בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קץ לפרשה שהסעירה את עולם הספרות

בתום 5 שנות דיונים, ביהמ"ש החליט: כתבי קפקא יועברו לספריה הלאומית

כתבי היד, שמשפחת הופה החזיקה בכספות בנק בתל אביב ובציריך עשרות שנים, יועברו כעת לירושלים וייחשפו לראשונה לציבור

121תגובות

כתבי היד של הסופרים פרנץ קפקא ומקס ברוד, אשר הוחזקו במשך עשרות שנים בידיים פרטיות, יועברו לספריה הלאומית בירושלים. כך עולה מפסק הדין הדרמטי של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שניתן ביום שישי.

פסק הדין מביא לסיומו הליך משפטי ארוך, מפותל וטעון, אשר נחשף ב"הארץ" לפני חמש שנים, והסעיר מאז את עולם הספרות. השופטת, טליה קופלמן פרדו, לא התעלמה מחשיבותו ההיסטורית של התיק שהתגלגל לפתחה. “הליך סבוך יצרים זה התנהל שנים לא מועטות וחצה ימים, ארצות וזמנים", כתבה. "לא בכל יום, ודאי שלא כדבר שבשגרה, מזדמן לשופט לצלול לתוך נבכי ההיסטוריה כאשר זו נגלית לפניו, פיסה אחר פיסה, בדל אחר בדל", הוסיפה. בהמשך ציינה, כי המשפט פתח "צוהר לחייהם, מאווייהם, תסכוליהם ולמעשה לנפשותיהם של שניים מגדולי הרוח של המאה העשרים".

במרכזו של המשפט היתה תביעתן של שתי נשים מתל אביב – חווה הופה ואחותה רות ויזלר – להמשיך ולהחזיק בכמות עצומה של מסמכים נדירים, אותם ירשו מאמן, אסתר הופה - מזכירתו של ברוד. את עמדתן גיבה ארכיון הספרות הגרמני, שטען כי מקומם של כתבי היד בגרמניה, וכי יש לאפשר לו לקנותן מהאחיות. מול אלה ניצבו הספרייה הלאומית והאפוטרופוס הכללי – נציג המדינה – שטענו כי ברוד, חברו הקרוב של קפקא, ביקש בצוואתו למסור לספרייה הלאומית את כתבי היד האלה.

דודו בכר

קפקא, יליד פראג, נחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה ה-20. לאחר מותו ב-1924, חברו, מקס ברוד, אסף, ערך ופרסם את כתביו, חרף צוואתו בה ביקש להשמיד אותם.
ב-1939, עם פלישת הנאצים לפראג, עיר הולדתם של השניים, נמלט ברוד לישראל. לאחר מותו ב-1968, עברו כתביו, ובכללם אלה של קפקא, לידי מזכירתו אסתר הופה.

חרף בקשתו שכתבי היד יועברו לארכיון ציבורי, הופה מכרה את חלקם במכירות פומביות בחו"ל תמורת כסף רב. רבים מהם הגיעו לבסוף לארכיון הספרות הגרמנית בעיירה מרבאך. ואולם, חלק אחר מהחומר החזיקה הופה בכספות בנק פרטיות – ומנעה מהציבור ומהחוקרים גישה אליו. ב-2007 היא מתה. לאחר מותה ביקשו בנותיה, הופה וויזלר, לרשת את העיזבון, ולאפשר להן למכור אותו לגרמניה. ויזלר מתה לפני חצי שנה.

השופטת, קופלמן פרדו, דחתה את טענותיהן וקבעה כי לא קיבלו את כתבי היד האלה במתנה מאמן. “נוכח רמת נטל ההוכחה הנדרש, אינני סבורה שהתובעות עומדות בה... המתנה מעולם לא הושלמה... ניתן לקבוע שכתבי קפקא, כמו עיזבון ברוד, לא ניתנו לתובעות במתנה", כתבה השופטת.

כעת, תצטרך חווה הופה להעביר לספרייה הלאומית את כל כתבי היד האלה – עשרות אלפי עמודים, שנשמרו במשך כ-40 שנה בעשר כספות בנק בתל אביב ובציריך. כתבי היד כוללים, בין היתר, את היומן האישי של ברוד, אשר מעולם לא פורסם, ועשוי לשפוך אור על חייו של קפקא. לצד זאת, נמצאות בכספות גם מחברות בכתב ידו של קפקא, כולל מחברת לימוד עברית, התכתבויות שניהלו קפקא וברוד עם סופרים חשובים אחרים, בהם סטפן צווייג וש. שלום. בעבר התחייבה הספרייה הלאומית להנגיש לציבור הרחב את כתבי היד האלה, אם יועברו לידיה, ואף אמרה כי תסרוק אותם ותעלה אותם לאינטרנט.

עורך הדין מאיר הלר, שייצג את הספרייה הלאומית במשפט, אמר הבוקר (ראשון) ל"הארץ" כי פסק הדין הוא "ניצחון מוחץ לספרייה הלאומית. כל טענות הספרייה התקבלו. בית המשפט קבע, כי כלל העיזבון, לרבות כתבי קפקא וכמובן ברוד, הוא הקדש ציבורי, שיעבור לספרייה הלאומית". עורך דינה של הופה, אורי צפת, אמר ל"הארץ": "ברור שגברת הופה תגיש ערעור. זה לא מקובל עליה".

מנהל הספרייה הלאומית, אורן ויינברג, בירך הבוקר על פסק הדין, והתחייב כי תפעל "להנגיש את העיזבון החשוב לטובת צרכי המחקר ולטובת הציבור הרחב". לדברי ויינברג, "עם קבלת העזבון נשקוד ללמוד את תוכנו, לקטלג ולשמר אותו ובעתיד הלא רחוק גם לסרוק אותו ולפתוח אותו לרשות הרבים באינטרנט, ובכך לקיים הלכה למעשה את רצונו של מקס ברוד - לפרסם את כתביו וכתבי קפקא בקרב כל שוחרי הספרות בארץ ובעולם". ויינברג הוסיף, כי "פסק הדין מקבל את עמדת הספריה הלאומית, שרצונו של ברוד היה לשמור עת עיזבונו בספרייה הלאומית, לאור תפקידה לאסוף, לשמר ולהנגיש את אוצרות התרבות של מדינת ישראל והעם היהודי".

מנהלי העיזבון של מקס ברוד, עורכי הדין אהוד סול ויוסי אשכנזי ממשרד הרצוג, פוקס נאמן, בירכו על פסק הדין. "הוא הביא סוף סוף, לאחר שנים רבות, להגשמת רצונו של ד"ר ברוד המנוח, בנוגע להנצחת פועלו הספרותי והתרבותי. לכל אורך ההליך המשפטי פעלנו להגשמת האינטרס הציבורי בפרשה זו, חרף לחצים כבדים שהופעלו עלינו מצד בעלי אינטרסים שונים בעיזבון. אנו שמחים שפעולתנו זו קיבלה ביטוי בהכרעה השיפוטית".

הופה ויורשי אחותה המנוחה ייאלצו לשאת בהוצאות המשפט של הספרייה הלאומית ושל הארכיון הגרמני ולשלם להם 30 אלף שקלים. לצד זאת, הם ישלמו גם את הוצאותיהם של מנהלי העיזבון של מקס ברוד בגובה של 75 אלף שקלים נוספים. חרף הפסדה במשפט, הופה תהנה מכל הגמולים שיתקבלו מפרסום עתידי אפשרי של כתבי היד האלה.

השופטת התייחסה בהחלטתה להתארכותו של המשפט, וסיכמה: "אני תקווה שעיזבון ברוד המנוח ימצא סוף סוף את מקומו בהתאם לרצון המנוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו