בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורצי הדרך, ראש בראש

באתר "גלים" מתוודעים ילדי כיתות ג' עד ו' לקורות חייהם של בן-גוריון ובגין ומוזמנים להחליט אם לקבל את תוכנית החלוקה מנובמבר 1947

2תגובות

באוניברסיטה העברית פועלת עמותה בשם סנונית המחזיקה אתר אינטרנט לילדים ובו בין היתר הסבר על משמעותה של שנת 1886 בתולדות האדם: "בשנה ההיא שיווק רוקח אמריקאי את בקבוקי הקוקה קולה הראשונים בארצות הברית. הרחק משם, בעיר פלונסק שבפולין, ביום השלישי של חג הסוכות, נולד תינוק לאביגדור ושיינדל גרין: דוד". שני האירועים "שינו את פני ההיסטוריה", כתוב באתר. אפשר להעלות טיעון מנומק, שקוקה קולה השפיעה על ההיסטוריה יותר מדוד בן-גוריון, אבל האתר הזה מיוחד לו. ליתר דיוק, לו ולמנחם בגין.

השניים אמורים לעמוד השנה במרכז תוכנית הלימודים. אפשר להניח שהמגמה היא להעמיד את בגין בשורה אחת עם בן-גוריון; באתר גלים של עמותת סנונית מדגישים דווקא את הניגוד ביניהם, "ראש בראש". זה מחייב זהירות רבה. בדף הבית יש שמונה תמונות של בן-גוריון ורק שש של בגין, אבל בגין נראה טוב יותר: הוא משדר פתיחות אופטימית. בן-גוריון נראה מנותק וקודר. שניהם מתוארים במלים "מנהיגים פורצי דרך", אבל בגין מתואר בכותרת גם כ"מנהיג של חזון ומעש". מתחת לתמונתו של בן-גוריון כתוב רק: "הכירו את האיש ופועלו".

בניגוד לאיש החזון והמעש, נראה שפועלו של בן-גוריון אינו חורג בהרבה מזה של מנחה בטקס כלשהו: הוא האיש "שהכריז על הקמת מדינת ישראל". אילו דובר בעימות טלוויזיה, יועצי התקשורת של בן-גוריון לא היו מסכימים לכך. עורכי האתר מקפידים להחליף לסירוגין את השם הראשון בין השניים: פעם בן-גוריון ובגין, פעם בגין ובן-גוריון. עם זאת, בדף הנושא את הכותרת "ציר הזמן" בן-גוריון מקבל עדיפות ברורה: תולדות חייו של בגין מצטיירות בו כתחנות בתולדות חייו של בן-גוריון.

רגש ומעשה

"ראש בראש" מתווכחים השניים על השאלה אם לקבל או לדחות את תוכנית החלוקה שהציעה עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. הוויכוח מתנהל בלשון הווה ובסיומו הילדים, תלמידי כיתות ג' עד ו', מוזמנים להחליט ולהצביע באתר: מסכימים לתוכנית החלוקה או מתנגדים לה. כך מקבלת תוכנית החלוקה מ-1947 משמעות פוליטית עכשווית.

לאחר ששמעו בקיצור מדוע בן-גוריון מסכים לחלוקה ולמה בגין מתנגד לה, הילדים מתבקשים לקרוא טיעונים ולזהותם - אלה של בן-גוריון ואלה של בגין. כל אחד מהשניים מצוטט 11 פעמים; רצף נימוקיהם משתנה ממשחק למשחק. עיקר טיעוניו של בן-גוריון מעשיים ופוליטיים ועיקר טיעוניו של בגין רגשיים. עם זאת, הוא מזהיר מפני מלחמה ואחד מנימוקיו מבטל לכאורה את התנגדותו העקרונית לחלוקה: "החלק המוצע ליהודים קטן מדי ויש לדרוש את הגדלתו". בפי בן-גוריון מושם נימוק דמיוני: בשטח שהציע האו"ם אפשר יהיה ליישב את כל היהודים מכל העולם. אחד מנימוקיו רגשי לא פחות מאלה של בגין, ולפיו יש לו מחויבות כלפי הדורות הקודמים ואיך אפשר לסרב להצעה כזאת?

העימות הזה מופרך למדי, גם כתרגיל לילדים. השאלה אם לקבל את תוכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר או לדחותה מוצגת כברירה בין שתי חלופות ריאליות. האתר אינו מעורר את השאלה אם בגין היה דוחה את התוכנית אילו היתה לו סמכות לעשות זאת. אולי לא. הוא פרסם אמנם כמה הצהרות בגנות החלוקה ובן-גוריון הוביל את התנועה הציונית להסכמה עם התוכנית, אבל בפועל הוויכוח בין השניים היה הרבה פחות משמעותי מהוויכוח העקרוני שפילג את התנועה הציונית עשר שנים קודם לכן, סביב תוכנית החלוקה שהציעו הבריטים.

ב-1947 ידעו הכל שתוכנית כ"ט בנובמבר אינה ניתנת לביצוע בשל התנגדות הערבים והגבולות הבלתי אפשריים שקבעה. הכל ידעו, על כן, שעתידה של הארץ ייקבע במלחמה. האתר מייחס לבן-גוריון אמירה מעורפלת למדי על מה שאפשר לעשות "באמצעים שונים", אחרי שתקום המדינה: "לנסות ולהגדיל את שטח המדינה ולשנות את המפה". גם בגין האמין בכך. למעשה, עוד לפני הכרזת העצמאות חתר בן-גוריון להרחבת שטחה של המדינה, ריק ככל האפשר מערבים. בגין היה שותף למטרה זו: האצ"ל פעל בתיאום עם ההגנה ולא פעם היה שיתוף בין הארגונים. דבר מכל אלה אינו מוזכר באתר. גם אין מלה על הנכבה.

הגיעה שעת ההכרעה. האתר אינו מציין כמה הצבעות התקבלו, אבל נוסח השאלה והוויכוח תורמים מן הסתם לתוצאות: רק 53% מבין המצביעים מסכימים לתוכנית החלוקה, 47% מתנגדים לה. נראה שאלה ילדים טובים: האתר הזמין אותם לדרג תכונות שונות המבטאות את הישראלים ו-35 אלף הצבעות העמידו בראש הרשימה את התכונה "לשיר את ‘התקוה'". כמעט כפול מההצבעות שבחרו בתכונה "לגעת בספסל שכתוב עליו צבע טרי". גלים של עמותת סנונית הוא אתר מושקע למדי שפועל בתשלום; חלקים ממנו ניתנים לצפייה חינם ובספריות ציבוריות יש סיסמאות כניסה. *

לע"מ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו