בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החרדים החדשים מרימים את הראש והכיפה

אחרי שנים של דיכוי, הזרם החרדי המתון והעובד למחייתו כבר לא מתבייש שהוא כזה. סמינר חלוצי, שמכין נערות לבגרות במדעים ובמחשבים, כמשל

67תגובות

הדלת המשרדית הכבדה אינה מסגירה את המתרחש מעברה השני. אף לא רחש. לא רקיעות רגליים, תזוזה של כיסאות, או צחוקים מתגלגלים. דבר מהרעשים הרגילים של בית ספר, לא חודר החוצה. תהייה מתחילה לנקר, האם זו הדלת הנכונה? אך הנה היא נפתחת מבפנים בקול זמזום, ונערות בזנב סוס, לבושות בחולצות תלבושת תכלכלות, חוצות את המסדרון. החצאיות הארוכות שלהן משמיעות קול אוושה בעוברן.

מיקומו הלא צפוי של "סמינר דרכי שרה", בבנין משרדי בירושלים, נשכח מיד כשנכנסים פנימה. אור בהיר חודר לחדרי הכיתות המרווחים דרך חלונות גדולים. בכל אחת מהכיתות קבוצה קטנה של בנות שוקדות בשקט על לימודיהן. כשלפתע בוקע שיר חסידי המתפקד בתור הצלצול, פורצת ההמולה האופיינית בהפסקה. זהו בית ספר קטן ואינטימי שבו לומדות 60 בנות בגיל תיכון. שלא כמו בסמינרים הגדולים והשמרניים, ניכר כי את מקום היראה והדיסטאנס בין המורות לתלמידות המקובל במערכת החינוך החרדית, החליפה מין פמיליאריות משפחתית.

דרכי שרה מפלס לו כיום דרך עצמאית במגזר החרדי. סימה ולס, המנהלת מסבירת הפנים של הסמינר, מסבירה שהוא הוקם כדי לענות על הצורך בתעודת בגרות - מטרה שאף סמינר חרדי אחר לבנות בבני ברק או בירושלים לא שואף אליה. אבל בכל ממד אחר "זהו בית יעקב לכל דבר". היא תולה את הצורך בתעודת בגרות בהתפתחות המגמה של השכלה והתמקצעות. "ההורים מבינים שכאשר בנותיהן ירצו להירשם ללימודים גבוהים, הן ייאלצו לבזבז זמן וכסף על מכינה ללימודים קדם אקדמיים. הם רוצים לקצר תהליכים".

עגנון וזלדה כן, קנז לא

בית הספר פועל זו השנה השלישית, ואולם רק השנה הוא יתחיל להתמודד באמת עם האתגר שנטל על עצמו, כאשר תלמידות י"א ייגשו לבחינות הבגרות. בשנה הראשונה למדו בו 14 תלמידות בלבד והוא גדל בהתמדה. כבר היום הביקוש אליו גדול מיכולת הקבלה שלו. המתקבלות נבחרות בקפידה ועוברות מבחנים, כדי לבחון אם הן מסוגלות להתמודד עם רמת הלימודים הגבוהה, הרחוקה מהסטנדרט הקיים בבתי יעקב רגילים.

בדרכי שרה לומדים שש שעות של מדעים ושש שעות של מדעי המחשב כמקצועות חובה וניגשים לבגרות חמש יחידות במקצועות אלה. זאת מלבד חמש יחידות בתנ"ך, ספרות ועוד. אחת התלמידות מספרת כי היא לא שיערה שהלימודים יהיו ברמה כה גבוהה. "היו לי נקודות שבירה", היא אומרת, "כי הרמה בבית יעקב שבו למדתי היתה הרבה יותר נמוכה". לדבריה, לאחר שנה מאומצת, היא מרגישה שהגיעה לרמה של הכיתה.

"אלה בנות שמתעתדות לפרנס את המשפחה (כשהבעל יישב וילמד, ת"ר)", מנמיכה ולס ציפיות. זאת כדי שלא יעלה על הדעת חס וחלילה הרעיון שהבנות מכוונות לפיתוח קריירה. נראה שחשוב לה להראות עד כמה הקו הוא חרדי, שלא יעלה על הדעת שמחנכים כאן לערכים שאינם הולמים בית יעקב.

מיכל פתאל

ואולם דרכי שרה הוא מהפכני, ולו בניסיון ללמד תוכנית רגילה (של החינוך הממלכתי-הדתי), שאינה חרדית. בספרות לומדים כאן בין השאר את עגנון, חיים סבתו ושירי זלדה, שלמותר לציין שאף ילדה חרדית לא שמעה את שמם. וחוץ מזה גם מבחר מספרות העולם, למשל "הזקן והים" של המינגווי.

"פוטנציאל החיכוך בין ההשקפה הדתית ותוכני הלימוד הוא גבוה ומאתגר אותנו כל הזמן", אומרת ולס. כך למשל היא מספרת על החלטתה לא לכלול בתוכנית את הספר "בדרך אל החתולים" של יהושע קנז. "מבחינתי זו ספרות מופת", היא מבהירה, "אבל יש כאן ביטויים, קללות, שאינן מתאימות לאוזן של הבנות שלנו". גם החומר באזרחות לא עבר את הביקורת של ולס. לדבריה, "אנחנו מדגישים את חובת הציות להלכה למשל, לפני כל דיון בדמוקרטיה ובחוקי השלטון". לכן הציעה למשרד החינוך תוכנית חדשה שטעונה עדיין אישור. "אנחנו כל הזמן הולכים בין הטיפות".

מיכל פתאל

בסמינרים הרגילים של בנות חרדיות לומדים אמנם מקצועות חול, אבל אוסרים על לימודים לבגרות. במשך שנים נשמר האיסור הזה בעינו בשל עמדתו הנחרצת והמחמירה של המנהיג הרוחני של הליטאים, הרב יוסף שלום אלישיב, נגד השכלה גבוהה. כמי שהבדלנות היתה נר לרגליו, "פוסק הדור" סבר שלימודים לבגרות עלולים לפרוץ את המחסום בדרך לאוניברסיטה. לכן, את הסמינרים שמעניקים תעודת בגרות אפשר לספור על כף יד אחת. הם נמצאים בדרך כלל בפריפריה החרדית (כמו בחיפה, רחובות ופתח תקווה), הרחק מהפיקוח שקיים בריכוזים החרדיים. המודל לחיקוי של דרכי שרה הוא התיכון הדתי הוותיק לבנות "לוסטיג" ברמת גן, שהתחרד עם השנים.

דרכי שרה מנסה לרקוד על שלוש החתונות. גם לשמור על קו חרדי אליטיסטי, גם להיות יותר פתוח, וגם לשלב לימודים ברמה גבוהה. בציבור החרדי אין חיה כזו, שכן בתי ספר המרשים לעצמם להיות גמישים בקו הדתי שלהם הם לרוב ברמה לימודית נמוכה, אבן שואבת לפליטות שנשרו מהסמינרים הגדולים.

הקמתו של דרכי שרה מעידה ללא ספק על התחזקותה של הקבוצה של החרדים המודרניים - או בכינויים חרדים חדשים - שהורי הבנות נמנים עמם. מדובר בחרדים שמעוניינים להשתלב בחברה הכללית שמתאפיינים גם במתינותם מבחינה דתית. רובם ככולם עובדים ולא לומדים בכולל. עם הקמת הסמינר הם כמו יוצאים מהארון ומזדהים כמי שנמנים עם החרדים המודרניים. נראה שהם צברו די ביטחון עצמי, ולא פוחדים שפרישה מהמוסדות החרדים הקלאסיים תזיק לשידוך של הבנות.

לא במקרה, מי שעומד מאחורי הקמת הסמינר הוא תנועת "טוב", תנועה הפועלת ברמה המוניציפלית ומנסה להציע כיום אלטרנטיבה פוליטית וחברתית. לתנועה זו נציגים ברשויות המקומיות ביתר עילית ובית שמש ונציג בלשכת עורכי הדין בירושלים. למעשה, מי שבחר בטוב העדיף את העקרונות החברתיים שהתנועה דוגלת בהם - כמו שוויון ואי אפליה בקבלה לערים החרדיות או בסמינרים - ולא את נציגי המפלגות הקלאסיות (ג' או דגל התורה).

את הצלחתה של התנועה, כמו את עמידתו על הרגליים של הסמינר שלה, מייחסים בין השאר להתרופפות ההנהגה הרוחנית בשנים האחרונות, ולעובדה שאין כוח שמרני ממשי שיתנגד לה ויסיר אותה מלוח המשחק הפוליטי והחברתי.

יש מי שסוברים שלאחר שנים בהם החרדים המודרניים קופחו כאשר נדחו ממוסדות הלימוד, העידן שלהם מפציע עכשיו. אב של בת בסמינר דרכי שרה מצביע על שני אירועים משמעותיים שאירעו בעת האחרונה, שהוא צופה שיהיו להם השלכות לגבי התחזקותה של הקבוצה החברתית שהוא מזוהה אתה. האחד, הסתלקותו של הרב אלישיב והשני, ההפיכה ביתד נאמן, שבו עורך העיתון, ראש וראשון לשמרנים, סולק מתפקידו. בשנים האחרונות ניהל העיתון הזה שהוביל בקו השמרני הקיצוני שלו, מלחמות חורמה נגד עיתון אחר, "משפחה", בשל יחסו לאותם חרדים עובדים ורואה בהם קהל יעד לגיטימי. "אנחנו מתחילים לנשום", אמר האב. "כיום לראשונה אנחנו מרגישים יש לנו אופק".

יש אינדיבידואל חרדי

במחקר חדש שייצא בחודש הקרוב "חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל" (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה) מסבירים המחברים עו"ד חיים זיכרמן וד"ר לי כהנר ממכללת אורנים, את התהליכים שהביאו ליצירת הקבוצה הזו, שהם מגדירים כתת-קבוצה בליטאיות האשכנזית. את עלייתה הם מסבירים על רקע היעדרה של מנהיגות רוחנית משמעותית בחברה החרדית והיחלשות חברת הלומדים (מטבע לשון שטבע חוקר החברה החרדית, הפרופ' מנחם פרידמן, לתיאור החברה שבה הגברים לומדים בכולל והנשים מפרנסות). המאיץ הגדול של התפתחות השכבה הזו, הוא האינטרנט. החוקרים מונים גורמים נוספים שגרמו לפריחה: מגמת האקדמיזציה וההתמקצעות, התחזקות תרבות הצריכה והמצוקה הכלכלית בחברה החרדית. כל הגורמים הללו "מרחיבים את הסדקים ומערערים את חומת הסגירות והבדלנות החרדית", מסכמים החוקרים.

כשחברת הלומדים מתרופפת, מתחזק האינדיבידואל החרדי. וכך נוצר אט אט מעמד ביניים חרדי, המקיים אורח חיים הדומה במהותו לזה של החרדים בחו"ל, כלומר מעורב יותר בחברה ובעיקר עובד לפרנסתו. במשך שנים ניסו הכוחות השמרניים בחברה להיאבק בחרדים החדשים הללו. "האידיאולוגיה הליטאית, זו שגולמה על ידי הרב שך וקודמיו דוגלת ב'או או'", מסביר זיכרמן. "או שאתה בן תורה, או שאתה לא במשחק. זה נובע מכך שבעוד שהחסידים מאורגנים סביב האדמו"ר והחסידות, לליטאים אין מסגרת מאגדת, ולכן האתוס תורני הופך אותם לקבוצה. אם אתה לא לומד יצאת מהמסגרת.

"החרדים המודרניים שברו את המשוואה הזאת. הם אומרים: אנחנו חרדים אבל לא בהכרח בני תורה. אנחנו חרדים אבל עובדים. אנחנו רוצים להיות גם וגם. לגור בגבול רמת גן אבל להתפלל באיצקוביץ (בית כנסת מרכזי בבני ברק, ת"ר). הנשים שלהם מפתחות קריירה, נוהגות, דוגלות פחות בילודה גבוהה. הסכנה היא שהציבור ידחה אותם בסופו של דבר".

זיכרמן מעריך את החרדים המודרניים כיום בכעשרה אחוז מהציבור החרדי (בסביבות ה-70 אלף). במחקר החדש שלו ושל לי כהנר מוצגת השוואה בין שתי התנועות החברתיות הדתיות, פא"י וש"ס. הבודקת היכן האחת נכשלה והאחרת הצליחה.

"ש"ס הצליחה כי היא נבנתה ממשולש של הנהגה פוליטית (פרץ ודרעי), הנהגה רוחנית (הרב עובדיה והרב כדורי) ומוסדות ("אל המעין") מסביר זיכרמן. "לפא"י חסרו כל אלה. ולכן פאי, שבשיאה היו לה שלושה מנדטים בכנסת, הלכה ודעכה. בשנות ה-50 וה-60 היתה מאסה קריטית של בוחרים, אבל לא היו להם מוסדות. הם שלחו למוסדות הרגילים והילדים שלהם נטמעו בחברה החרדית והפכו לחרדים קלאסיים".

טוב - שיו"ר התנועה שלה, חנוך ורדיגר, הוא בנו של מייסד פאי וחבר הכנסת המוביל בה, אברהם ורדיגר - מנסה אם כן ללמוד מטעויות העבר ובונה את זרם החינוך של החרדים המודרנים. "דרכי שרה" מצטרף לישיבות התיכוניות "היישוב החדש" בתל אביב, "מערבה", "נהורא", ו"נהרדעא" שכבר פועלות (ולומדים בהם 700 תלמידים). כשיש מוסדות לבנים ולבנות יש יותר סיכוי שיהיו זוגות שימשיכו את הדרך המשותפת הזו. השלב הבא הוא הקמת בתי ספר יסודיים לבנות ותלמודי תורה לבנים. ומצד שני ורדיגר גם פועל ליצור כוללים עבור הסטודנטים במכללות, כדי שמי שיהיה חפץ לשלב תורה עם לימודים ימצא את מקומו.

האם בעוד כמה שנים נראה בין בוגרות בית הספר רופאות חרדיות? ולס מספרת שתלמידה אחת כבר הודיעה על כוונה כזו. "אנחנו ניתן לה את כל התמיכה הלימודית והמורלית הדרושה, אבל אני עדיין חושבת שמבחינת העבודה המתאימה לאם, להיות רופאה כרוך בשנות לימודים רבות ושעות משמרות רבות. אנחנו לא נמליץ על כך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו