בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הגורן אצלי או אצלך?

פעם שלחו את רווקי הקיבוצים ל"סמינר רעיוני" כדי שימצאו שם בני זוג. היום יש להם אתר היכרויות, "נפגשים בגורן", שזוקף לזכותו לא מעט זוגות

17תגובות

כשהיה בן 20 התמנה מוקי צור להיות מזכיר קיבוץ עין-גב. "באחד הימים קיבלתי הודעה להוציא את הרווק הזקן לסוף שבוע כדי שיכיר בת זוג ויתחתן", הוא נזכר. זה היה בסוף שנות ה-50. "קראו לזה אז ‘סמינר רעיוני'", אומר צור, היסטוריון של תנועת העבודה ולשעבר מזכיר התנועה הקיבוצית. ואולם, כעבור כמה ימים התגלה הסוד באחד העיתונים, שחשף כי אותם סמינרים של התנועה הקיבוצית משמשים למפגשי פנויים-פנויות.

"הייתי מבוהל", נזכר צור, בן 74. "הייתי עוקף את אותו רווק בשבילי הקיבוץ, חששתי שיכעס עלי. אבל בוקר אחד, בשעה שישבתי במוסד שנקרא ‘לשתות תה לפני יציאה לעבודה', שם שתו תה עם סוכר ואכלו ריבת בננות, הוא התיישב מולי ואמר: ‘תודה רבה, אני עומד להתחתן'".

במשך עשרות שנים פעלו הקיבוצים והתנועה הקיבוצית ליצור הזדמנויות למפגש בין רווקות ורווקים. "בקיבוצים היו ועדות שנקראו ‘ועדות יחידים'", נזכרת עירא בן-גיאת מקיבוץ נחשולים. "הן עודדו לצאת לסופי שבוע של היכרויות. האחראית מהקיבוץ של בעלי לשעבר אפילו דחפה אותו כדי שנתחתן. התנועה גם דאגה לשלוח פרסומים ובכל קיבוץ היה מישהו שפעל בעניין, באינטימיות ורגישות".

מתברר כי למרות השינויים שעוברת התנועה הקיבוצית: ההפרטה, ההתכנסות לתוך התא המשפחתי ותהליך התנערות של הממסד מהדאגה לפרט, מוסד ההיכרויות עדיין חי ובועט. אמנם כבר אין ועדות יחידים, אבל יש אתר היכרויות קיבוצי בשם "נפגשים בגורן", שזוקף לזכותו לא מעט זיווגים.

רמי שלוש

בן-גיאת, שהיתה לאחר גירושים, החליטה להיכנס לאתר אחרי שיחה עם ד"ר אירית בר-נתן, מנהלת ועורכת פורטל התנועה הקיבוצית. בן-גיאת אמרה לה בין היתר שהיא מחפשת בן זוג ובר-נתן הציעה לה להירשם.

למרות ההסוואה של מפגשי ההיכרויות כ"קורסים רעיוניים" בשנות ה-50 וה-60, צור רואה בהם "הכרה מאוד בוטה בעניין המשפחה. זו היתה הגושפנקה האחרונה שבעצם הניצחון הכי גדול של המשפחה הוא בקיבוץ". לדבריו, "המשפחה בקיבוץ לא תפקדה כתא כלכלי - היא היתה תא פסיכולוגי, תא של העברת מורשת, תא של בית, של אהבה".

בניגוד למה שמקובל לחשוב, מדגיש צור כי "התא המשפחתי היה משמעותי כבר עם ראשית התנועה, אלא שזה לא היה מובן מאליו. היה צריך לבחון כל הזמן מה מקומו של התא המשפחתי בתוך החברה. זה היה חלק מהפרובלמטיקה הכי גדולה של דור המייסדים - פתאום צריך לבחור בן-זוג על בסיס של אהבה. זו היתה רעידת אדמה".

בשל כך, הקורסים הרעיוניים היו שלב התפתחותי טבעי, אומר צור. "מוסד השידוכים היה משמעותי, אבל לא במובן המסורתי שבו ההורים מחפשים את המועמד או המועמדת, אלא זו היתה ההכרה הכי גבוהה בזכות של כל אחד לבחור את אהבתו".

את אתר ההיכרויות "נפגשים בגורן" הקימה ומנהלת זה 12 שנה חווה קלס, חברת קיבוץ ניר-דוד. קודם, היא אומרת, "היתה בתנועה מחלקת יחידים מאוד מפותחת. נתנו לנושא הזה חשיבות רבה. היה אפילו מלון בנתניה שבו היו מארגנים סופי שבוע ליחידים מהקיבוצים. יצאו משם הרבה זוגות".

עם סגירת המחלקה נוצר חלל שאותו ממלא האתר. לדברי קלס, "חברי קיבוצים מחפשים בן או בת זוג שיש להם מהמשותף והאתר הזה גם נותן תחושת ביטחון, שלא ירמו ולא יעבדו עלי. תמיד אפשר גם לברר על החבר שפנה". ואכן, קלס פגשה באתר את בעלה.

כיום האתר פתוח לכל. לפי הנתונים שבידי בר-נתן, כ-2,000 אנשים רשומים בו, רבע מהם מגדירים עצמם קיבוצניקים או מושבניקים.

לדברי בן-גיאת, יתרונו של האתר הקיבוצי הוא שהוא מפוקח יותר, "הוא נינוח ונעים והוא לא נותן לך ליפול בפח. יש אתרי היכרויות פופולריים עם 12 אלף נרשמים, אצלנו לפעמים יש בודדים, אבל זה הרבה יותר מתאים. זה ההבדל בין להיפגש בגורן לבין להיפגש בכיכר".

בן-גיאת מזכירה גם כי "בעידן ההפרטה, לתא המשפחתי גם יש משמעות כלכלית - קל יותר להתפרנס בשניים". צור אומר ש"היום זה יותר ליברלי. כבר לא מסווים את ההיכרויות כ'חוג רעיוני', זה על בסיס של ‘חברה צרכנית'. מכירים בהתאגדות חופשית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו