טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גלאט אלטרנטיבי

לוקח את ההלכה לידיים

על רקע מאבק הרבנות הראשית במסעדות כשרות ללא תעודה, בי-ם רב אורתודוקסי נותן חסות למודל חלופי שמפקח על בתי עסק ומעניק גושפנקא הלכתית פרטית

תגובות

"אני לא מתכוון לאכול בכל מקום שמפרסם את עצמו ככשר, אבל אני חושב שזכותו המלאה של כל מקום לעשות את זה", כך הכריז הרב אהרן ליבוביץ בתגובה למאבק שמנהלת הרבנות הראשית נגד בתי עסק בבירה המבקשים לקחת את ההלכה לידיים.

הרב האורתודוקסי מירושלים תומך בקבוצה של בתי קפה ומסעדות בעיר שהחליטו מסיבות שונות להיפרד לשלום מהשגחת הרבנות, ועם זאת מצהירות כי נשמרים בהן כל כללי הכשרות. ליבוביץ, שלאחרונה מוביל תוכנית ניסיונית למתן השגחה בחינם לבית קפה שכונתי באזור מרכז ירושלים, השתתף אתמול (שישי) בהפגנה ראשונה מסוגה נגד הרבנות הראשית שמארגנת "התנועה הירושלמית" - המאגדת יחד פעילים חברתיים, דתיים וחילונים.

כפי שפורסם ב"הארץ" בשבוע שעבר, הרבנות הראשית החלה להיאבק במגמה הירושלמית במסגרתה מסעדות מכריזות על כשרותן ללא תעודה. לטענתה, הצגת המקומות ככשרים הינה הפרה של חוק איסור הונאה בכשרות. לפי החוק, עסק (גם כזה הזוכה להכשר של ארגון כשרות פרטי) לא יוצג בכתב ככשר אלא אם יש בו השגחה של הרבנות הראשית.

אתמול בצהריים התקיימו בשכונת רחביה הפגנה ומסיבת רחוב של התנועה הירושלמית תחת הכותרת "משגיח לא בא". לדברי המארגנים, "הגיע זמן לקדם אלטרנטיבות למול המונופול המדיר והמפלה של הרבנות בתחום הכשרות". הרב ליבוביץ, שנענה להזמנה לנאום בהפגנה, אומר כי הוא "לא מתכוון להמריד נגד החוק, אבל אני כן בא להגיד שהחוק לא צודק".

אוליבייה פיטוסי

זה תקופה ארוכה הרב ליבוביץ ופעילים של התנועה הירושלמית מפתחים הרחק מעין הציבור מודל קהילתי של מתן כשרות אלטרנטיבית, חינם אין כסף. המודל הראשוני נולד מתוך נייר מדיניות שכתבה תושבת נחלאות, חיה גלבוע, בלימודיה באוניברסיטה.

חמישה בתי עסק במרכז העיר היו מעורבים בדיאלוג, אולם התהליך הבשיל רק עם אחד מהם, בית הקפה "סלון שבזי" בשכונת נחלאות. בתקופה הזאת מתחיל בבית הקפה הזה ניסוי, שבו יהיה העסק נתון להשגחה קפדנית של משגיחים המתגוררים בשכונה. הרב ליבוביץ מעוניין שבית הקפה הזה יעמוד בכללי ההשגחה המחמירים ביותר, מעין מקבילה אנרכיסטית לכשרות המהדרין.

מעורבותו של ליבוביץ מעניינת, משום שהוא לא משתייך במוצהר לזרם או להתארגנות של רבנים ליברלים. הוא יליד ברקלי, קליפורניה, פעיל זה שנים רבות בנחלאות, עומד בראש כולל אברכים "סולם יעקב" וקהילה רחבה של מאות משפחות, רובן אנגלוסקסיות. רבים מחברי הקהילה מגדירים עצמם חרדים לאומיים ו"ניאו-חסידיים" ובה בשעה הם "בעלי אופקים רחבים", כהגדרתו, מקורבים מאוד לרעיונות ולמוסיקה וליצירתיות של הרב המנוח שלמה קרליבך.

שישה אברכים הלומדים בכולל שבראשות ליבוביץ לקראת הסמכתם לרבנות (בבחינות רשמיות של הרבנות הראשית) התנדבו להיות "נאמני כשרות" של בית הקפה, בחינם. בעל בית הקפה ייתן להם גישה מלאה לכל פינה בעסק, אבל לדברי ליבוביץ חשובה לא פחות העובדה שהמטבח במקום פתוח לעין כל, גם ללקוחות. "זה מעביר את כובד האחריות גם ללקוח. הלקוחות יצטרכו ללמוד שלא מספיק שכתוב כשר, צריך לברר גם מי כותב כשר", אמר.

אמיל סלמן

מבחינתו של בעל העסק, הוסיף ליבוביץ, "יש כאן אמירה מובהקת שאומרת שהוא מבין שנותנים בו אמון במשהו שקשור באמונות ודעות. הוא מחויב. זה תהליך רגשי, שגם יש בו שיניים. יש שקיפות מלאה. אנחנו בעידן האינטרנט, כל בעיה שתתגלה, תפורסם מיד על ידי נאמני הכשרות באתר. כל הפרה תפורסם. זה מודל שאפשר יהיה להעתיק למקומות אחרים, אבל כרגע אנחנו בונים מערכת שלא מתאימה לכל מקום. השיניים של המערכת זה לא קנסות, אלא השם הטוב ברמה הקהילתית. הקהילתיות היא נכס עבור בית העסק ואובדן השם הטוב הוא פגיעה אנושה".

ביחס לרבנות הראשית אמר ליבוביץ' כי "יש כאן מערכת שפועלת לשם שמיים, אבל אני לא מאמין שהם רואים את עצמם במראה. הם לא מבינים איך הם נראים כלפי האחר. זה גורם הרבה מאוד נזק". האם הוא לא חושש שיבולע לו, למשל בשלילת הרישיון שלו מטעם הרבנות לערוך חופות? "אולי אני חשוף לקנס, אבל אני מלמד זכות שלא יהיה משהו מעבר לזה. אני לא מאמין שהחשש הוא מה שצריך לכלכל את ההחלטות שלי מה להגיד ומה לא להגיד".

עם העסקים ששותפים במרי נגד הרבנות נמנים שמות ירושלמיים כקרוסלה, טופולינו, עזורה, איצ'קדנה ועוד. חלקם נפרדו מתעודות הכשרות בשל התנגדות אידיאולוגית, חלקם התלוננו כי קיבלו דרישות מכבידות כדי לעמוד בתנאי התעודה. הם מבקשים את אמון הלקוחות שומרי הכשרות בכך שכל כללי האיסור וההיתר, עד האחרון שבהם, נשמרים במטבח, ברכישת חומרי הגלם, בכלי הבישול והאפייה ועוד. אין לדעת כמה שומרי כשרות מדירים רגליים מהמסעדות האלה, אך במקומות הללו בולטת נוכחות קבועה של סועדים חובשי כיפה. ב"עזורה" הבשרית בשוק מחנה יהודה אף נראים מדי יום סועדים בלבוש חרדי, זאת חרף העובדה שאין במקום תעודת כשרות רשמית כלשהי.

לאחרונה, פקחים נשלחו להזהיר את הבעלים כי הם עוברים על חוק איסור הונאה בכשרות השולל מעסקים את הרשות להציג עצמם ככשרים אם אין בהם השגחה רשמית של הרבנות הראשית. מסעדת עזורה היא הראשונה שכבר קיבלה בפועל דו"ח על סך 1,000 שקל בגלל שהוצגה ככשרה באתר אינטרנט.

לבד מהתנועה הירושלמית, לאחרונה נכנסה לסייע למסעדות גם "התעוררות", תנועה ירושלמית נוספת של לוקאל פטריוטים צעירים. ביום חמישי נפגשו נציגיה עם המפקח מטעם הרבנות. אנשי התנועה מחזיקים בחוות דעת משפטית של עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי לעירייה, ולפיה אין מניעה מבעלי העסקים להגיד בעל-פה ללקוחות כי המקום כשר.

המאבק הנוכחי על הכשרות הפרטית הוא חלק מתופעה רחבה יותר, שבה צעירים אורתודוקסים מתנערים מהממסד הדתי ומבקשים לקיים את ההלכה ללא מעורבות של הרבנות, חברה קדישא ובתי הדין הרשמיים. כך החלה בשנים האחרונות תופעה בשוליים של נישואים פרטיים, שאינם מדווחים למדינה, וכן גירושים וגיורים וקבורה פרטיים.

ליבוביץ מודע למשמעות הלא-ממלכתית של התמיכה שלו במרי ברבנות, וטוען כי צריך לפתוח מחדש שאלות הנוגעות לממלכתיות. "הממלכתיות כקונספציה היא נכונה. אני מבין את התפישה של הרב גורן והרב קוק של ראשית צמיחת גאולתנו", אמר, "אבל אני רואה את המציאות היום, והיא שאנחנו לא בשלים לממלכתיות הזאת. אני לא מאמין שכציבור דתי אנחנו בשלים לאחוז בה, ובטוח שהציבור הכללי לא בשל לקבל אותה. כי היום מה שיש זה שנאה ומתח. במצב הנתון אני אומר בואו נפרק את הממלכתיות הזאת, בואו נתקן על ידי תחרותיות ושקיפות ואני פועל מאמונה שזה בסוף ישפר. זה יביא יותר כשרות לירושלים, לא פחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות