בית המשפט נגד משרד הפנים: מגרשים מבקשי מקלט בלי לבחון את מסמכיהם

רשות ההגירה קבעה כי מבקש מקלט מאריתריאה משקר והוא אתיופי, כי טעה בשם שכונה במולדתו - למרות שהגיש מסמכים המעידים על אזרחותו

טלילה נשר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טלילה נשר

בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן באחרונה פסק דין חריף נגד משרד הפנים, שבו קבע כי "התנהלות משרד הפנים חטאה לחובותיו כגוף האמון על קביעת נתינותם של הטוענים להגנת פליטות". פסק הדין ניתן בעתירה בשם מבקש מקלט מאריתריאה, קורבן סחר ועינויים, שהיה כלוא בישראל במשך שנתיים. לפי מדיניות ישראל, אם אדם מוכר כאריתראי, חלה עליו הגנה קולקטיבית ולא ניתן לגרשו.

רשות ההגירה קבעה כי האיש משקר באשר לזהותו וכי הוא למעשה אזרח אתיופי שניתן לגרש. בית המשפט כינה את החלטת משרד הפנים "בלתי סבירה", והורה כי האדם לא יורחק מישראל ולא ישהה בכלא כל עוד אריתראים זכאים להגנה. השופטת הורתה כי משרד הפנים יישא בהוצאות על סך 25 אלף שקלים. העתירה הוגשה על ידי עו"ד יוהנה לרמן מטעם מוקד הסיוע לעובדים זרים.

השופטת אסתר קובו קבעה כי התנהלות המשרד "פגעה באופן בלתי מידתי ובלתי ראוי בזכות לחירות ". פסק דינה קבע כי "המטרה סומנה ואז קבעו את החץ". כך, משרד הפנים נמנע מלבחון מסמכים שהאיש טען כי הם מוכיחים את היותו אריתראי. כשננזף על כך מפי בית הדין לביקורת משמורת, החליט כי אינו נדרש להם. מאוחר יותר אף איבד את התיק. "אין זה מתקבל על הדעת כי משרד הפנים ימרה את החלטת בית הדין למשמורת ויחליט על דעת עצמו שלא לבחון מסמכים מסוימים", כתבה השופטת קובו. את עמדת משרד הפנים שלפיה אין צורך במסמכים כיוון שבוצע ראיון ממצה בעל פה, כינתה השופטת "כשל לוגי בסיסי". בנוסף מתחה השופטת ביקורת על האופן השטחי שבו נערכה בדיקת המשרד וקבעה כי "התנהלות משרד הפנים עגומה".

הפגנה של מבקשי מקלט מאריתראה מול קרית הממשלה בת"אצילום: ניר כפרי

השופטת קבעה עוד כי "משרד הפנים הטיל ספקות במהימנות העותר מנימוקים בלתי סבירים שלא עלו בקנה אחד עם התשתית הראייתית". כך, מתשאל יחידת ה-RSD של רשות ההגירה קבע כי תשובות העותר מעידות על היעדר זיקה לאריתריאה משום שתיאר "בניין ממשלתי" כ"משרד ממשלתי". "נתונים שהיו אמורים לעמוד באופן מובהק לזכותו של העותר נזקפו באופן תמוה לחובתו", קבעה השופטת. "העותר ידע לנקוב בשמותיהן של 12 שכונות בעיר אסמרה, אך משרד הפנים בחר לציין דווקא כי טעה בשמותיהן של שתי שכונות".

השופטת סירבה לראות בהתנהלות מקרה נקודתי וקבעה כי "אין זו הפעם הראשונה שבה מעלה משרד הפנים טענות כי תעודות שהוצגו מזויפות, אך לא עושה דבר כדי לאסוף תשתית ראייתית רלוונטית". מרשות ההגירה של משרד הפנים נמסר בתגובה: "איננו חושבים שזה ראוי להגיב או להתייחס לפסק דין מעל דפי העיתונות ובאם נמצא לנכון להגיב, נעשה זאת בדרכים המקובלות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ