בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם במירוץ לרבנות הראשית, הייחוס הוא שקובע

בעוד כחצי שנה ייבחרו שני רבנים חדשים לישראל. המועמדים עדיין שומרים על פרופיל נמוך וממתינים לראות אם "חוק עמאר" יסדר לרב המכהן קדנציה נוספת

43תגובות

בעיתונות החרדית אוהבים להשתמש באמירה התלמודית "תורה מחזרת על אכסניה שלה", כדי לתאר מה שעשוי להתפרש במקומות אחרים כנפוטיזם, שבו התורה עוברת בירושה, ויש שיאמרו אף בתורשה. המצב שבו תפקידי רבנות רשמיים - החל מרבני ערים, דרך דיינים וכלה בחברי מועצת הרבנות - נמסרים לא פעם בידי בנים לרבנים בכירים בעבר ובהווה הוא עובדה קיימת. כתירוץ נוהגים במערכת הדתית לציין את העובדה שגם מערכת המשפט הישראלית משופעת ב"בנים של".

בחודשים הקרובים צפוי התירוץ הזה להישמע שוב ושוב, בעיקר משום שייחוס משפחתי הוא המכנה המשותף הבולט ביותר בין מי שעשויים באפריל 2013 להיכנס ללשכותיהם של שני הרבנים הראשיים לישראל לקדנציה שמשכה עשר שנים. על קו הזינוק ניצבים בימים אלה לא פחות מחמישה בנים לרבנים הראשיים לישראל לשעבר ושני אחים לפוליטיקאים. למעשה, רק שניים או שלושה מהרבנים ששוקלים אם להתמודד הם נטולי כל ייחוס רבני משמעותי.

הנעשה בתוך הרבנות הראשית מעניין בדרך כלל רק את הציבור הדתי, אולי מפני שטרם הוכרע בו המאבק בין חובשי הכיפות הסרוגות לחובשי הכיפות השחורות. ואולם, בחודשים הקרובים תידרש תשומת לבה של המערכת הפוליטית כולה לבחירת מחליפיהם של הרב הספרדי הראשי שלמה עמאר והרב האשכנזי הראשי יונה מצגר. הבחירות עצמן צפויות להתקיים במארס.

למעט ארגון צהר, שכבר הודיע על כוונתו להציג מועמד אך לא נקב בשמו, איש לא הכריז לפי שעה על מועמדותו באופן רשמי. סיבה אחת לכך היא חוסר הוודאות סביב מועד הבחירות לכנסת, דבר שעשוי להשפיע על מבנה הגוף שייבחר את הרבנים הראשיים. גוף זה מורכב מ-150 חברים, שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות וראשי מועצות דתיות. סיבה שנייה היא הערפל ששורר סביב הצעת חוק להארכת כהונתו של הרב הראשי לקדנציה שנייה, דבר שישאיר את ההתמודדות באגף האשכנזי בלבד. הרב מצגר כבר הודיע שבכוונתו לפרוש מתפקידו.

שלמה עמאר, בן 64, נחשב לבן טיפוחיו וממשיך דרכו בהלכה של הרב עובדיה יוסף והוא אף קשור למשפחתו בקשרי נישואין. "חוק עמאר" תלוי כעת בעיקר במפלגת ישראל ביתנו. אם זו תשתכנע - בחירתו של עמאר נראית כמעט מובטחת. אלא שכלל לא ברור אם ההצעה תועלה לדיון במושב החורף. במצב שכזה נראה שהרב עמאר ישאף להישאר בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול (הראשון לציון) באמצעות תיקון מינורי בחוק. אפשרות נוספת היא "הצרחה ספרדית": מועמד ש"ס לתפקיד רב העיר ירושלים ובנו של הרב יוסף, יצחק יוסף, יתמודד על תפקיד הראשון לציון, ואילו עמאר יתמודד לתפקיד הרב הספרדי הפנוי בבירה.

יהודה דרעי, בן 54, רב העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית. אחיו הגדול של אריה דרעי ומחותן של יצחק יוסף, בניו של הרב יוסף, המתמודד על תפקיד רב העיר ירושלים. סיכוייו של דרעי יגדלו, אם תימנע מהרב עמאר האפשרות להתמודד. בין השניים שוררות באחרונה מתיחות, שכן אריה דרעי הואשם על ידי אנשי עמאר בטרפוד "חוק עמאר".

יעקב כהן \בחדרי חרדים
ירון קמינסקי

שמואל אליהו, בן 56, רב העיר צפת ובנו של הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו. רחוק עדיין מהחלטה להתמודד, אך קיבל בימים האחרונים רוח גבית אחרי שבג"ץ דחה עתירה להעמידו לדין בגין אחת מהתבטאויותיו נגד ערבים. חוץ מעיסוקיו הפוליטיים, נחשב אליהו ממובילי הקו השמרני-חרד"לי בציונות הדתית ופסיקותיו באמצעות הודעות טקסט מתפרסמות בעלונים פופולריים המופצים בבתי הכנסת.

בבחירות הקודמות לרבנות הראשית, ב-2003, הציג אליהו את מועמדותו ובכך תרם לקריסת העסקה בין המפד"ל לש"ס. מאז, זוקפים במפד"ל לחובתו של אליהו את בחירת הרב מצגר במקום הרב יעקב אריאל.

ניר כפרי
פייר תורג'מן באובאו

אברהם יוסף, בן 63, רב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בנו של הרב יוסף ומחותן של הרב יהודה דרעי שמולו הוא עשוי להתמודד. יוסף מהווה "סדין אדום" מבחינת החרדים האשכנזים לאחר שבשנת השמיטה הקודמת תמך ב"היתר המכירה", המאפשר לחקלאים להמשיך לעבוד. מצד שני, המוניטין שלו כולל אוסף התבטאויות ופסיקות אולטרה-חרדיות, כמו למשל זו שלפיה אסור לצרף למניין, לא כל שכן להעמיד כשליח ציבור, שופט בערכאה של מדינת ישראל, משום שהוא "מרים יד בתורת משה".

יצחק דוד גרוסמן, בן 66, רבה של מגדל העמק זה 40 שנה ובנו של הרב ישראל גרוסמן, רב חסידי בעל השפעה בחוגים החרדיים בירושלים. מעורב בפעילות צדקה, חינוך, רווחה וקליטה. רשת "מגדל אור" שהקים עוסקת בחינוך בפריפריה ובהקמת מסגרת גיוס עבור נערים חרדים נושרים. על פעילותו הענפה, זכה ב-2004 בפרס ישראל על מפעל חיים. גרוסמן נחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר באגף האשכנזי, אם רק יחליט להתמודד. הוא מקובל על ראשי המדינה, מקושר לראשי ערים ונהנה מתדמית ממלכתית ומאחדת.

מוטי מילרוד
גיל כהן מגן

דוד לאו, בן 46, רב העיר מודיעין מכבים-רעות. בנו של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו וחתנם של הרב יצחק רלב"ג (ראש המועצה הדתית ירושלים) ואשתו הרבנית הדסה, המקושרים לאריה דרעי, ובעלי השפעה חזקה בפוליטיקה בכלל.בשל גילו הצעיר והעובדה שטרם התבלט כדמות ציבורית, ינסה לאו להתמודד על משבצת הרבנות הקלאסית ויבנה קמפיין כרב פוסק הלכה. לאו הוא בעל ניסיון מוכח בניהול גופי כשרות וזוכה לתמיכה נלהבת של ראש העיר מודיעין, חיים ביבס, המקורב לראש הממשלה נתניהו. עם זאת, סיכויו תלויים בעיקר במה שיתרחש בזירה החרדית.

דוד סתיו, בן 52, רב היישוב שהם ויו"ר הנהלת ארגון רבני צהר. הערכות הן כי הוא יתמודד מטעם הארגון, אם כי טרם הוכרז סופית כמועמד. צהר מנהל בתקופה האחרונה קמפיין תקשורתי לשינוי פני הרבנות ולהחזרתה לימיה כמוסד ממלכתי. הקמפיין מחריף את העימות בין צהר לרבנות ולמשרד הדתות שבשליטת ש"ס. סתיו הוא סדין אדום עבור חרדים וחרד"לים, וכל ניסיונותיו בשנים האחרונות להיבחר לתפקידים שונים ברבנות ודיינות כשלו. למרות זאת, בצהר ינסו לגבש עסקה שבה תובטח התמיכה בסתיו בתמורת תמיכה באחד המועמדים הספרדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו