בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משיבים חיים לקיבוץ

צעירי להב מקימים מחדש את הפאב המיתולוגי

פאב "הסילו", משאבת הבליינים של הדרום בשנות ה-90, ישוב במתכונת מצומצמת, לתושבי הקיבוץ בלבד. "רוצים לשתות בירה בסוף יום עבודה", אומר היוזם

7תגובות

יותר מעשר שנים עברו מאז נסגר פאב "הסילו" בלהב. צעירי הקיבוץ הדרומי, שנאלצו לנדוד לבאר שבע כדי להרוות צמאונם בכוס בירה קרה, מנסים כעת להקימו מחדש. "חזרתי לפה לפני שנה, היה חסר פה משהו", אומר אלון מולכו. "לא היו פה חיים חברתיים ושום מקום שבו אתה יכול ללכת ולשתות בירה בסוף יום העבודה".

לפני 13 שנים נהג מולכו לעמוד בכל יום שישי בשער הכניסה לקיבוץ. "הייתי מה שנקרא במועדונים סלקטור, היו לפאב מאות בליינים ואני הייתי זה שקובע מי ייכנס ומי לא", הוא מספר מולכו. מאז הספיק לעזוב את הקיבוץ, להשתקע בניו יורק ובאנגולה, להתחתן עם נטי, עד שלפני שנה החליט לשוב הביתה. לקיבוץ. ההחלטה נפלה בערב נוסף שבו ישבו בני הזוג בחצר הבית והשתעממו. "אני הולך להקים מחדש את הפאב", הצהיר מולכו.

סיפורו של "פאב הסילו" מתחיל בסוף שנות ה-80. צעירי להב החליטו לפתוח פאב לתושבי הקיבוץ בלבד, ובמשך שנים עבדו בו בהתנדבות. בהדרגה התפרסם המקום באזור וצעירים מנתיבות, אופקים, להבים ובאר שבע החלו לנהור אליו. כעבור שנים אחדות החליטו בקיבוץ שדי להם ברעש ובהמולה, והפאב נסגר.

גם הפעם, לא כולם בקיבוץ התלהבו מהרעיון, וחששו שהקיבוץ יהפוך שוב למשאבת בליינים. "הסברנו להם שאין לנו כוונה להפוך את המקום לפאב מסחרי אלא רק לתושבי הקיבוץ", אומרים אלון ונטי מולכו. השניים התבקשו להכין תוכנית עסקית מפורטת ולצרף אליהם את איילת זיו, חברת הקיבוץ שהיתה ממקימי ה"סילו", כדי שתלווה את ההקמה.

עלות השיפוצים במבנה הקטן המיועד לפאב החדש, ליד הסילו המיתולוגי, הוערכה ב-80 אלף שקל. מנהל המשק הבטיח מענק של 40 אלף שקל. כדי לגייס סכומים נוספים התחילו השלושה להציע שירותי פאב נודד לתושבי הקיבוץ. "עשינו הפקות של מסיבות לחברים", אומרת איילת זיו. "באירועים של הקיבוץ פתחנו את הפאב הנודד, והצלחנו לגייס כ-4,000 שקל".

האדריכלים חגי רבי ועידית מן הסכימו לתכנן את הפאב בהתנדבות, והשיפוצים יתחילו בקרוב. מולכו אומר שיעשו את רוב העבודות בעצמם. התוכנית היא לפתוח את המקום בעוד כחודשיים. הפאב מיועד כמובן לצעירים, אבל לדברי זיו גם מבוגרים יוכלו ליהנות ממנו. "אנחנו רוצים שגם חבר קיבוץ שיחגוג יום-הולדת 50 יוכל לבוא לפאב ולהעביר בו ערב נעים", היא אומרת.

"פעילותם של התושבים והחברים בלהב היא דוגמה לכלכלה מקומית קהילתית", אומרת מירי ארביב, חוקרת שעוסקת בפיתוח כלכלי-חברתי בנגב. "מצד אחד הם מגייסים משאבים מהקהילה ומצד שני הם מחזירים את ההשקעה בפיתוח מיזם למען הקהילה. זה עשוי לשפר את איכות החיים של התושבים ולהעלות את ערכה של הקהילה, שנתפסת כיזמית וכמקדמת. פעילויות כאלו יכולות לתרום גם למשיכת משפחות וצעירים נוספים לאזור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו