בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכויי ההעסקה של גברים חרדים זהים לסיכוי של אלו שלא סיימו בי"ס יסודי

לפי המחקר שסקר את תעסוקת החרדים לאורך 30 שנה, הסיבה לשחיקה היא חוסר התאמה לשוק העבודה המשתנה ולא ירידה במוטיבציה לעבוד

65תגובות

שיעורי התעסוקה של גברים חרדים כמעט זהים לאלה של גברים שלא סיימו בית ספר יסודי - כך עולה ממחקר חדש שערך הפרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. המחקר בחן לראשונה את ערכו של החינוך החרדי בשוק העבודה המודרני, על רקע הדיון הציבורי ההולך וגובר בסוגיית שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית.

המחקר מצביע על הידרדרות מתמשכת בשיעור התעסוקה של שתי קבוצות אלו - גברים חרדים וגברים חסרי השכלה, בשלושת העשורים האחרונים - שמגיע כיום למתחת ל-50%. לפי הנתונים, שיעורי התעסוקה היו גבוהים ודומים מאוד לפני שלושה עשורים, ושחיקת התעסוקה היתה גם היא זהה: מ-90%-80% שהועסקו ב-1979, ל-50%-35% בשנים האחרונות.

ההשוואה נערכה בין גברים בגילאי העבודה העיקריים, 54-35, מקרב שני קצוות ספקטרום ההשכלה: אלו שלא סיימו בית ספר יסודי (בעלי 4-0 שנות לימוד), לעומת בעלי השכלה אקדמית (16 שנות לימוד ויותר). שיעורי התעסוקה בקרב יהודים וערבים בעלי תואר אקדמי היו ונשארו בשלושת העשורים האחרונים גבוהים ודומים מאוד.

לדברי פרופ' בן-דוד, הסיבה לשחיקת התעסוקה הגבוהה היא חוסר התאמה לשוק העבודה המשתנה. "בסוף שנות השבעים, כאשר רמת החיים בישראל היתה נמוכה יחסית, לא נדרשו כישורים רבים כדי למצוא עבודה במשק, ואולם כיום המשק הישראלי תחרותי ופתוח לכלכלה העולמית".

"הנתונים משקפים את חוסר ההזדמנויות התעסוקתיות שמערכת החינוך החרדית מעניקה לבניה", מוסיף בן דוד. "בנים חרדים כלל אינם לומדים ליבת לימודים אחרי כיתה ח', ותוכנית הלימודים שלהם עד למועד זה לוקה בחסר - וכך ההכנה של גברים חרדים לשוק העבודה זהה להכנה שיש לגברים ישראלים חסרי השכלה, וגרמה לירידה עקבית ומתמשכת בסיכוייהם למצוא עבודה", הוא מוסיף.

פרופ' בן דוד שולל אפשרות כי הצניחה נובעת מירידה במוטיבציה לעבוד, או מסיבה אחרת. "לא היה שום שינוי משמעותי מספיק כדי להשפיע בצורה כזו קיצונית על המוטיבציה לעבוד, שתביא גם לירידה בכחצי מכמות העבודה", הוא אומר, ומציין כי לא חלה, למשל, כל מהפכה בקצבאות.

"ההשלכות של נתונים אלה לעתיד המשק הישראלי מרחיקות לכת", הוא טוען. "הילדים החרדים מהווים היום למעלה מ-20% מהילדים בבתי הספר היסודיים - ובעשור האחרון צמח מספרם ב-57%, לעומת גידול של פחות מחצי אחוז במערכת החינוך הממלכתית".

ואולם פרופ' עמירם גונן, מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שעמד בעבר בראש מכון פלורסהיימר לחקר מדיניות, אומר כי הסיבה אינה חינוכית כלל וכלל. "אצל החרדים הירידה היא לא משום שהם חסרי השכלה, אלא משום שמקובל היה אצלם יותר ויותר לא ללכת לעבודה. הלא-חרדים לעומת זאת, הם שבויים של חוסר השכלה בשוק התעסוקה", הוא אומר ומציין, "זו השוואה בין אגסים לתפוחים".

לדבריו, חתך הגיל שאליו מתייחס הסקר אינו מתייחס לתמורות הגדולות שמתרחשות כעת בחברה החרדית. "זה דור השיא של האידאולוגיה של לימודים תורניים מלאים, ‘תורתו אמנותו'. הנתונים לא מראים מה קורה בשנים האחרונות, בקרב החרדים הצעירים יותר, אז היו רואים כניסה לשוק העבודה. ההימנעות הוולנטרית מתעסוקה נשחקת כעת".

"נכון שצריך לדאוג שתהיה השכלה, השאלה היא איך עושים זאת", מוסיף גונן. "במצב הקיים במדינת ישראל, להכניס בכוח את לימודי הליבה ולהקשות על תקציבי החינוך, זה לא עובד פוליטית. החשוב הוא שיותר ויותר הורים חרדים ישתכנעו שאם הם רוצים את טובת ילדיהם הם צריכים למצוא שביל זהב בין לימודי תורה להשכלה. וכיום יותר ויותר הורים עושים זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו