שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עיריית י-ם תפנה כפר בדואי לטובת אתר להטמנת פסולת

המתכננים מעריכים שבעוד 20 שנה ניתן יהיה להקים במקום פארק. ארגוני שמאל טוענים: ניסיון נוסף ליצור רצף אדמות שיחלק את הגדה וימנע הסדר מדיני

ניר חסון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חסון

נהגים היוצאים מירושלים דרך הכביש הישן לכיוון מעלה אדומים יכולים לראות בוואדי משמאלם מקבץ אוהלים, פחונים ובתי אבן קטנים. זהו כפר בדואי בשם ערב אל קורשן ששוכן במקום כ-40 שנה. בכפר מתגוררים כ-120 איש, רובם מפלג של שבט הג'הלין שנקרא ג'דוע- כבוע. בנוסף, מתגוררות שם שלוש משפחות של פלסטינים. התושבים, רובם בעלי תעודות זהות ישראליות, מתפרנסים מעדר כבשים וכן מעבודה בירושלים. זהו הכפר הבדואי היחיד שנמצא בתוך הגבולות המוניציפאליים של ירושלים - בין שכונת עיסוויה לבין מחנה הפליטים שועפט. אולם עתה הוא עומד בפני הריסה, בשל תוכנית להקמת אתר הטמנה לפסולת בניין במקום.

התוכנית להקמת האתר אושרה לפני כשבוע להפקדה להתנגדויות על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. האתר העתידי משתרע על פני כ-500 דונם. על פי התכנון, למקום תופנה כל פסולת הבניין מאזור ירושלים. להערכת המתכננים, בעוד כ-20 שנה תמלא הפסולת את הוואדי ואז יוקם בשטח המיושר פארק לשימוש הציבור. בתוכנית מסומנים להריסה שלושה מבנים מאבן וכן כ-20 פחונים, אוהלים ודירים. שלשום (ראשון) הגיעו למקום פעילים ממספר ארגוני שמאל וזכויות אדם, בהם "עיר עמים", האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום".

בארגונים טוענים שכמו במקרים דומים באזור, גם הפארק הזה נועד למנוע בנייה למגורים לפלסטינים. "הפארקים הפכו להיות עוד דרך להשתלט על אדמות במזרח ירושלים", אמר אחמד סוב-לבן, רכז השטח של עיר עמים. "הפארקים, ביחד עם המטמנה החדשה, נועדו ליצור רצף של אדמות בין ירושלים ומעלה אדומים ואזור איי אחד שיחלק את הגדה לשניים וימנע הסדר מדיני עתידי", המשיך סוב-לבן.

היישוב שעתיד להתפנות צילום: אמיל סלמן

חייהם של תושבי הכפר הקטן נפגעו מאוד בשנים האחרונות, עם הקמת גדר ההפרדה בסמוך למקום מושבם. הם חיים כיום במעין מובלעת בין שתי גדרות - גדר ההפרדה מצפון וגדר ביטחונית בסמוך לכביש. כדי לבוא לכפר עוברים התושבים בשער מיוחד שנפתח בשבילם בגדר, בסמוך לבסיס מג"ב מצודות אדומים, ונוסעים בדרך ביטחון. תושבי הכפר מחזיקים אמנם במפתח לשער, אך נאסר עליהם להכניס אורחים.

בשנת 2007 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים בקשה של העירייה לפנות את הכפר מתוקף חוק עזר עירוני לשמירת הסדר והניקיון. העירייה טענה אז שמאחר שלא ניתן להגדיר את האוהלים והפחונים כמבנים יש לפנותם מתוקף חוק לפינוי פסולת. בית המשפט קבע שניתן יהיה לפנות את הכפר רק במסגרת תוכנית פיתוח בעלת אינטרס ציבורי. התוכנית להקמת אתר פסולת בנייה עירוני עונה על ההגדרה הזו, והתושבים חוששים מאוד מהפינוי הצפוי. "אף אחד לא דיבר איתנו, רק שמענו על התוכנית. 40 שנה שאנחנו גרים, כאן אין לנו מקום אחר", אומר ג'דוע קורשן, בן 45, תושב המקום, "יותר קשה לגור כאן מאז שהקימו את הגדר, אבל אלו החיים שלנו. אנחנו נלך לבית המשפט, לא נוותר".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדובר בבנייה בלתי חוקית שלגביה התנהלו ההליכים המשפטיים, בהם השתתפו נציגי המשפחות הבדואיות. בבית המשפט הובהר לכל הצדדים האינטרס הציבורי של התוכנית וכן הובהר מעל לכל ספק כי לא ניתן לייעד את השטח למגורים". בתגובת העירייה נכתב עוד כי בסוף התהליך הוואדי העמוק הקיים כיום שאינו מיועד למגורים, יהפוך  לפארק לתושבי עיסאוויה והסביבה. בית המשפט קבע כי ברגע בו יינתן מתן תוקף לתוכנית בניין ערים בוועדה המחוזית ייכנסו צווי ההריסה לתוקף. העירייה פועלת בנושא בנייה בלתי חוקית באופן שוויוני בכל חלקי העיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ