בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנקים ומפוטרים

היא פוטרה בלי פיצוי, כמו כל העובדים ה"ארעיים" של רשות שדות התעופה, ובביטוח לאומי לא ממהרים לסייע; אבל הדבר הנורא ביותר שמפריע לה הוא בושת ילדיה

70תגובות

כמו מחלה ממארת מתפשט הייאוש ולופת את כל בני הבית בזה אחר זה. תחילה היתה זו הילדה הגדולה. שבועות ספורים אחרי שהחלה ללמוד בכיתה י"ב היא כבר נשארה בבית. לא רק שהיא לא יכלה לרכוש את כל מה שצריך - לא היה לה אפילו מה ללבוש בבוקר. אז היא עזבה, עבדה והמתינה לגיוס, אבל מכיוון שרצתה לעזור בפרנסה בבית, נאלצה לעזוב את הצבא ולעבוד בניקיון. היום היא בת 20, רצוצה ושבורת גב אבל עובדת. משלמים תמורת עבודתה 50 שקלים לשעה, 25 שקלים לוקח המעסיק הקבלן ואת השאר מעביר לה.

אחר כך דבק הייאוש גם באחיה. גם הוא החל ללמוד בי"ב, גם הוא מצא עצמו נטול ציוד בסיסי, וגם הוא נטש את המערכת. שני האחים הקטנים, בני 16 ו-14, מתמידים בינתיים כי החוק מחייב.

אנחנו מתחילים בתיאור תמונת המצב בבית הספר, כי החינוך הוא הדבר החשוב ביותר לאמם של הילדים, העדרו ממוטט אותה לגמרי. שבעת מדורי גיהינום עברה האשה החזקה הזאת, אבל כשהיא רואה את הילדים נושרים ממערכת החינוך היא נשברת.

ניר קידר

קוראים לה היות, את שם המשפחה ביקשה שלא נפרסם. היא בת 40 ולישראל עלתה עם הוריה מאתיופיה כשהיתה בת 18. אבי ארבעת ילדיה נטש אותם מזמן ואינו משלם דמי מזונות. הוא נהג כלפיה באלימות, ואחר כך גם ריצה עונש מאסר ונמלט מפני ההוצאה לפועל בעקבות חובות רבים.

היא יודעת כבר שנים שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה. עובדת קשה, חוסכת מפיה כדי לתת את המעט שיש לילדים, וממשיכה לטפס על ההר התלול של חייה בלי להתלונן, בלי לבקש דבר. אלא שכל זה היה נכון עד לפני חודש. אז ניחתה על ראשה המכה שממנה היא מתקשה להתאושש.

בארבע השנים האחרונות עובדת היות בניקיון ברשות שדות התעופה. היא אחת מאותם אנשים שמנקים את המטוס אחרי שנחת, שמכינים אותו לטובת מי שעולים לטיסה הבאה, ושאפילו לא יכולים לדמיין לעצמם חופשה בחו"ל, ולא מרשים לעצמם לחלום שמישהו ישאל אותם יום אחד אם הם מעדיפים בשר או פסטה. אבל היות היתה מאושרת. נכון שהחתימו אותה בכל פעם על חוזה לשנתיים בלבד, כי בכל שנתיים מפטרים ואז מחזירים לעבודה מחדש, כדי שלא תהיה קביעות חלילה; נכון שכדי להגיע לשכר טוב צריך לעבוד משמרות רבות, אבל העבודה במשמרות איפשרה לה לראות את הילדים ביום ולעבוד בלילות, בשבתות ובחגים ולהגיע אפילו ל-6,000 - שקלים בחודש, שכר שמבחינתה הוא הצלה.

בחודש שעבר כל זה נגמר. שנה וחצי אחרי שלקחו אותה שוב לעבודה אחרי הפיטורים השגרתיים, קראו לה ואמרו שמכיוון שבחורף יהיו פחות טיסות - הם מצמצמים בכוח האדם. זה לא שהיות עובדת לא טובה, זה לא שארבעה הילדים שהיא מגדלת בקשיים רבים לבד היוו פעם מכשול לעבודתה המסורה - זה פשוט שצריך פחות עובדים וזהו.

מותר למקומות עבודה לפטר, מותר למעסיק להתייעל, אלא שכאשר עובד, שאינו יכול לצבור תנאים סוציאליים ואינו זכאי לפיצויי פיטורים בגלל תנאי ההעסקה שקבע מעסיקו, מפוטר - המשמעות היא שהוא נזרק לרחוב. החברים של היות לעבודה מספרים, שיש שווים ויש שווים פחות, שלמי ש"הם" רוצים הם נותנים קביעות. "אם יש שם מישהו שמדבר בשבילך ורוצה לעזור אז אתה נשאר", הם אומרים. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, העובדה היא שהיות מפוטרת. ולמרות כל חיפושיה, היא לא מצליחה למצוא מקום אחר שיעסיק אותה בעיר מגוריה לוד, או בסביבותיה.

"הילדים שלי כבר הרבה שנים מרגישים בושה", אומרת היות. "אני לא הצלחתי לספק להם דברים כמו ספרים, נעליים, ביגוד, אבל עכשיו גם אין לנו מה לאכול בבית ועוד מעט ינתקו אותנו מחשמל כי אין לי איך לשלם, פשוט אין". 1,000 שקלים בחודש משכנתה היא משלמת ממשכורתה הדלה, ועכשיו בהעדר כל הכנסה היא לא תוכל לשלם החודש. אשראי לאנשים כמוה הבנק לא ממהר לתת ובביטוח הלאומי עדיין עובדים על הבקשה לקבלת דמי האבטלה שהגישה. זה לוקח זמן. רק מי שמכיר את המציאות הזאת מקרוב יודע כמה מהירה ההידרדרות הכלכלית בסיטואציה כזאת.

"הילדים הולכים לאכול אצל חברים וזה מאוד כואב לי, כי עשיתי הכל כדי לא להגיע לזה. תמיד היה קשה, לא היה לי לחוגים ולמה שילדים צריכים ועכשיו אין כלום. עובדת סוציאלית קשה להשיג. כשאת הולכת לפתוח תיק ברווחה השומר שואל אותך אם הזמנת תור, אם התקשרת, זה כמו שאת הולכת לפגוש את ראש הממשלה. את מתקשרת אליהם ולא עונים. משחקים אותה עסוקים תמיד. מאוד קשה".

היות מכירה עוד נשים כמוה שפוטרו בסבב הזה אבל להן יש בעל שעובד, היא אומרת, ויש עוד הכנסה. לה אין. לא בעל, לא משפחה בארץ, רק אמא חולה שגם בה היא צריכה לטפל. ועוד ועוד חשבונות שמצטברים, גז, מים, טלפון. והיא כבר לא ישנה.

כמו קבוצות חלשות אחרות, אם חד-הורית ממוצא אתיופי מעוררת את תשומת לבנו רק כאשר היא נרצחת חלילה על ידי בעלה - וגם אז, רק לרגע. האם יבוא יום ומישהו בממסד יקום כדי לתת את החכה הנכונה לאשה שמאוד מתאמצת פשוט לחיות?

מרשות שדות התעופה נמסר, כי "רש"ת, כגוף ממלכתי, מעסיקה את עובדיה על פי הסכמים קיבוציים בתמהיל שעיקרו עובדים קבועים, לצד גיוס עובדים עונתיים, כתגבורת בתקופות לחץ. העובדים הארעיים מועסקים בהסכם העסקה לשנתיים ולאחר תקופת הקיץ מופסקת עבודתם כפי שסוכם אתם מראש. רש"ת איננה יכולה להעסיק את העובדים הארעיים כקבועים, שכן ברוב חודשי השנה אין צורך תפעולי בהעסקתם. העובדת תוכל להגיש מועמדות בסבב העונתי הבא ונשמח לסייע לה, כפי שאנו נוהגים לעשות עם כל העובדים הטובים שמועסקים ברשות. בקשתכם נבחנה פעם נוספת, אבל לצערנו לא נוכל להיענות לה. יצוין, כי רש"ת מעסיקה עובדים רבים בחתך סוציו-אקונומי קשה וביניהם נכים או להבדיל עובדים ממשפחות שכולות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו