בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקואופרטיב הוותיק של קטמון בסכנת סגירה

עשור לפני שהמחאה החברתית הפיצה את הרעיון, נפתחו בשכונת קטמון ובקרית מנחם קואופרטיבים שמכרו מזון בזול. דווקא עכשיו, סופם נראה קרוב

29תגובות

בחנות ישנה בשכונת קטמון בירושלים הוקם בשנת 2000 קואופרטיב מזון. 11 שנים לפני גל המחאה החברתית ו-12 שנים לפני שקואופרטיבים אקולוגיים וחברתיים היו לטרנד אופנתי, החל הקואופרטיב לספק מזון בהוזלה משמעותית למשפחות נזקקות. עכשיו, לאחר 12 שנים של פעילות מוצלחת, שבהן היה למשענת חברתית לרבים מתושבי השכונה ואף צירף אליו אח קטן – קואופרטיב מזון הפועל בשכונת קרית מנחם – מרחפת מעל שני המוסדות סכנת סגירה.

את הרעיון להקים קואופרטיב שישמש אמצעי להעצמה משפחתית וקהילתית ייבאה מברוקלין ברברה אפשטיין, אחת הפעילות החברתיות הבולטות בירושלים. "זה התחיל כשכתב התקשר אלי וביקש שאקח אותו לאנשים עניים לקראת פרסום דו"ח העוני. את הצרחות שלי עליו אפשר היה לשמוע עד לחדר השני", מספרת אפשטיין, המייסדת והמנהלת של עמותת סנגור קהילתי.

"החלטנו שבשנה הבאה יהיה לנו משהו אחר להראות. גייסנו קבוצה של אנשים ולמדנו מה זה עוני. המשוואה שמיד עלתה היתה שעוני שווה אוכל. אם אני לא יכול לספק אוכל למשפחה שלי, זאת הנקודה שבה העוני מכה בי".

בעקבות התובנה הזאת עשו אפשטיין ושותפיה כמה ניסיונות סיוע למשפחות עניות. הם רצו להקים מנגנון שיכבד את הנזקקים. הם העתיקו מודל הפועל בהצלחה בברוקלין - קואופרטיב ענק שבו חברות 11 אלף משפחות - לחנות קטנה הממוקמת בסמוך לשיכוני הקטמונים. 

אמיל סלמן

הרעיון פשוט. תמורת דמי חברות חודשיים בסך שישה שקלים יכולה משפחה ליהנות מסל מוצרי מזון ומוצרי ניקיון בסיסיים, בהוזלה משמעותית בהשוואה לחנות ממוצעת. הסל הזול מושג באמצעות ויתור כמעט מוחלט על פערי התיווך בין הספק לצרכן. חברי הקואופרטיב עובדים בחנות בהתנדבות.

כיום חברות בקואופרטיב בקטמון 400 משפחות ובקואופרטיב בקרית מנחם חברות 250 משפחות. קשישים רבים, עולים חדשים, סטודנטים וגם פליטים ומהגרי עבודה נמנים עם הלקוחות הקבועים של החנות.

מעבר לחיסכון הכלכלי, הקואופרטיב משמש לחבריו קבוצת תמיכה והעצמה, אמצעי לגיבוש מאבקים חברתיים ובית ספר ללימוד צרכנות נבונה. המאבק נגד הטלת מע"מ על פירות וירקות, לדוגמה, יצא מהקואופרטיב בקרית מנחם. "הם הבינו יותר מכל אחד אחר מה המשמעות של הוספת 17 אחוזים למחירי הירקות והפירות", אומרת אפשטיין. חברי הקואופרטיב נאבקו גם נגד סגירת סניף הדואר המקומי בשכונה. בחנות בקרית מנחם מופעל מוקד זכויות שמסייע לתושבים, חלקם הגדול יוצאי אתיופיה, בעיקר בהגנה על זכויותיהם בתחום העבודה.

הקואופרטיב בקטמון הוקם בתקופה שבה החלו להתפשט ברחבי הארץ רשתות המזון הזולות, דוגמת "רמי לוי". שגשוג הרשתות, שהשיגו מחירים זולים מהספקים בזכות רכישות בהיקפי ענק, הפחית במידה ניכרת את התועלת הכלכלית שמפיקים הלקוחות מהחנויות הקואופרטיביות. עם זאת, סל הקניות שמציעים שני הקואופרטיבים זול בכ-15% מזה של הרשתות הזולות.

"קילוגרם קמח עולה אצלנו 3.20 שקלים, ואילו אצל רמי לוי מחירו 4.20 שקלים. אצלנו מוכרים תבנית של 30 ביצים ב-23 שקלים, לעומת 33 במקום אחר", אומרת שרה וענונו, תושבת קטמון, מנהלת הקואופרטיב וממייסדיו. בזמן השיחה וענונו לא מבזבזת זמן וממשיכה לארוז ביצים בעצמה. כך נחסכות עוד כמה אגורות מהמחיר הסופי.

שיעור בכלכלה

הקנייה בחנות של הקואופרטיב משתלמת לתושבי השכונה לא רק הודות למחירים הנמוכים, אלא גם בגלל החיסכון בדמי הנסיעה. לרוב לקוחות הקואופרטיב אין רכב פרטי. לסופרמרקט, גם של רשת זולה, הם צריכים לנסוע בתחבורה ציבורית – באוטובוס לפני הקנייה ובמונית בחזרה, בגלל השקיות, אומר יואב הרן, מנהל הקואופרטיב בקרית מנחם מטעם סנגור קהילתי.

"קשישים לא יכולים ללכת לסופר. הם הולכים למכולת ושם מגרזנים אותם", אומרת וענונו. "לפעמים הם מתקשרים ומבקשים שאביא להם כמה מוצרים ואני מביאה להם. זה משהו שאין ברמי לוי. כאן אני חצי עובדת סוציאלית, אנשים מספרים לי את הצרות שלהם". פעילי הקואופרטיבים אומרים שלפני פתיחת החנויות המשותפות הם נהגו לצבור חובות בחנויות מכולת או ברשתות יקרות. העבודה בקואופרטיב סייעה להם להבין כיצד פועל השוק והם הפכו לצרכנים נבונים יותר. כתוצאה מכך השתפר מצבם הכלכלי.

בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 עלתה קרנם של הקואופרטיבים. רבים החלו לראות בהם אמצעי להתמודדות עם מציאות כלכלית-חברתית לא קלה. בתל אביב הוקם פאב בשם "בר-קיימא", המנוהל כקואופרטיב, בירושלים התאגדו סטודנטים במרכז העיר והקימו קואופרטיב מזון. קואופרטיבים חברתיים קמו גם במצפה רמון, בהוד השרון, בעין גדי, בקרית שמונה ובלוד.

כמעט כל פעילי הקואופרטיבים החדשים עלו לרגל לירושלים, להתייעץ עם החלוצים. אנשי סנגור קהילתי התרשמו מהביקוש לתורתם ופרסמו חוברת שבה הם מסבירים את הכללים המנחים אותם. "צריך הון ראשוני וכמה משוגעים לדבר, צריך ללמוד את שוק המזון ואסור להיות סלחנים בכל הנוגע לתשלום דמי חבר", אומר הרן. 

הקואופרטיבים הירושלמיים אמנם נהנים מהצלחה יחסית, אבל הם מעולם לא הגיעו לעצמאות כלכלית. עמותת סנגור קהילתי, בעזרת הפדרציה היהודית בניו יורק (בקטמון) והקרן לידידות (בקרית מנחם), מסייעת להם בתשלום שכר הדירה, חשבונות הארנונה והחשמל. גם שכרו של עובד קהילתי, שמרכז את קבוצת המתנדבים, משולם מכספי הארגונים התומכים. העלות של הפעלת כל אחד מהקואופרטיבים היא כ-14 אלף שקל בחודש. בלי הסיוע, הם לא היו יכולים להמשיך לפעול. 

הפסקת התמיכה

לפני כשנה החליטו הפדרציה בניו יורק (שבדרך כלל מממנת פרויקטים שלוש שנים, בעוד בקואופרטיב בקטמון תמכה 12 שנים) והקרן לידידות להפסיק את התמיכה בקואופרטיבים. בעקבות ההחלטה נאלצה אפשטיין להודיע למתנדבים שבינואר 2013 ייסגרו הקואופרטיבים.

"המקום הזה הוא משפחה. סגירתו תהיה אירוע עצוב מאוד, במיוחד לקשישים", אומרת וענונו. לקוחה מבוגרת שומעת את השיחה ושואלת בדאגה, דמעות בעיניה, אם המקום עומד לפני סגירה. "אל תדאגי, יהיה בסדר", מרגיעה וענונו. אבל בפיה של אפשטיין אין תשובות למתנדבים המודאגים. אם בשבועיים הקרובים לא יימצא פתרון, בתחילת 2013 ייסגרו הקואופרטיבים. 

אפשטיין נזהרת שלא לצאת בהאשמות, אבל נראה שהרשויות לא ממש התאמצו לסייע לקואופרטיבים. לדוגמה: בניגוד לבתי כנסת או לישיבות, הקואופרטיבים נדרשים לשלם ארנונה מלאה, כאילו הם חנות רגילה. עיריית ירושלים ומשרד הרווחה המליצו למשרד הפנים לפטור את הקואופרטיבים מתשלום ארנונה, אבל במשרד הפנים דחו את הבקשה. 
"לפני שהיה הקואופרטיב הייתי צוברת בכל חודש חוב במכולת ואי אפשר היה לצאת מזה. החנות של הקואופרטיב היא מקום שבו אנשים נפגשים אחד עם השני. יש פה אווירה משפחתית, אנשים באים לפה עם חיוך", אומרת בת שבע אזולאי, מתנדבת ותיקה בקרית מנחם. "איפה עוד תמצא פנסיונר שבא לקנות סבון כלים ונשאר שעה בשביל הקפה והשיחה", מוסיף הרן.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "החוק קובע שאפשר להעניק פטור מארנונה למוסד מתנדב. הנהלים קובעים קריטריונים אחידים וברורים למתן פטור מארנונה למוסד מתנדב. קואופרטיב המוכר מוצרים במחירי עלות אינו עונה על הקריטריונים ולפיכך אינו זכאי לקבל פטור מארנונה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו