בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופה של מנדטים

היהדות המתחדשת מפלסת דרכה לכנסת

הזרמים הלא-אורתודוקסים מנסים להמיר את האהדה שצברו לכוח פוליטי, מגייסים תומכים ומתפקדים למפלגות כדי לקדם את המוסדות והאג'נדה שלהם

113תגובות

הם מסוגלים להפליא בדרשות על פרשות השבוע בבתי כנסת, ויודעים לרתק סטודנטים בהוויות אביי ורבא בבתי המדרש החילונים. בגני האירועים הם קוצרים מחמאות על טקסי חופה אלטרנטיוויים ולקראת ליל תשעה באב וליל שבועות נהוג להזמין אותן ואותם לפאנלים ולמשדרי טלוויזיה. כעת, לאחר שנים של פעילות בישראל, קובעים לעצמם הרפורמים, הקונסרווטיבים ושאר זרמי "היהדות המתחדשת" את היעד הבא - כניסה למשכן הכנסת.

לראשונה מאז הוקמו בישראל, נציגי התנועות הלא-אורתודוקסיות ובתי המדרש החילוניים מחפשים כוח פוליטי. לקראת הבחירות הבאות הם החלו במאמצים מאורגנים לעידוד וגיוס מתפקדים למפלגות השונות כאשר היעד ברור: נציגויות פוליטיות בכנסת ה-19 שידגלו בחופש דת או ביהדות לא-אורתודוקסית. המאמץ מתרכז בעיקר במפלגות היהודיות הלא-דתיות, במטרה להוות משקל נגד למפלגות החרדיות. האם יש להם סיכוי? האם בוחרי הפריימריז ומעצבי הרשימות של אותן מפלגות יראו בהם נכס או נטל? כמו הרבה שאלות, גם כאן הפתרון מונח בחלקו בשאלות הביטחוניות ובנפח שלהן בבחירות הבאות.

במפלגות רבות במרכז הפוליטי יש נציגים המזוהים עם ארגוני "התחדשות יהודית", בין אם כמתפקדים ובין אם כמתמודדים על מקום בחזית. איש עדיין לא הכריז רשמית, אבל ניתן לתייג מספר נציגים כבודקים אפשרויות באופן מתקדם, ובהם מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל הרב גלעד קריב, שהוא חבר במפלגת העבודה, והד"ר רות קלדרון מייסדת מדרשת "עלמא", הנמנית עם מייסדי "יש עתיד" של יאיר לפיד.

קריב יהיה אחד הדוברים שיופיעו היום (שלישי) באירוע "הקהל" בירושלים, בדיון על מעורבותם של גופי "התחדשות יהודית" בפוליטיקה. את הכנס מארגנת פדרציית ארגוני ההתחדשות היהודית, "פנים", שמדווחת על פעילות ענפה בקשת רחבה של מפלגות, אפילו בבית היהודי, שבה, פעילי תנועת "גשר" הדתית-חילונית גייסו באחרונה עשרות מתפקדים בניסיון להשפיע על צביון המפלגה הדתית לאומית. פנים היא תנועה שבה שותפים גם ארגונים אורתודוקסיים כדוגמת מרכז יעקב הרצוג ותנועת נאמני תורה, שאף היא מנסה לאחרונה בזהירות לקשור קשרים פוליטיים, במפלגות חילוניות דווקא. בין השאר התנועה מנסה לעשות נפשות לתוכניתה לבצע רפורמה ברבנות הראשית לישראל.

קריב עצמו אומר כי לא יכריז היום על התמודדות בפריימריז של מפלגת העבודה, וכי כלל לא קיבל עדיין החלטה שתהיה בעלת משמעויות נכבדות עבורו. "לא אגיד בשלב זה שאני רץ לפריימריז, כי עדיין לא החלטתי, גם לא בטוח שזה יקרה בבחירות הקרובות", סייג אך הכריז: "בהחלט נראה שהשלב הבא בחיי יהיה ניסיון להיבחר לכנסת. אני חושב שצריך פוליטיקה, ופוליטיקה היא לא דבר מגונה. ואני מאמין שבכנסת צריכים לשבת רבנים רפורמים וקונסרווטיבים ונציגים של תנועות ההתחדשות היהודית. אישית אני רואה את עצמי בעתיד הקרוב והרחוק מנסה להשפיע גם בזירה הפוליטית".

תומר אפלבאום
אבטליון

השתלבות במפלגות בישראל לא הפכה למדיניות רשמית של הרפורמים, הקונסרווטיבים או בתי המדרש החילוניים. אלה הן יוזמות של יחידים כמו קריב, איש-איש במפלגה שהוא מזוהה אתה, אבל יש בקרב הארגונים והתנועות האלה מי שמנסה לעודד תנועה רחבה של "השדולה הפלורליסטית" עמוק יותר אל תוך הפוליטיקה, לא משנה באיזו מפלגה.

עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה הקונסרווטיבית בישראל, מצהיר כי אין בכוונתו לרוץ בעצמו, גם לא בקדימה שבה כבר התפקד בעבר. אבל בחודשים האחרונים הוא מנהל קמפיין פנימי מאסיבי בשדולה הפלורליסטית, קשת של ארגונים שכוללת מצד אחד ארגונים אורתודוקסיים ליברליים הנאבקים למען זכויות נשים, עוברת ברפורמים ובקונסרווטיבים וקצה בעמותות שמניפות את דגל "חופש הדת", או החילוניות, במדינת ישראל.

בכנס שהתקיים באחרונה במכון שלום הרטמן בירושלים, הס, החמוש במצגת מפורטת, הפציר בנוכחים להתפקד למפלגות ולהתמודד בבחירות. על מסר זה הוא חזור שוב ושוב בפורמים שונים, מנסה להגיע לכמה שיותר אנשים. הס כבר מציע למתפקדים החדשים ולמועמדים העתידיים סדר יום פוליטי חדש שנועד לכרסם בכוחו של הממסד הדתי מצד אחד, ומצד שני של החרדים כחברת הלומדים. הוא מפציר בחבריו להיכנס למפלגות, בין אם כמתפקדים ובין אם כנציגים, ומציע להם סדר יום רצוי: לבלום את סמכויות בתי הדין הרבניים, לקדם נישואים אזרחיים, לחייב שירות צבאי ואזרחי לחרדים, לערוך רפורמה בקצבאות הילדים, לבטל את האפליה בין הזרמים ביהדות, לפתוח את שערי הגיור בישראל ועוד.

מסר מרכזי נוסף של הארגונים הוא קידום עשרות העמותות ובתי המדרש הנמנים עם הזרם הפלורליסטי או החילוני. כיום, עשרות בתי המדרש החילונים, קהילות מתפללות וגופים אחרים המזוהים עם תרבות יהודית ו"ארון הספרים היהודי" לא מקבלים כספים ממשלתיים ומתקיימים בעיקר מכספים פילנתרופיים שמגיעים מחו"ל. הקשר הזה עם התורמים, אגב, הוא יתרון יחסי של אנשי השדולה הפלורליסטית בהתמודדות לפריימריז וזאת במיוחד בזמן שבקהילות רפורמיות וקונסרווטיביות בארה"ב מתבססת הטענה כי יש לחולל שינויים מרחיקי לכת בענייני דת ומדינה בישראל.

בכנס בהרטמן השתתף גם דוידי הרמלין, המתמודד במחוז הגליל והעמקים בליכוד. הרמלין רואה עצמו קודם כל כנציג הפריפריה, אבל הוא שם ב"פרונט" גם תפישות חדשניות בענייני דת ומדינה. הוא חושב שהמדינה צריכה להחליף את מעמד הנישואים במעמד חדש, פתוח לכל, שעיקרו הכרה ב"משקי בית", כולל לא-יהודים, זוגות חד-מיניים ועוד.

רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם "ירושלמים", היא דתייה שחלק גדול מפעילותה עוסק בגבול הלא שקט שבין דת ומדינה. עזריה שבאה אף היא לכנס, הגיעה לפוליטיקה מעמותה שמשתייכת לשדולה הפלורליסטית - ארגון "מבוי סתום" למען מסורבות גט, שאותו ניהלה. לעזריה - שאומרת כי אין לה כוונות בשלב זה להתמודד בפוליטיקה הארצית - ברור כי ההבנה מחלחלת ליותר ויותר גורמים העוסקים בתחום של התחדשות יהודית.

תומר אפלבאום

"כשעברתי מארגוני ההתחדשות היהודית לתוך המערכת הפוליטית, זה היה מתוך הבנה שאנחנו כולנו כותבים ניירות עמדה, מפגינים, מתבטאים בתקשורת ומנסים לשנות את המציאות, אבל יש מישהו שנמצא בעמדת מקבלי ההחלטות וזה לא אנחנו. ספציפית בירושלים ראיתי איך העיר מתחרדת, והבנתי שהדרך להשפיע על המצב היא מתוך המערכת. לאחר מעשה אני יכולה לומר בוודאות שהיכולת להשפיע בתחומי דת ומדינה בכלל, והתחדשות יהודית בפרט, מתוך המערכת הפוליטית, היא מדהימה".

עזריה מביאה כדוגמאות מוצלחות את פעילותה לפתיחה בשבת של מוסדות תרבות בעיר, עבודה משותפת של העירייה עם ארגוני התחדשות יהודית, קבלת החלטות על הקמת מקוואות וכל נושאי דת ומדינה בכלל, ואומרת: "אחרי שנתיים בפוליטיקה הרגשתי שהבאתי ליותר תוצאות יותר מאשר בעשר שנות עבודה בארגונים".

"במפלגות הגדולות יש שדולה פלורליסטית"

הס משוכנע, כי "המחנה הפלורליסטי בישראל הרבה יותר גדול ממה שנוטים לחשוב. סקר אחר סקר מוכיח שלמעלה מחצי מיליון יהודים בישראל מזדהים עם שתי התנועות הלא-אורתודוקסיות, הרפורמית והמסורתית-קונסרווטיבית, וזה עוד לפני שמנינו את הקהילות החילוניות המתפללות ואת בתי המדרש הפלורליסטיים. זהו ציבור הטרוגני מבחינת השקפתו המדינית ולא סקטוריאלי מבחינת תפיסת עולמו, ולכן הדיבורים על הקמת מפלגה הם חסרי שחר, אך זהו בלי ספק פספוס גדול, היסטורי, שהציבור הזה טרם מימש את יכולתו להשפיע על הפוליטיקה בתחום הפלורליזם היהודי".

האם הכוח הזה הוא נטל או נכס? לדברי הס, "בשנתיים האחרונות קרה משהו. הגוש הטקטוני הזה התחיל לזוז. בכל אחת מהמפלגות בהן מתקיימים פריימריז - בליכוד, בעבודה ובקדימה - יש היום ‘שדולה פלורליסטית' המונה מאות רבות של אנשים שהתפקדו למפלגה שאליה הם קרובים מבחינה רעיונית כדי להשפיע עליה מבפנים. שיטת הפריימריז מעניקה למתפקדי מפלגות כוח עצום. שר, חבר כנסת או מועמד לכנסת יגלה קשב אחר לגמרי לחבר מפלגתו, קל וחומר לקבוצה גדולה של חברים במפלגתו. במסע הזה גילינו, בכל המפלגות, חברי כנסת ושרים שהשקפת העולם שלהם פתוחה בהרבה מזו המוכרת לציבור וחלקם רק מייחלים להשפעה גדולה יותר של השדולה הפלורליסטית במפלגתם על מנת לקדם שינוי בתחום הדת והמדינה בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו