בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר שלא היה בין היטלר לכפר ורבורג

ב-1933 הופץ ספרון המתאר את הסיוע הכלכלי של משפחת ורבורג לפיהרר. אלא שהדבר מעולם לא קרה והספר משמש עד היום לתעמולה אנטישמית

17תגובות

במרכזה של התעלומה ההיסטורית הזו שלושה אנשים שכל אחד מהם יכול לפרנס דרמה נפרדת: הראשון, פרנץ פון פאפן, היה פוליטיקאי גרמני ששימש זמן מה סגנו של היטלר. השני, אלפרד וינר, היה פליט יהודי מגרמניה שעולל לנאצים את הדבר היחיד כמעט שיהודים יכלו לעולל להם: הוא תיעד את פשעיהם בזמן אמת. השלישי, סידני ורבורג, לא היה ולא נברא. אפשר להוסיף לשלישייה הזאת שם נוסף: אדם רז, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב.

העלילה סבוכה ועשירה בפרטים, לא קל לתמצתה. בשנת 1933, זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון, הופיע בהולנד ספרון בן 99 עמודים ושמו "המקורות הכספיים של הנאציזם - שלוש שיחות עם אדולף היטלר". המחבר: סידני ורבורג, בן למשפחה יהודית ידועה שמוצאה בגרמניה ועיקר פעילותה הבנקאית, הפילנתרופית והתרבותית בניו יורק.

הספרון חשף קשר שרקמו כמה טייקונים אמריקאים כדי לסייע לנאצים להגיע לשלטון. ההיגיון הכלכלי שמאחורי המזימה מעורפל מעט - נראה שהטייקונים יכלו להרוויח מעצירת התשלומים לצרפת, שנגזרו על גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. כך או כך, האיש אשר בחרו לשלוח לגרמניה כדי לסגור את העסקה עם היטלר היה סידני ורבורג. בספר הוא תיאר שלוש פגישות עם היטלר.

חודשים אחדים לאחר הופעת הספר מסר "ניו יורק טיימס" כי משפחת ורבורג נפלה כנראה קורבן לתרמית: איש מבני המשפחה אינו נושא את השם סידני ואיש מהם גם לא נפגש עם היטלר. הספר היה זיוף. על פי דרישת המשפחה עצר המו"ל ההולנדי את מכירתו והשמיד את כל העותקים שנותרו. בכך יכלה הפרשה להישכח, אבל היא לא נשכחה, אלא רדפה את בני המשפחה גם אחרי מלחמת העולם. תחילה ניסו לסחוט אותם: לפחות עותק אחד מהספר שרד כנראה ומישהו ניסה - ללא הצלחה - למכור אותו למשפחה תמורת דמי לא יחרץ.

בשנת 1952 פירסם פרנץ פון פאפן את זיכרונותיו. היו לו מאחוריו שנים נעימות בשירותו של היטלר ובמשפטי נירנברג הוא יצא זכאי. בין היתר כתב פון פאפן על מקורות המימון של הנאצים ובהקשר זה ציטט את ספרו של "סידני ורבורג". לא ברור כיצד הוא הכיר את הספר, אך נוח היה לו לחזור על הטענה שבעלי הון אמריקאים סייעו להיטלר לעלות לשלטון ונוח היה לו גם להיעזר דווקא במקור הזה, כי שמו אינו מוזכר בו.

במהדורה האמריקאית של זיכרונות פון פאפן, שיצאה לאור בשנת 1953, נכלל נספח: תצהיר מאת הבנקאי ג'יימס ורבורג, דמות ססגונית למדי בזכות עצמה: בן אחיו של הנדבן שעל שמו קרוי מושב כפר ורבורג בדרום, ששימש יועץ לנשיא פ.ד. רוזוולט וגם השאיר חותם על ברודווי, כמחברו של מיוזיקל מצליח. בתצהירו המפורט קבע ורבורג שאין לזהותו עם אותו סידני מסתורי. הוא שב והכחיש מכל וכל את מעורבות המשפחה במימון הנאצים.

אבל גם בכך לא תם העניין. בשנת 1982 מסרה סוכנות יונייטד פרס כי הספר הנשכח עומד לצאת לאור בגרמניה. מתברר כי בשלב מסוים תורגם המקור ההולנדי לגרמנית ונוסח זה נשמר בארכיון כלשהו. הספר הוצג כסקופ היסטורי של ממש, לרבות הטענה שהבנק של משפחת ורבורג, אשר חזר בינתיים לפעול בגרמניה, העביר להיטלר לפחות 10 מיליון דולר. כעבור זמן מה נמסר שהמו"ל הגרמני חזר בו מהכוונה לפרסם את הספר. הספר תורגם גם לאנגלית והוא מוצע למכירה באתר אמזון.

בימים אלה חלה התפתחות דרמטית בסיפור: אדם רז, המתעניין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם בקשר הכלכלי, גילה עותק של המהדורה ההולנדית המקורית. ככל הידוע זהו העותק היחיד ששרד. הוא מצוי באוסף וינר השמור כיום באוניברסיטת תל אביב.

אלפרד וינר היה עיתונאי חוקר שחי בגרמניה וזיהה מלכתחילה את הצורך לתעד את התנועה הנאצית ואת פשעיה. עם עליית הנאצים לשלטון הוא נמלט להולנד ושם מן הסתם גם רכש לו עותק מספרו של סידני ורבורג. עם פרוץ המלחמה עבר וינר ללונדון, שם נפטר בשנת 1964. הוא אסף כ-150 אלף ספרים וכן עשרות אלפי עיתונים, כרוזים ותעודות.

ב-1980 הועבר אוסף וינר לישראל. הוא נחשב לאחד המקורות החשובים בעולם לחקר הנאציזם ומלחמת העולם השנייה. ספרו של סידני ורבורג רשום בקטלוג, אך בעמודו האחרון רשומה הערה ישנה ולפיה אין להשאילו לקהל שכן זהו ספר השמצה.

קשה להניח שגילוי הספר הנדיר יסייע לגלות מי בעצם חיבר אותו ולמה. תפוצתו הרחבה באינטרנט משרתת בדרך כלל תעמולה אנטישמית ואנטי קפיטליסטית. לעומת זאת, ייתכן שהעניין המחודש בפרשה יעודד את העמקת המחקר בסיוע שקיבל היטלר מבעלי הון גרמנים ואחרים, לרבות אמריקאים, ובפעילות המסחרית של חברות בינלאומיות בגרמניה הנאצית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו