בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך להתאושש אחרי שהייתם לכודים חודשיים במכרה

הפסיכולוג שסייע לכורים הלכודים בצ'ילה מאמין שבמקום להיכנע לפחדים מפני אסונות טבע ומלחמות, צריך לקחת אחריות - ולהתמודד

3תגובות

ד"ר אלברטו איטורה התבונן בהתפעלות בתרגיל שנערך החודש בבית הספר "הר וגיא" שבקיבוץ דפנה בגליל העליון ודימה נפילת טילים שגרמה לעשרות נפגעי חרדה. "אתם כבר מומחים, אין לי הרבה מה לייעץ לכם", אמר לכוחות הסיוע שפעלו בשטח. איטורה, מהנדס ופסיכולוג קוגניטיבי מצ'ילה, ניהל את המערך הפסיכולוגי שסייע ל-33 הכורים שב-2010 נלכדו במשך חודשיים במכרה נחושת וזהב בצפון המדינה. למרות צניעותו הוא זכה להתעניינות נרחבת בקרב באי הכנס על בריאות הנפש במצבי חירום, שנערך לאחר התרגיל במכללה האקדמית תל-חי. 

פרופ' מולי להד, נשיא מרכז "משאבים" בקרית שמונה העוסק בהכנת האוכלוסייה להתמודדות עם משברים, שיתף פעולה עם מומחים באזורי אסון רבים, בהם צ'צ'ניה, האיטי וניו אורלינס. עם זאת, הוא סבור כי הניסיון שצבר איטורה במשבר הכורים בצ'ילה הוא יוצא דופן וכי גם כוחות הסיוע הישראליים שפעלו באזורי משבר ילמדו ממנו רבות. "מעולם לא התנסינו באירוע ממושך כל כך כמו זה שאירע בצ'ילה", הסביר.

איטורה חי באזור המכרה, עבד עם הכורים במשך שנים רבות והכיר את התרבות והמנטליות שלהם. לאחר שנודע כי נלכדו פנה לבני משפחותיהם והציע: "מה אתם עושים כשהכורה יוצא למשמרת ארוכה מאוד? עליכם להתכונן למשמרת כזו". לדבריו, בתחילת הפרשה העריכו בצ'ילה כי תחלוף כחצי שנה עד שהכורים יחולצו. לכן, אמר לעמיתיו הישראלים, היה עליו לפענח מה הוביל את המתקהלים הרבים באזור המכרה להמשיך ולתפקד כרגיל. "הפחד ששרר מעל פני הקרקע לא היה פחות מהפחד בקרב השוהים מתחת לאדמה", הסביר, "נוכח הלחץ היה צריך לנהוג בבני המשפחות בכבוד רב ולשדר להם חום ואהבה".

דרור ארצי

מקרב כ-900 בני אדם שהתקהלו באזור המכרה לאחר קריסתו, נותרו בחלוף הימים רק 25 משפחות. במרוצת הזמן שבו היו הכורים לכודים מתחת לאדמה, הבין איטורה כי יש לאפשר להם לתקשר עם בני משפחותיהם לפרקי זמן קצרים בלבד וכך להקפיד שישמרו על אופטימיות ותקווה. "בדקה וחצי הראשונות נהגו הלכודים לשוחח עם משפחתם על דברים טובים, ואז עברו לדבר על דברים פחות טובים, שלא הועילו למצבם", הסביר.

להד מחה שבישראל מתנהל לאחרונה שיח שמכניס את התושבים ללחץ ללא כל תכלית. "יש 'פחד בריא' שעוזר לך להתכונן נפשית וגורם לך לנקוט פעולות מסוימות, אבל מה ששורר אצלנו כעת הוא פחד ללא כל הנחיות או שמועברות הנחיות מבלבלות", אמר. איטורה דווקא מתייחס לפחד כאל אחת האנרגיות החזקות שמניעות את העולם. "זה יכול להיות חשש ממלחמה, ממשבר כלכלי, ממחסור במים, מרעידות אדמה", אמר, "הפחד קיים בכל העולם ויכול אפילו לנבוע מצורך של השלטון". הוא הוסיף כי הדרך להתמודד עם הפחד היא לחיות עם תקווה אמיתית ולקחת אחריות על המתרחש. "זו לא תקווה ערטילאית שאומרת יהיה בסדר, אלא תובנה שלפיה אני כאדם פועל כדי שיהיה לי עתיד טוב יותר", הסביר, "אני צריך להאמין שניתן להתגבר על הקונפליקט ולדעת שאם יקרה לי משהו אדע כיצד לפעול בצורה חיובית והגיונית. במקום לחיות בעולם שניזון מתקשורת שלילית ומפחידה, צריך לחיות בעולם שבו לא נבהלים מאסונות". 

כדרך להתמודד עם החרדות בעת מצב חירום הציע להד להקים מערכת שתזרים מידע לתושבים לפי פילוח האוכלוסייה וצרכיה. "אם למשל אמי המבוגרת נמצאת אתי אדע היכן אפשר להשיג עבורה את הכדורים שהיא נוטלת", הסביר, "זה יקנה לאזרחים שקט נפשי ויכולת להתמודד עם המצב ויספק להם כלים כדי שיוכלו לקחת אחריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו