אפרטהייד, בלי בושה ובלי אשמה

הסקר לפיו רוב הישראלים תומכים באפרטהייד בישראל חושף את דיוקנה של החברה, דיוקן חולה מאוד. עכשיו גם הישראלים מודים, בלי מסכות: אנחנו גזענים

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גדעון לוי
גדעון לוי

זו עונת הסקרים עכשיו, אבל הסקר שמובא כאן חשוב ומאלף הרבה יותר ממרבית הסקרים, אפילו יותר מאלו שמראים אם יאיר לפיד נוסק או אהוד ברק מתרסק. הסקר הזה חושף את דיוקנה של חברה, והדיוקן שעולה מהסקר חולה, חולה מאוד. עכשיו אלו כבר לא רק מבקריה של ישראל, מבית ומחוץ, עכשיו אלו הישראלים עצמם שמגדירים את עצמם - ובסקר הזה הם מגדירים את עצמם כלאומנים וכגזענים, בלי כחל ושרק; בלי בושה ובלי מסכות, אפילו בלי רגשות אשם. אנחנו גזענים, אומרים הישראלים, אנחנו אפרטהייד, ואנחנו אפילו רוצים להיות אפרטהייד. ישראל, כן מה שחשבתם.

מידה של תום ויושר עולה מהסקר, בין כל תוצאותיו המפחידות: הישראלים מודים שהם כאלו ולא מתביישים. כבר היו סקרים כאלו בעבר, אבל נדמה שמעולם לא נראו הישראלים מרוצים כל כך מעצמם, גם כשהם מודים בגזענותם: רובם חושבים שטוב לחיות בישראל ורובם חושבים שהיא גזענית. טוב לחיות בארץ הזאת, אומרים רוב הישראלים, לא למרות שהיא גזענית, אלא אולי אפילו בגלל שהיא כזאת. אם היה מתפרסם סקר כזה על היחס ליהודים במדינה אירופית, היתה ישראל מרעישה עולמות. לנו מותר.

ה"יהודית" ב"יהודית ודמוקרטית" ניצחה ובגדול, בנוק-אאוט מצלצל; הדמוקרטית על הקרשים והיהודית חוגגת. רק תנו לנו עוד ועוד יהודית ופחות ופחות דמוקרטית. מעכשיו אל תגידו יהודית ודמוקרטית, כמובן שאין דבר כזה, לא יכול להיות דבר כזה. מעתה אמרו: מדינה יהודית, יהודית בלבד, ליהודים בלבד. דמוקרטיה - כן, למה לא. אבל ליהודים בלבד. כי כך רוצה הרוב. כי כך מגדיר הרוב את מדינתו. הרוב לא רוצה בוחרים ערבים לכנסת, לא שכנים ערבים בבית ולא תלמידים ערבים ליד ארון הספרים היהודי בבית הספר היהודי שמלמד מורשת יהודית. והיה מחננו טהור, טהור מערבים ככל האפשר, ואולי גם קצת למטה מזה. הוא רוצה כבישי הפרדה בגדה והוא לא נרתע כלל ממשמעותם, אפילו הקונוטציה ההיסטורית לא מטרידה אותו כהוא זה. הוא רוצה אפליה במקומות עבודה וטרנספר: די לטיוח ולהעמדת הפנים. זה מה שאנחנו רוצים. כי כאלו אנחנו.

פלסטינים מהגדה מבקרים בחוף בת"א לרגל סיום צום הרדמאן, אוגוסט השנהצילום: אלכס ליבק

הימין יתקוף בוודאי את מזמיני הסקר. הוא יצווח, געוואלד, סמולנים, עוכרי ישראל. אבל גם זעקות הימין לא ישנו את התוצאה: מדובר בחברת סקרים אמינה ומוכרת. וחוץ מזה, מה לא נכון בסקר? מה לא ידענו קודם, זולת אובדן הבושה? אדרבא, שהימין יוכיח שאנחנו לא כאלו, שרוב הישראלים רוצים לחיות עם ערבים, שרובם רואים בהם בני אדם כמותם, שווים להם בזכויותיהם ובחירותם. שיוכיחו שמדובר בדבר שקר ולא בדבר סקר. זאת תהיה שמחה אמיתית.

הסקר הזה לא רק מעמת את הישראלים עם ההווה שלהם, הוא גם מעמת אותם עם עתידם. נדמה שזאת היתה מטרתם העיקרית של עורכיו. הוא אומר להם: רציתם התנחלויות, רציתם כיבוש, אתם רוצים נתניהו ולא עשיתם דבר למען פתרון שתי המדינות, עד שזה הלך ונפח את נשמתו - עכשיו הבה ונראה מהי החלופה. האלטרנטיבה, זאת יודע כל ילד קטן, היא מדינה אחת. מדינה אחת? רוב הישראלים אומרים שהיא תהיה מדינת אפרטהייד ובכל זאת לא עושים דבר למנוע את הקמתה. חלקם אפילו רוצים בה. הם אפילו לא שואלים: לאן? לאן הולכים? לאן מולכים? מה החזון לעוד עשר, עשרים שנים, לא יותר? ובכן, אם הכל ילך כשורה, אם הכל יימשך כעכשיו, הישראלים יודעים את התשובה והתשובה הזאת מרה, שחורה משחור.

עד אז, דיוקן במראה, ישראל 2012: לא רוצים ערבים, לא רוצים פלסטינים, לא רוצים שוויון - ולעזאזל עם כל השאר, ערכים-שמרכים, מוסר-שמוסר, דמוקרטיה ומשפט בינלאומי. אלו עניינים לאנטישמיים, לא לנו. אנחנו שוב נצביע נתניהו, נדקלם שאנחנו הדמוקרטיה-היחידה-במזרח-התיכון ונייבב שהעולם כולו נגדנו, ככה סתם, כאילו כלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ