טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרבנות יצאה למלחמה במסעדות הכשרות ללא תעודה

מפקח מטעם הרבנות ביקר השבוע בארבעה בתי עסק והודיע לבעלים כי הם עלולים לספוג קנס אם ימשיכו לומר ללקוחותיהם כי הם כשרים

תגובות

הרבנות הראשית לישראל יוצאת למאבק נרחב נגד הטרנד הירושלמי של מסעדות כשרות ללא תעודה. מפקח מטעם הרבנות הגיע השבוע לארבעה בתי קפה ומסעדות בבירה והזהיר אותם שבאומרם ללקוחות כי הם כשרים הם מבצעים עבירת הונאה וכי הם צפויים לקנסות.

בשנים האחרונות התרחבה בירושלים התופעה שבה מסעדות ובתי קפה שמקפידים על מטבחים כשרים, ומכריזים על עצמם ככשרים, אך לא מחזיקים בתעודת כשרות מהרבנות או מכל ארגון אחר. כיום ניתן למנות כעשרה בתי אוכל כאלו בבירה. חלק מבעליהם מדווחים על תחושת משטמה מהתנהלות משגיחי הכשרות של הרבנות או על תסכול מהאיסורים ההולכים ומחמירים, בעוד שאחרים מבקשים לפתוח בשבת מבלי לוותר על כללי הכשרות ועל קהל הלקוחות הדתי והמסורתי בשאר ימי השבוע.

חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על עסקים להציג תעודת כשרות, אלא אם זו סופקה בידי הרבנות הראשית. העסקים החדשים בירושלים נמנעים מלהציג עצמם ככשרים, ועם זאת חלקם מציגים עצמם בפני לקוחות ככשרים, וחלקם מפרסמים עצמם באינטרנט ככשרים. גורם ברבנות סיפר כי התקבלו תלונות אנונימיות והלשנות של אזרחים נגד אותם בתי עסק, ולפיכך הוחלט לצאת למאבק נגדם.

לדברי רפי יוחאי, הממונה על מחלקת איסור הונאה בכשרות ברבנות, "אין רצון לכפות על בתי העסק תעודת כשרות כל זמן שהם לא מוצגים ככשר בכתב. פרסום בעיתון או בפלייר או באינטרנט ללא תעודה מטעם הרבנות כחוק מהווה עבירה. במקרה זה יינקטו אמצעים כנגד העבריינים בכל החומרה".

אמיל סלמן

אחד מהמקומות המובילים את התופעה הירושלמית הוא בית הקפה קרוסלה שבשכונת רחביה. בית הקפה מנוהל על ידי יונתן ודעי, חרדי לשעבר שלדבריו מקפיד על כללי הכשרות, אך מסרב לעבוד עם משגיחי כשרות מטעם הרבנות. ודעי זוכה לאמון מצד לקוחותיו למרות הסרת התעודה וברוב שעות היום ניתן לראות גם חובשי כיפה אוכלים ושותים במקום.

אתמול (שלישי) הגיע לבית הקפה אדם שהציג את עצמו כפקח הרבנות הראשית. "הוא אמר לי שהוא הגיע לפה על סמך הפרסומים שמציגים אותנו ככשרים ללא תעודה, ואמר שאסור לי להציג את עצמי ככשר ושאני צפוי לקנס מנהלי של 2,000 שקלים", מספר ודעי. יש לציין כי המלה "כשר", היא אכן מותג רשום של הרבנות וחל איסור לעשות בה שימוש שלא בהיתר הרבנות.

בין השניים התפתח ויכוח בנושא כשרות, "הוא ניסה להסביר לי את ההיגיון שמאחורי זה, שאדם שמגיע אלי עלול להיכשל כי הוא חושב שהוא אוכל פרווה ולמעשה זה בשרי ומה אם הוא אכל נקניק לפני כן. אמרתי לו שזה באמת לא האחריות שלי לשאול כל לקוח אם הוא אכל נקניק לפני שהגיע למסעדה". לדברי ודעי הוא לא מתכוון לוותר, "האיום הזה חידד לי את המצב, עכשיו אני שוקל להחריף את המאבק ולהדפיס פלקט גדול שעליו יכתב "כשר ללא תעודה".

גם בעלי המסעדה האיטלקית "טופולינו" שבשוק מחנה יהודה מסרבים להתרגש מהאיום. "זה מהלך של הפחדה. יותר מדי מקומות הוציאו את התעודה והם מבינים שהאדמה מתחילה לבעור להם מתחת לרגליים אז הם מאיימים. אין לי שום מחשבות שניות בנושא הזה והם לא יכולים לכפות עלי את התעודה, הבריונות שלהם היא לא לעניין, בפעם הבאה אני לא אכניס אותם", אומר שי גיני, מבעלי המסעדה.

לפני כחודש הצטרפה מסעדה נוספת לרשימת המסעדות הכשרות ללא תעודה – המסעדה ההודית איצ'קדנה שבשוק מחנה יהודה. "החלטנו להפסיק לשתף פעולה עם הרבנות", כתבו בעלי המסעדה בפנייה ללקוחות, "זאת מכיוון שהוכרחנו לרכוש מוצרים רק ב-4 בסטות ספציפיות ולא היינו מוכנים להשתתף במעשה שפוגע ומרסק את פרנסותיהם של רבים אחרים. זו רק סיבה אחת מתוך כמה דברים שעקרונית ומוסרית אנחנו לא מסכימים איתם. האוכל במסעדה נשאר בדיוק כשהיה – צמחוני, טעים וכשר. רק ללא תעודת הכשרות".

גם לאיצ'קדנה הגיע השבוע הפקח מטעם הרבנות, חיים מלכה. בשיחה ל"הארץ" אמר מלכה, כי "פנינו לאנשים האלה במטרה שלא יהיו קנסות, אני ממש לא רוצה להגיע לזה, אבל אם נצטרך נעשה מה שהחוק אומר. כל המטרה שלנו זה לפעול בנחת, לדבר עם אנשים שיבינו, אבל אם הם לא יבינו לא תהיה לנו ברירה. אנחנו לא אנשים רעים, לא רוצים לכפות את הדת על אף אחד. חשוב לנו כלל עם ישראל וחשוב לנו שאנשים לא ייכשלו בכשרות. ניסיתי להסביר לבעלי העסקים בדרכי נועם שאנחנו לא כופים על אף אחד להיות כשר, אבל אם כשר - אז שיהיה לפי החוק. קצת קשה להם לקבל את זה". לדבריו, הוא פגש ארבעה בעלי עסקים "נורא טעונים וכועסים", אבל הוא משוכנע כי אין להם סיבה אמיתית להחרים את תעודת הכשרות הרשמית. "אצל חלקם יש כעס על משגיחים, יש התמרמרות, אבל לא צריך לשבור את הכלים".

מלכה טוען, כי חלק מבתי העסק מציגים את עצמם בכתב ככשרים, בין אם בתעודה הכתובה בכתב יד, ובין אם בפרסומים שונים באינטרנט. אבל לדבריו, החוק אוסר לא רק להניח תעודת כשרות אלא אפילו להגיד ללקוח את המלה "כשר" על המזון שהם מגישים. "היינו ב'טופולינו', לא מכירים אותי, והמלצרית רואה שאני חובש כיפה. היא אמרה לי 'לפני שאתה נכנס תדע, אנחנו כשרים ללא תעודה'. היא היתה ישרה, נכון, אבל לא קיים דבר כזה כשרים בלי תעודה. לא קיימת חיה כזאת. החוק אומר אל תציג את עצמך ככשר. נהג רגיל לא יכול להיות נהג מונית, לפי החוק הוא צריך רישיון". הוא אמר כי החוק מתיר לו להטיל קנסות של 1,000 או 2,000 שקל, אבל בתוספת כפל קנס והחמרת הסנקציות על ידי עיקולים וכדומה, הקנס יכול לצמוח לעשרות אלפי שקלים.

חוקר הדתות, תומר פרסיקו, שפעיל בקבוצת הפייסבוק שהוקמה למען העסקים הכשרים ללא תעודה, מציע להקים קרן תרומות למקרה שיוטלו קנסות על ידי הרבנות. "הרבנות קבעה לעצמה שזכויות היוצרים על המילה כשר הם שלה. זה ממחיש את האבסורד של מונופול הרבנות במדינה, מילה שהיא סלע יסוד ביהדות כבר 2,000 שנה היא שלהם. צריך להילחם כדי שהאבסורד יפסק".

למרות שבשטח ניכר שישנם יותר בעלי מסעדות ובתי קפה שמוכנים לקחת את הסיכון הכלכלי שכרוך בסילוק התעודה, נכשלה בחודשים האחרונים יוזמה להקמת מעין ארגון כשרות אלטרנטיווי למסעדות ירושלמיות. על פי הרעיון היה אמור רב אורתודוקסי בעל קהילה במרכז העיר לתת את שמו בתמורה לתעודות בתמורה להדרכה והשגחה שהוא ותלמידיו יבצעו. אך עד מהרה נתקלו היוזמים, חברי התנועה הירושלמית, בקשיים. הרב חשש לתת את שמו ללא פיקוח הדוק יותר, ובעלי העסקים חששו שהקמת כשרות אלטרנטיבית תהפוך את העסק לחלק מהמאבק הדתי-חילוני בעיר ותפגע בהם. בימים אלו מנסים קבוצת פעילים לגבש מודל חדש לכשרות אלטרנטיווית שיתבסס על רבנים מקומיים המתגוררים בסמוך למסעדה ומוכנים לקחת אחריות עליה.

בינתיים ישנה התקוממות נגד דרישה נוספת של הרבנות הראשית הרשמית של ישראל, להתנות תעודות כשרות בשימוש במוצרים מסחריים מסוימים. תנועת "התעוררות" וחברת מועצת העיר ירושלים מטעמה, מירב כהן, פנו בימים האחרונים בעניין לדיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, ודרשו לבדוק תלונות של בעלי עסקים הנהנים מתעודות כשרות להשתמש במוצרים מסוימים כדי לזכות בתעודה. מדובר למשל בדרישה להשתמש רק בירק ללא תולעים של יצרנים מסוימים (הידועים בשם "גוש קטיף", אף שחלקם מעולם לא היו בגוש קטיף), או להשתמש בחומרי גלם, תבלינים ומוצרים טריים אחרים, של יצרנים מסוימים.

במכתבה לממונה על ההגבלים, כותבת כהן כי מעדויות בעלי עסקים עולה כי "בעלי עסקים המעוניינים להשיג את תעודת הכשרות המיוחלת נדרשים לרכוש את חומרי הגלם בהם הם משתמשים מספקים ספורים וספציפיים. עבור ספקים אלו הרי שמדובר ב'מכרה זהב', אבל יש רק לתאר את הפגיעה ביתר הספקים בשוק שלא שיחק להם הגורל וכמו כן את הפגיעה בלקוחות שסביר להניח נאלצים לספוג את העלייה במחירים הנגזרת מריכוזיות זו. נודה לך אם מתוקף תפקידך ומעמדך תרד לעומק הדברים ותבדוק בין היתר: האם אותם ספקים עברו תהליך של מכרז? האם הקריטריונים לזכייה במכרז שכזה מפורסמים ברבים ושקופים? האם יש כאן הסדר שפוגע בתחרות? האם במהלך זה הרבנות הראשית חורגת מסמכותה החוקית?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות