בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרדף אחר קולות הקיבוצים החיה מחדש את "הפאבלמנט"

שרים, חברי כנסת, אנשי צבא ואקדמיה ואולם מלא - כך נראה הפרלמנט של קיבוץ גבים בשנים האחרונות. "ותיקי הקיבוץ התגעגעו לפוליטיקאים"

6תגובות

החברים הוותיקים של קיבוץ גבים הסמוך למכללת ספיר מגיעים פעם בשבועיים למועדון שבקיבוץ. הם שותים בירה, אוכלים חומוס ובעיקר מפנים שאלות קשות לפוליטיקאים שמתייצבים שם מדי שבוע בפאבלמנט – הגרסה המקומית לתופעת הפרלמנטים הארצית.

חברי הקיבוץ הוותיקים לא זוכרים עדנה שכזו לפאבלמנט; התושבים גודשים את המועדון, הפוליטיקאים מגיעים האחד אחרי השני - משמאל ומימין - יחד עם לא מעט אישי ציבור. רק בשנה האחרונה ביקרו שם השרים אהוד ברק, מיכאל איתן ואורית נוקד; חברי הכנסת שאול מופז, שלי יחימוביץ' וטאלב א-סנע; תא"ל יוסי בכר, עמוס ידלין, יאיר לפיד וד"ר מיקי שרף, מנהל בית החולים סורוקה. "באים אלינו מכל הגוונים ומכל הזרמים. לפני בחירות כולם רוצים לבוא יותר. אין כמעט פוליטיקאי שהוזמן ולא מגיע", אומר חגי צח מנהל הפרלמנט.

הסיפור של הפרלמנט בקיבוץ גבים התחיל לפני כ-15 שנה, כאשר ראש המועצה האזורית שער הנגב הקודם, שי חרמש, נהג להביא שרים וחברי כנסת לסיור באזור ובסיומו נפגשו השרים עם חברי קיבוץ גבים.

"הרגשנו צורך במפגשים אזוריים", אומרת צלילה צח, חברת הקיבוץ והאחראית על הפרלמנט. "התקנאנו בפרלמנטים כמו 'פרלמנט העמק', לשם נסעו כמה חברים וחזרו נלהבים". הקנאה הובילה להקמת פרלמנט בקיבוץ. "דיברו על כך שפעם בחודש יגיע אורח לדבר עם החברים. התחלנו לקיים את זה במועדון של גבים וכיוון שכבר לא היה שם מספיק מקום, הפרלמנט עבר למועדון של קיבוץ ארז שהיה גדול יותר", מספרת צח. אך אז משהו השתבש. "היתה נקודת משבר. פחות אנשים הגיעו למפגשים, גם הפוליטיקאים לא הגיעו", סיפרה צח שציינה כי אחת הסיבות לכך היא הדיונים בנושאים החברתיים שמשכו פחות אנשים.

אלי הרשקוביץ

בתום מלחמת לבנון השנייה, בזמן שדעכה קרנו של הפרלמנט, החליטו חברי הקיבוץ לנסות להחזירו לימיו המפוארים, "ותיקי הקיבוץ התגעגעו לפוליטיקאים", אומרת צח. "החלטנו שמי שיגיע לפרלמנט זה מי שעומד בעין הסערה השבועית: פוליטיקאים, אנשי חברה וצבא. התחילו להגיע לפה אנשים מעניינים שגרמו לחברים לחזור למועדון ולהשתתף בפרלמנט".

את הרנסנס של הפרלמנט מסבירים מנהליו בצורך בקשר ישיר של הבוחרים עם נבחריהם. "אנשים זקוקים לקשר - עובדה שהם מגיעים בכל פעם מחדש. נוצרה פה משפחה, כולם מכירים את כולם", אומרת צח. "סוד הקסם בעיניי הוא שפה לא כולם מחזיקים באותה דעה. הפוליטיקאים באים כי אין להם כבר הרבה מסגרות. זאת במה נפלאה. הקהל אצלנו לא משוחד". לדבריה, אין צורך במאמצי שיווק מאחר שמייל ומודעה בלוח המודעות מספיקים לבדם למלא את האולם. "זה מין מועדון חברתי. המוזמנים מגיעים מכל המפלגות וגם המשתתפים הם לא ממפלגה אחת - מאנשי קיבוץ נתיב העשרה שקרובים לליברמן ועד זיקים שהם מרצ".

עם זאת, למרות השמחה מהעדנה שהפרלמנט זוכה לה בגלגולו הנוכחי, יש משהו שקצת צורם למארגני הפרלמנט: היעדרות הסטודנטים המתגוררים בקיבוץ ולא מגיעים לכינוסים. "אני מנסה להביא את הסטודנטים אבל הם לא באים וזה נורא משונה בעיניי. החבר'ה הצעירים חיים פה וחשוב שיהיו שותפים".

אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, סבור כי אחד ההסברים לתופעת הפרלמנט היא שכל המפלגות, מהשמאל ומהימין, מחפשות את קולות הקיבוצים. "מדובר באנשים רציניים ומלח הארץ בכל מובן. הם זקוקים למגע האישי. היום כמעט אין מפלגה בפריסה הלאומית שלא מגיעה לשכנע את הקיבוצניקים מכל קצוות הקשת הפוליטית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו