שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

המדינה תשנה את היתר השהייה הניתן לפלסטינים שאזרחותם נמנעה בשל חוק האזרחות – ותאפשר להם לעבוד בישראל. כך הוחלט באחרונה במשרדי הפנים והמשפטים, בעקבות עתירה שהוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט, בשמם של ארבעה תושבי מזרח ירושלים. איסור העבודה השפיע על אלפי פלסטינים הנשואים לישראלים או בעלי מעמד תושבות ישראלית, בהם תושבי מזרח ירושלים והיישובים הערביים בצפון.

עד שנת 2002 אפשרה המדינה הליך של איחוד משפחות, שבמסגרתו היו מקבלים הפלסטינים מעמד חוקי בארץ, כמו במקרה של נישואים עם כל לאום אחר. אולם ב-2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה, החליטה הממשלה להפסיק את כל הליכי איחוד המשפחות עם תושבי השטחים, בטענה שהם מהווים סיכון ביטחוני. עתירות שהוגשו נגד ההחלטה נדחו כולן בבג"ץ, ומדי שנה אושר החוק מחדש במליאת הכנסת.

כך נותרו אלפי פלסטינים ללא מעמד חוקי בארץ, ונאלצו להסתפק באשרת שהייה זמנית, שמחודשת מפעם לפעם, ואינה מאפשרת קבלת זכויות סוציאליות או רשות לעבוד – כאשר על ההיתר עצמו נכתב כי "אינו מהווה אישור לעבודה בישראל". היתר עבודה ניתן היה לקבל רק אם נדרשו העובדים במיוחד על ידי המעסיקים (בדומה למסעדות סיניות שמקבלות היתר בעבור שף מומחה מסין), ואולם מאחר שרובם אינם בעלי כישורי עבודה מיוחדים, נדירים היו המקרים שבקשה כזו אכן הוגשה.

הפגנה נגד חוק האזרחות מול קריית הממשלה תל אביב בראשית השנהצילום: מוטי מילרוד

בשנתיים האחרונות ניהלה עו"ד סיגי בן ארי מהמוקד להגנת הפרט התכתבות עם משרד הפנים בבקשה לשנות את המצב ולהתיר לבעלי מעמד זמני לעבוד. לאחר שהמדינה סירבה, הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה בשמם של ארבעת תושבי מזרח ירושלים. אחד מהם, נביל סלהב, בן 50, תושב עזריה שליד ירושלים, התחתן עם תושבת העיר, אך לא קיבל מעמד של תושב בשל חוק האזרחות. לפני עשר שנים פוטר מעבודתו, ומאז אינו מצליח למצוא מקום עבודה מאחר שהמעסיקים מסרבים להעסיק אותו ללא היתר. כמו כן, הוא חושש שאם ייתפס עובד ללא היתר, יגורש מהארץ.

"אנחנו חיים מהבטחת הכנסה שמקבלת אשתי, זה מצב מאוד קשה", אמר סהלב ל"הארץ", "כשאתה מחפש עבודה לא מסתכלים עליך בכלל". עותר אחר, א. בן ה-47, נמצא במצב דומה ונאלץ לעבוד ללא היתר. לדבריו, תמורת עבודה של 9 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע, הוא מרוויח 3,000 שקלים בחודש בלבד, זאת מאחר שהמעסיק מנצל את המצב העדין שבו הוא מצוי.

בעתירה נכתב כי כפיית ההליך פוגעת בזכויות היסוד לכבוד, לפרנסה, לשוויון ולחופש העיסוק, "ואינה משרתת מטרה לגיטימית כלשהי ואינה עומדות במבחני המידתיות". בתשובה המדינה שניתנה לפני שבוע, טענה המדינה כי הפלסטינים מופלים לטובה ביחס לעובדים זרים אחרים בארץ, שכן המעסיקים יכולים לבקש את העסקתם בכל תחום, ולא באופן מוגבל כפי שנעשה ביחס ליתר העובדים הזרים. אולם, בסוף תשובת המדינה צוין כי "לאחרונה, לאחר דיונים שהתקיימו במשרד המשפטים עם נציגי המשרדים הרלוונטיים, התקבלה החלטה לשנות את נוסח היתר השהייה .. ויכתב על גביו 'היתר זה מאפשר עבודה במדינת ישראל'".

בכך למעשה קיבלה המדינה את העתירה ותאפשר החל מה-1 בינואר 2013 לאותם פלסטינים לעבוד בישראל. החלטה זו מתקבלת בהמשך לשורת החלטות מהתקופה האחרונה שמשמעותן הגדלת מספר הפלסטינים שיורשו לעבוד בישראל, בהן החלטת הקבינט החברתי-כלכלי מאתמול להוסיף 3,000 היתרים לפלסטינים לתחום הבנייה, וכן הגדלת מכסת העובדים הפלסטינים בחקלאות באלף היתרים נוספים, שאושרה לפני כחודש.

"האנשים האלו יושבים כאן שנים ולא יכולים לפרנס את המשפחות שלהם. חבל מאוד שהרשויות לא חשבו שזה מצב אבסורדי שאי אפשר להמשיך איתו, ושרק עתירה גרמה להבם להבין זאת", אמרה עו"ד בן ארי. בשלב זה החליטה בן ארי לבקש מבג"צ שלא לדחות את העתירה, כדי להבטיח את מימוש ההחלטה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ