא פתרון יצירתי. הגישה שלנו היא פרקטית", אמר.

"אנחנו חיים תחת אותו הגג באותו בניין", אומר פיצאבלה על מריבות העדות הנוצריות בניהול כנסיית הקבר, האתר הרגיש והבעייתי ביותר בעולם.

"אבל ירושלים מלמדת אותך, שאתה לא יכול לקבל שום החלטה לבד, אתה צריך את השני. זה הקושי והיופי של ירושלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו