בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בבית-שאן רוצים שהתיירים יישארו לארוחת ערב ביתית

אפיית לחמים, תיאטרון מקומי, סדנאות קרמיקה ויקב ביתי. יוזמות פרטיות של תושבי העיר מקוות לגרום ל-300 אלף המבקרים באתרי העתיקות להישאר

15תגובות

כשבת-ציון יונה מרוקנת בצלים לקראת מילוים באורז ובתבלינים, כמו גם גלגול עלי גפן וכרוב באותה מלית, נדמית עבודת הכנת ה"יפרח", למעשה אמנות. המעדן, המזוהה עם המטבח העיראקי, עדיין מוגש תכופות בבית משפחת יונה, כפי שהיה נהוג גם בבית הוריה של בת-ציון בעיראק ועם בואם אל בית-שאן לפני 58 שנים.

כעת הפכו אהבות הבישול והאירוח של בת-ציון לעסק קטן של סעודות ביתיות לתיירים המגיעים לביקור בעיר. היוזמה שלה ושל חברתה, אתי וילנעמת, נשמעת פשוטה אבל בעירן זהו צעד פורץ דרך והתקווה היא כי יוזמות כאלו ואחרות יוסיפו חן לתיירות המקומית.

על פי נתוני עיריית בית-שאן, מבקרים בעיר עיר כ-300,000-250,000 תיירים מדי שנה. רובם המכריע בא לגן הלאומי בית-שאן, שבו נמצאים שרידי העיר הקדומה שנחשפו במבצע חפירות גדול לפני כ-20 שנה, והוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים בישראל. אך בתום הסיור באתר, שנמשך כשעתיים, שבים המבקרים למכוניות או לאוטובוסים וממשיכים למסעדה בטבריה, נצרת, או באחד מקיבוצי הסביבה. "לצערי, לא הפכנו לעיר תיירות, אלא לעיר שיש לה אתר תיירות", אומר באכזבה ליאור שמעון בלאוי, תושב בית-שאן שעובד בסוכנות היהודית בתוכנית השותפויות עם קהילות יהודיות בחוץ-לארץ.

אבישג שאר-ישוב

כעת מנסה קבוצת תושבים לשנות את המציאות העגומה, באמצעות פיתוח ועידוד יוזמות שונות של תושבים בעיר. "אנחנו מקווים שסוף סוף נצליח להשתמש בעוגן התיירותי הענק שנמצא בעיר", חולם בלאוי. לדבריו, "השאיפה שלנו היא להפוך את בית-שאן לעיר תיירות שמבקרים ונשארים בה כמה שעות. רוצים לחשוף את הפנינה הזאת בפני המבקרים. אנחנו מצפים גם שאורחים שלנים בצימרים בסביבה או בבתי מלון בטבריה, יבואו לבית-שאן למספר שעות. עד היום העוגן הזה, הגן הלאומי, פוספס לחלוטין ולא נוצל".

אתי וילנעמת, בת 51, מתגוררת בעיר 30 שנה. היא עבדה שנים רבות כמנהלת חשבונות, אך הרצון לעסוק בתחום אחר בער בה תמיד. "לפני כמה שנים החלטתי שזהו, מספיק לי עם האפרוריות של המשרד והלכתי ללמוד קונדיטאות", היא אמרה. "סיימתי בהצטיינות והלכתי ללמוד אפיית לחמים, ביחד עם בעלי שיצא לפנסיה מהמשטרה".

בהמשך היא החליטה ללכת צעד אחד קדימה ולהפוך את התחביב לעסק קטן: היא פתחה בחצר הבית קונדיטוריה, ובמקביל היא מעבירה סדנאות אפייה ובישול בבתי ספר ומתנדבת במיזמים שונים בעיר, בהם תיאטרון מקומי של נשים יוצאות אתיופיה. לאחר שאירחה בביתה נציגי משלחות יהודיות מקליבלנד החליטה להרחיב מעט את העסק ולשווק גם את האוכל המיוחד שהיא מבשלת. קורס ליזמי תיירות, שנפתח לפני כשנה על ידי עיריית בית-שאן והסוכנות היהודית, היה בשבילה הזדמנות להתמקצע ולפתח את העסק הקטן.

בת-ציון יונה, בת 59, הגיעה לעיר עם הוריה וארבעת אחיה, כשהיתה בת חצי שנה. במשך 35 שנים עבדה כמורה לחינוך גופני בבית ספר תיכון בעיר ולפני ארבע שנים יצאה לפנסיה. כיום היא מקדישה חלק ניכר מזמנה לפעולות התנדבות. היא מספרת כי בעת שטיילה בגיאורגיה והתארחה לסעודה אצל משפחה מקומית, נוכחה שהיא יכולה לעשות אותו דבר ואפילו טוב יותר. גם ההתלהבות שגילו יהודי קליבלנד חיזקו את ההרגשה כי הגיעה השעה להפוך את התחביב לעסק קטן.

לצד וילנעמת ויונה השתתפו בקורס 13 תושבים נוספים, בהם אמנים היוצרים קרמיקה, ויטראז', ציור, עבודות נייר וכן בעל יקב ביתי. במשך 14 מפגשים השתלמו חברי הקבוצה בהיבטים שונים הקשורים ליזמות ולתיירות. "בת-ציון ואני חשבנו: ‘למה שלא נהפוך את האירוח להכנסה נוספת?'", אמרה וילנעמת. "אנחנו אוהבות לבשל ולארח וזה השתלב גם עם הרצון שלנו להראות בפני המבקרים את הפנים של בית-שאן". לדבריה, "אנשים לא יודעים דבר על בית-שאן. יודעים שיש אתר עתיקות ולצד זה יש רק דימויים שליליים של פשע, מסכנות וכישלונות. המוטיבציה שלנו היא שהאורחים יפגשו את האנשים שחיים כאן".

כפרויקט גמר הקורס, בחרו חברי הקבוצה לקיים יריד בשם "סקיתומרקט", המשלב את שמה הקדום של העיר. היריד, בו מוכרים היזמים המקומיים את תוצרתם, נערך כבר כמה פעמים במבנה האבן העתיק, הסראיה, וייערך גם בשבוע הבא, בפסטיבל "לילות שאן".

יונה מגישה מבחר מטעמים מהמטבח העיראקי-כורדי, בעוד וילנעמת משלבת בעבודתה הקולינארית מאכלים מהמטבח המצרי והפרסי. וילנעמת אומרת כי תשמח "אם נשים נוספות יצטרפו ויפתחו את ביתן". "רבים ישמחו לארח, אבל יש חשש מהכישלון, או שהנשים לא יודעות עד כמה יכולים להתלהב מהאוכל שלהן ואם אפשר להרוויח מזה קצת, אז יופי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו