שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

רשות העתיקות ועיריית ירושלים החלו בפרויקט להרמת הכביש הראשי בסילוואן על גשר כלונסאות כדי לאפשר חפירה ארכיאולוגית שמקדמת עמותת אלע"ד - זאת כאשר לעבודות לא הוצא כל היתר בנייה, ובזמן שארכיאולוגים מתריעים כי לא בלבד שהשיטה שנויה במחלוקת מבחינה מדעית, אלא גם עלולה לפגוע בממצאים הארכיאולוגים.

החפירה הארכיאולוגית אמורה להתבצע סמוך לכניסה לגן הלאומי עיר דוד, ותחבר למעשה מתחת לכביש, בין שני המתחמים הגדולים של עמותת אלע"ד בסילוואן. לפני כשבוע קיבלו תושבי סילוואן עלון שעליו חתומה חברת מוריה, חברה ציבורית לעבודות תשתית בבעלות עיריית ירושלים, ובו הודעה על העבודות הצפויות. על פי העלון, הכביש הראשי שנכנס לסילוואן ייסגר לסירוגין בלילות בחודשים הקרובים, בכל פעם לפרק זמן של לילה עד שלושה לילות.

ביום חמישי בשבוע שעבר כבר הוצב בלילה מקדח ענק בכפר ומפעילו ביקש להתחיל בקידוח, ואולם מחאת התושבים על הרעש הצפוי הביאה למשטרה להורות למפעיל המקדח לשוב על עקבותיו. אנשי עמותת אלע"ד היו מעורבים בוויכוחים עם המשטרה ואנשי מוריה סביב העניין.

מבקרי הפרויקט אומרים כי התחלת העבודות מבלי שעיריית ירושלים הנפיקה היתר בנייה לגשר, תמוהה שכן היא מנוגדת להצהרת העירייה בעבר, כי הנחת קורות בטון לשם חפירה ארכיאולוגית מחייבת היתר בנייה. יתר על כן, החפירה עצמה גם מנוגדת לנוהג ברשות העתיקות - שלרוב מאפשר חפירה ארכיאולוגית רק באחד משני המקרים: אתר מוכר שבו ניתן רישיון חפירה, או חפירת הצלה באתר בנייה מיועד. לכן לא ברור מדוע התאפשרה חפירה ארכיאולוגית שגורמת לשיבוש קשה בשגרת חייהם של עשרות אלפי תושבים.

התנגדות לפרויקט נשמעת גם מפי ארכיאולוגים שטוענים כי עצם הקידוח והנחת הכלונסאות תפגע בממצאים הארכיאולוגים שמתחת לכביש. הארכיאולוגים העלו גם ספק באשר לתרומה המדעית של החפירה, שתיעשה בסופו של דבר בשיטת המנהרות, הנפוצה בסילוואן. לדבריהם, השיטה שנויה במחלוקת שכן אינה חושפת את השכבות העתיקות מלמעלה למטה. ברשות העתיקות טוענים שמטרת הגשר היא לאפשר את החפירה בצורה אנכית ולא באמצעות מנהרה.

לטענת פעילי שמאל, מטרתה האמיתית של החפירה החדשה היא לאפשר חיבור בין חניון גבעתי לשטח הגן הלאומי מתחת לפני הקרקע ולהשלים את הניתוק הסמלי בין סילוואן לעיר העתיקה. בצורה כזו תחזק אלעד את אחיזתה מתחת לסילוואן. כבר עתה מאפשרות החפירות הארכיאולוגיות לצעוד מתחת לקרקע דרך רוב שטחה של סילוואן ואל מתחת חומות העיר העתיקה. "רשות העתיקות שוב מוכרת את מעמדה המקצועי לחפירה שנויה במחלוקת בסילוואן", טוען יוני מזרחי, ארכיאולוג מעמותת עמק שווה. "לא ברור כיצד תתבצע במקום חפירה אנכית מדעית ולא עוד מנהרה - שיטת עבודה שחשיבותה המדעית תלויה בספק. נדמה שתפקידה של רשות העתיקות כשומרת על העתיקות - ולא רק מסירה שכבות וחופרת מנהרות - הולך ומצטמצם, בעיקר כשמדובר באינטרסים של המתנחלים במזרח ירושלים".

לדברי חגית עפרן מ"שלום עכשיו", "כאשר זה מגיע לשירות פרויקט ההתנחלות, העירייה משתמשת בשיטות של המתנחלים לקביעת עובדות בשטח, גם במחיר של עבירה על החוק. המטרה של אלע"ד היא שתבוא למקום בכלל לא תדע שאתה בא לכפר ערבי, תהיה להם שליטה רצופה מתחת לכל סילוואן".

בעיריית ירושלים לא השיבו לשאלות הנוגעות למימון הפרויקט ולהיעדר היתר הבנייה. "רשות העתיקות מבצעת במקום חפירות ארכיאולוגיות. הגורמים המקצועיים בעירייה יבדקו את המצב בשטח ויפעלו על פי הממצאים", נמסר בתגובת העירייה.

מרשות העתיקות נמסר בתגובה כי היא "פועלת למציאת האיזון הראוי בין שמירה על עתיקות לבין צרכי הפיתוח. במקרה הנדון, לנוכח הצורך המובן בהשבת מסלול תנועה בכביש כה סואן, הוחלט - לאחר דיון והתייעצות מקצועית - לאפשר את הקידוח, בהיקף מצומצם של ארבע כלונסאות. העבודות ייעשו בפיקוח ארכיאולוגי מלא ובתנאי של השלמת החפירות, ובכפוף להוראות חוק העתיקות. בניית הגשר תאפשר את החזרת התנועה במקום לסדרה בתוך זמן קצר ביותר, ובמקביל - העמקה של החפירות הארכיאולוגיות ללא הפרעה לתנועה ברצועה שכבר נחפרה - כחפירה אנכית מתחת לגשר".

מעמותת אלע"ד נמסר "הפרויקט נועד להסדיר את התנועה ולהקל על בעיות התחבורה במקום לטובת התושבים כולם, יהודים וערבים כאחד".

החפירות מול הכניסה לעיר דוד, אתמול צילום: אמיל סלמן
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ