בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכיתות בחינוך היסודי בישראל – הצפופות ביותר ב-OECD

דו"ח הארגון מגלה כי בכיתה בישראל לומדים 28.7 ילדים, לעומת 21.3 ביתר המדינות. גננת בארץ מופקדת על 24.6 ילדים, לעומת 14.4 ב-OECD

7תגובות

הכיתות בחינוך היסודי בישראל הן הצפופות ביותר מבין 34 המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) – כך עולה מהדו"ח הבינלאומי "Education at a Glance 2012" שפורסם היום (שלישי), המשווה בין מערכות החינוך השונות במדינות ה-OECD.

מהדו"ח עולה כי בחינוך הציבורי בישראל לומדים בממוצע 28.7 ילדים בכיתה, זאת לעומת ממוצע התלמידים בכיתה בכלל המדינות החברות בארגון שהוא 21.3 ילדים. בחטיבות הביניים ממוקמת ישראל במקום השלישי מהסוף – אחרי יפן וקוריאה, עם ממוצע של 31 תלמידים בכיתה לעומת ממוצע ה-OECD - 23.3.

בראייה רב-גילית של צפיפות הכיתות, נמצאת ישראל במקום הרביעי מהסוף, כשהדו"ח מצביע על כך שבתשע השנים שנמדדו לא נרשם שינוי משמעותי בעניין. בניגוד למצבה הסטטי של ישראל, הצליחו בקוריאה, למשל, להפחית משמעותית את מספר התלמידים בכיתות בתקופה זו.

סוגייה נוספת נוגעת ליחס בין מספר תלמידים לאיש הוראה. מהנתונים עולה כי בעוד שמספרם הממוצע של התלמידים לכל גננת בגני הילדים הוא בישראל 24.6, ממוצע מדינות ה-OECD נמוך הרבה יותר - רק 14.4 ילדים לכל גננת.

אילן אסייג

עוד מתברר מהדו"ח כי בין השנים 2000 ל-2009 נרשמה בישראל עלייה זניחה בלבד בהיקף ההשקעה בחינוך היסודי והעל-יסודי לעומת רובן המוחלט של המדינות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (ישראל מדורגת במקום השלישי מהסוף).

יתרה מזאת, בהשקעת ישראל במערכת ההשכלה הגבוהה נרשמה בתשע השנים שנבחנו ירידה משמעותית, בניגוד להזרמת הכספים ההולכת וגדלה במרבית המדינות, כשרק בשווייץ נרשם קיצוץ גדול יותר.

עוד מתברר כי בין השנים 2000 ל-2009 ירדה ההוצאה הציבורית על חינוך מתוך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), מרמה של 47.1 אחוזים בשנת 2000 ל-42.9 ב-2009. ככל שההשקעה הציבורית בחינוך יורדת, כך גדל חלקה של ההשקעה הפרטית התופסת את מקומה.
הדו"ח מצביע גם על הפערים בישראל, בה 22.5% מהילדים נמצאים בסכנת נשירה מהלימודים ו-26.5% נוספים מהילדים הינם בעלי ידע חלקי, המעמיד אותם בסיכון חמור ביכולת להשתלבות מלאה בחברה ובכלכלה.

באשר לשכר המורות, נרשם שיפור משמעותי בתקופה שנבדקה, אולם שכר המורים במדינה עדיין נמוך בהרבה מהממוצע. על פי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בגידול בשכר המורים בעלי ותק של 15 שנים בחינוך היסודי. שכרם של מורים אלו עלה בכ-32% לעומת 5% בממוצע ב-OECD. יחד עם זאת, בעוד ששכרה לשעה של מורה בעל ותק זה בישראל עומד בממוצע על 31 דולר, ממוצע המדינות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי עומד על 49 דולר. כך נותר גם הפער בחטיבות הביניים – 39 דולר בישראל לעומת 58 בממוצע הארגון, ובהתאמה, 40 דולר בחטיבה העליונה לעומת 65.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו