בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל יתהלל חוגר

תעלומת האבזם המסתורי משוק הפשפשים

חגורת העור מעוטרת הסמלים שנרכשה על ידי אספן הפכה לתעלומה המסקרנת חובבי היסטוריה רבים המנסים לפענח את משמעותם

69תגובות

ארל'ה בלומברג, תושב מכמנים שבצפון, היה ידוע שנים רבות בעולם הווירטואלי הישראלי כמנהל פורום היסטוריה באתר "פרש". חוץ מזה הוא היה בוקר בעל עדרים ואספן של חפצים היסטוריים. לפני כשבע שנים, עת שוטט בשוק פשפשים בכרמיאל, ראה באחד הדוכנים חגורה ישנה ומעט שונה מהרגיל - חגורת עור חומה עם אבזם נחושת גדול המעוטר בסמלים. מאז רכש אותה תמורת כמה שקלים, ניסו הוא ואשתו מיכל לפתור את התעלומה סביב הסמלים שעל האבזם.

לפני כשלוש שנים הלך בלומברג לעולמו מבלי שנפתרה התעלומה. עכשיו מנסים כמה חובבי היסטוריה לשוב ולסייע בפתרון. האם החגורה היא זכר לימים הראשונים של ארגון ההגנה? או אולי שריד אחרון לכ"ג יורדי הסירה? או לגרעין דייגים דתיים שניסה להתיישב לחופי הכנרת לפני כ-90 שנה? לרוב השאלות עדיין אין תשובה. העוסקים בדבר מקווים שאולי פרסום הכתבה יסייע בפתרון התעלומה.

החגורה כוללת אבזם גדול עשוי פלדה ועליו כמה סמלים - במרכזו סירה גדולה, מעליה שתי אותיות ה"א וביניהן סמל מגן דוד. מתחת לסירה נרשמו האותיות: "כ.י.נ.ר.ת". בצדה השני של החגורה תווית מתכת נוספת ועליה השם "שמואל לופטה", חרוט באותיות קידוש לבנה. מספר הפרשנויות לסמלים ולמלים שעל החגורה הוא כמספר האנשים שניסו לפתור את החידה.

ורפרודוקציה: רמי שלוש

הגיאוגרף הוותיק יהודה זיו, שלאחרונה קיבל לידיו תצלום של האבזם, חשב תחילה שמדובר בשריד לקבוצה הראשונה שייסדה את ארגון ההגנה ב-1920 בחצר כנרת, כחלק מהמסקנות מאירועי י"א באדר. במקרה הזה, מציע זיו, יש לפרש את האותיות ה"א בראש האבזם כראשי תיבות של המילה "ההגנה". המלה עצמה לא נכתבה כדי שלא לעורר את זעם שלטונות המנדט שהתנגדו להתארגנות. "זה שם סודי של ההגנה, אפילו גדוד העבודה וההגנה שפעל באותם שנים השמיט משמו את המלה ההגנה כדי שלא להרגיז את הבריטים", אומר זיו.

אלא שעד מהרה הבין זיו שיש בעיה בתיאוריה והיא אופן הכתיב של המילה "כנרת" על החגורה. בשנות ה-20 הקפידו כותבי העברית בארץ על הכתיב החסר, האופייני למקרא, ולא סביר שמישהו ישתמש ביו"ד במילה "כינרת". הכתיב המלא החל להופיע רק כעשר שנים מאוחר יותר. על כן העלה זיו תיאוריה חדשה - "אולי מדובר פשוט בחגורה שקשורה לסניף המקומי של ארגון ההגנה בכנרת בשנות ה-30", הוא מציע. זיו גם שם לב שהמעגל המרכזי שמקיף את הסירה הוא בעל מאפיינים של גלגל הצלה (החבל המסולסל שאוחז בגלגל נראה היטב בצד ימין למטה), ולכן אולי מדובר במעין יחידת הצלה ימית שפעלה בכנרת?

רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה ללשון העברית, דווקא אומרת שקשה לשרטט קו גבול חד בין השימוש בכתיב חסר לשימוש בכתיב מלא. לדבריה, "זה לא שקרה משהו בשנות ה-30 שפתאום התחילו לכתוב בכתיב מלא. הכללים האלו נדונו בוועד הלשון בסוף שנות ה-30. גם צריך לזכור שלא מדובר בספר או בדפוס, זה מישהו שכתב פתק".

חובב היסטוריה נוסף הוא מיכאל גוטשלק, תושב חיפה, שקיבל תמונה של החגורה ממיכל בלומברג לפני כשלוש שנים ובזמן זה פיתח כמה תיאוריות מקוריות. הראשונה, שעוד העלה בלומברג, קשורה בסיפורה של קבוצת צעירים דתיים, אנשי הפועל המזרחי, שניסו להתיישב על שפת הכנרת ב-1926 ולעסוק בדיג. אבל היוזמה נכשלה בשל חוסר תמיכה של הממסד הציוני, ריבים פנימיים ומשברים כלכליים. "אני לא יודע מאיפה היה להם כסף לעשות יציקת נחושת לאבזם, אבל אולי זה קשור", אומר גוטשלק. במקרה זה אותיות הה"א שבראש האבזם אינן אלא הקיצור הידוע לשם האל.

הסבר נוסף שמציע גוטשלק קשור בפרשה הטרגית של כ"ג יורדי הסירה - אנשי הפלמ"ח שנספו בדרכם לפעולה משותפת עם הבריטים נגד מפעלי הזיקוק בלבנון. "התיאוריה היא שהחגורה היתה שייכת לאחד מאלו שהתאמנו עם כ"ג יורדי הסירה אך לא יצא לפעולה", אומר גוטשלק. את ההסבר הזה הוא מבסס על עדויות של איש המחלקה הערבית של ההגנה, יוסף קוסטיקה, שחי בטריפולי וראה גופות של כמה מהנספים באסון הכ"ג. "הוא העיד שראה חגורה עם אבזם וכתובת בעברית", מספר גוטשלק.

אפשרות שלישית שהוא מעלה היא שמדובר בחגורה של קבוצת צופי ים. חגורות כאלו היו נפוצות למדי. במקרה זה האותיות בתחתית כלל לא קשורות לכנרת. הן בכלל ראשי תיבות של מלות ביטוי שהוא עיבוי של הסיסמה המקורית של הצופים "ראשונים תמיד". גוטשלק מציע: "כאן. ים. נכבוש. ראשונים. תמיד".

אנשי אחוות החגורה ניסו לחפש את הפתרון גם דרך שמו של שמואל לופטה שמופיע על החגורה, אך גם זה הוביל למבוי סתום. פירוש השם הוא "את חפירה" בשפות סלוויות וגם ביידיש. השם מתאים לחלוץ שמבקש להתחבר לעבודת האדמה לפני עידן עיברות השמות. יש כיום בישראל כמה משפחות לופטה. "הארץ" ניסה לפנות לכמה מהן אך איש לא הכיר אדם בשם שמואל לופטה.

מיכל בלומברג זוכרת עוד כמה אפשרויות: "באיזשהו שלב חשבנו שאולי זה גרעין שהגיע מחו"ל סביב שנות ה-30, אבל לא מצאנו עדויות. חשבנו שאולי הה"א-ה"א זה קיצור של ‘השומר הצעיר'. ככל שהחידה גדולה יותר, הכיף גדול יותר - אבל בינתיים לא הצלחנו לפתור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו