נחשפה באר מים מהקדומות שנתגלו בעולם

באר המים מספקת עדות לחיי התושבים באזור בתקופה הניאוליתית, לפני כ-8,500 שנים. עומקה הוא כשמונה מטרים וקוטר חלקה העליון כ-1.3 מטרים

אלי אשכנזי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלי אשכנזי

בשולי כביש 66 שבעמק יזרעאל נחשפה בשבועות האחרונים באר מים קדומה המספקת עדות לחיי התושבים באזור בתקופה הניאוליתית, לפני כ-8,500 שנים. הבאר התגלתה בחפירות של רשות העתיקות סמוך לצומת היוגב לקראת הרחבת הצומת. עומקה הוא כשמונה מטרים וקוטר חלקה העליון כ-1.3 מטרים. חלקה העליון בנוי מאבנים ובראשו שתי אבנים המצרות את הפתח, וחלקה התחתון נחצב בסלע גיר.

יותם טפר, ארכיאולוג רשות העתיקות שניהל את החפירה באתר, סיפר כי הבאר שימשה כנראה את החקלאים הראשונים בעמק יזרעאל לצורך קיום ופרנסה. "היא נחצבה בתקופה שבה כבר הוקמו יישובי קבע ואחרי המהפכה החקלאית שבה ביית האדם את הצאן, הבקר וגידולי הדגנים", הסביר, "אז כנראה נוצר גם צורך 'לביית' את המים".

טפר הציג שתי אבני צור מהסוג ששימש כנראה לחציבת הבאר כעדות למאמץ האדיר שהשקיעו החופרים בחציבה עוד לפני הופעת כלי החרס והמתכת. "הבאר מלמדת על יכולת חציבה מרשימה של תושביו הקדומים של האתר ועל ידע נרחב בתחומים הידרולוגיים וגיאולוגיים של סביבתם, שאפשרו את חציבתה בסלע הגיר עד למפלס מי התהום", הסביר, "אין ספק כי חציבת הבאר היתה כרוכה במאמץ קהילתי שנמשך זמן רב".

כשהגיעו הארכיאולוגים לקרקעית הבאר הם גילו בה שכבה בוצית. כיסויה של הבאר והרטיבות בה יצרו תנאים שהפכו אותה למעין "קפסולת זמן" מרתקת. "בתוך הבאר גילינו ממצאים רבים המעידים על זהות חוצביה", סיפר טפר, "היו שם להבי צור משוננים ששימשו לקציר, ראשי חץ וכלי אבן". לדבריו, מפיר הבאר נאספו עצמות של בעלי חיים, ממצאים אורגניים נוספים כמו גרעינים וכן פחם, שיאפשרו לחקור בעתיד את ביות הצמחים ובעלי החיים באותה תקופה ולתארך במדויק את גיל הבאר.

5 מתוך 5 |
צילום: גיל אליהו
1 מתוך 5 |
צילום: גיל אליהו
2 מתוך 5 |
צילום: גיל אליהו

טפר הזכיר את הממצא המסעיר ביותר שהתגלה באתר והצית את דמיון הארכיאולוגים: שרידי עצמות של צעירה כבת 19 ושל גבר מבוגר יותר שגילו נע בין 30 ל-40. "אין עדות לקבורה מסודרת של השניים ונראה כי יש כאן סיפור, אבל אין לנו תשובות לו", אמר, "זו חידה שאולי תיוותר ללא תשובה, אבל ננסה לפתור אותה בעזרת מחקר של העצמות. ייתכן שנוכל להרכיב חלקי שלד, ואולי כך נמצא רמזים שונים כמו שברים בעצמות או מכות בגולגולת".

ד"ר עמרי ברזילי, ראש ענף פרה-היסטוריה ברשות העתיקות, הסביר כי בארות מהתקופה הניאוליתית נחשבות לממצא ייחודי בנוף הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט ובעולם בכלל. "שתי הבארות העתיקות ביותר בעולם נחשפו בעבר בקפריסין והצביעו על תחילת תופעת הביות", הסביר ברזילי, "בני האדם ניסו למצוא דרכים לשמור על מי השתייה שלהם מפני זיהום אפשרי על ידי בעלי החיים שגידלו, ולכן תחמו את המים במקומות שאינם נגישים עבורם".

ברזילי הוסיף כי לבארות היה יתרון חשוב נוסף, והוא שחציבתן סיפקה גישה למקור מים זמין ששחרר את התושבים מהתלות במעיינות או בנחלים. "באר נוספת, המאוחרת ב-1,000 שנה מאלה שהתגלו בקפריסין, נחשפה בעבר באתר עתלית ים בארץ", הוסיף, "הבאר שנחשפה כעת בעמק יזרעאל היא מאותה תקופה של הבאר בעתלית ים. חשיפת בארות אלה היא בעלת תרומה חשובה לחקר התרבות וכלכלת האדם בתקופה שבה טרם הומצאו כלי החרס והמתכת".

הבאר שהתגלתה תכוסה בקרוב, אך רשות העתיקות והחברה הלאומית לדרכים הבטיחו כי יפעלו לשימורה ולהצגתה כחלק מהאתרים הארכיאולוגיים באזור תל מגידו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ