בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ למדינה: אם לא יעבור כסף לאברכים הם יהיו מחוייבים לעבוד

בדיון בעתירה נגד החלטת הממשלה להמשיך לשלם רק לאברכים הטבה כספית, אמרה השופטת נאור: איך זה שנותנים לאדם כסף מקרב אותו לשוק העבודה?

16תגובות

שופטי בג"ץ מתחו היום (שלישי) ביקורת על החלטת הממשלה להמשיך לממן הטבה כספית המוענקת בלעדית לאברכים חרדים נזקקים, ולא לאזרחים נזקקים מקבוצות אחרות באוכלוסייה. נציגת המדינה, עו"ד חני אופק, טענה כי תכלית ההטבה היא לגרום לאברכים להשתלב בשוק העבודה, אך השופטת מרים נאור תהתה: "איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה? ההיגיון אומר כי אם לא נותנים כסף הוא יהיה חייב לעבוד".

הדברים נאמרו בדיון בעתירה נגד הסדר חדש שקבעה הממשלה, המאפשר את המשך תשלום הבטחת הכנסה לאברכים – חרף פסיקת בג"ץ בעבר. מיד לאחר אותה פסיקה – שהתקבלה ב-2010 ופסלה את המשך מימון גמלת הבטחת הכנסה לאברכים – אמר שר הפנים אלי ישי כי יפעל להחלטה חדשה, עוקפת בג"ץ. וכך אמנם היה: בדצמבר 2010 קיבלה הממשלה החלטה לשלם לאברכים "מלגה" מיוחדת המקבילה להבטחת הכנסה. היא אמנם מוגבלת לסכום של 120 מיליון שקלים בשנה, אבל מבטיחה את המשך התשלום לאברכים, כולל קבוצה שתוגדר "מתמידים" ותוכל לקבל את הבטחת ההכנסה לכל החיים, אם כי בשיעור מופחת.

החלטת הממשלה הוגדרה "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה". לפי ההחלטה, שלא הועברה בחקיקה ראשית, האברכים יוכלו להמשיך לקבל את התשלום אך תוך הסתייגויות: בשנה החמישית הוא יופחת ל-75% (והאברך יוכל לעבוד במקביל ללימודים חלקיים), והוא יופסק בתום שנה זו. עם זאת, ההגבלות הללו לא חלות על אברכים מעל גיל 29, שלפי נתוני המדינה הם 80% מכלל האברכים המקבלים קצבאות כיום.

בעקבות החלטת הממשלה, עתרו נגדה התאחדות הסטודנטים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, נאמני תורה ועבודה, אומ"ץ, חדו"ש וישראל חופשית. הם טענו כי זו אותה פריווילגיה כלכלית המוקנית לאברכים חרדים בלבד שנפסלה כבר בידי בג"ץ ב-2010. שתיים מהשאלות שנדונו היום במסגרת העתירה היו אם התשלום של הבטחת הכנסה לכ-10,000 אברכים נזקקים (מתוך כ-71 אלף האברכים שנהנים גם ממלגת לימודים ממשלתית) מעודד אותם לצאת לעבוד או דווקא להישאר בכולל? והאם התשלום, שאינו מותנה בחיפוש עבודה, מקדם את השוויון בחברה או מנציח את אפלייתם לטובה של אברכים חרדים על פני אוכלוסיות אחרות?

עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, נציגת העותרים, הזכירה כי ההטבה נשללת מסטודנטים, מנשים ומקבוצות נוספות בחברה. המדינה טענה מנגד, כי המשך התשלום אינו סוגיה כלכלית אלא סוגיה תרבותית-חברתית, משום שהאופן המדורג שבו ניתן התשלום יגרום בסופו של דבר לרוב האברכים לצאת לעבוד. עו"ד חני אופק מהפרקליטות אף הכריזה: "אנו רואים את ההסדר כמי שתכליתו החברתית והכלכלית לקדם שוויון לטווח הארוך".

השופטת עדנה ארבל ענתה לה: "אתם מדברים על שינוי תרבותי שצריך לקחת זמן, ובתום הארבע שנים הכוונה שיצטרפו (האברכים; י"א) לשוק התעסוקה. אך איזה תמריץ יש להם לאחר ארבע שנים של לימוד כזה להצטרף לשוק התעסוקה? אני מבינה כי הנתונים היום לא מראים זאת". "יהיה תמריץ", השיבה עו"ד אופק, "אנו צופים כי נראה את פירות השוני הזה בחלוף הזמן של תקופה מסוימת".

המדינה הציגה נתונים ולפיהם מספר האברכים הנתמכים בהבטחת הכנסה ירד בשנתיים האחרונות בכאלף איש, ויתרה מכך – שיעור ה"מתמידים" מתוכם פחת. לטענתה, זו מגמה המעידה שכוחות שונים מדרבנים את האברכים לצאת לשוק העבודה.

הטיעון הזה מזכיר במידה רבה את טיעוני המדינה ביחס לחוק טל, שפטר את החרדים משירות צבאי, שם היא ביקשה זמן כדי להציג בפני בית המשפט שינויי עומק שעוברת החברה החרדית - שסופם בהשתלבות. גם כאן וגם בעתירה הנוכחית, העותרים טענו כי השוויון בפני החוק וערכים אחרים נפגעים, ואין להאריך את המצב הקיים המביא לאפליה.

ייתכן כי גם הנשיא אשר גרוניס ראה את הקשר, כשהעלה בדיון היום את האפשרות לאחד את הדיון בעתירה על חוק האברכים עם עתירה נגד המשך הפטור הניתן לחרדים משירות צבאי גם בעידן שלאחר חוק טל. דיון שכזה, בעתירה האחרונה, אמור להתקיים בהמשך השבוע. המדינה אמנם מגנה על ההסדרים הישנים, אבל כעת כולם מדברים על שילוב חרדים בשוק העבודה, גם אם האמצעים שנויים במחלוקת קשה.

בשבוע הבא אמורה הפרקליטות למסור בכתב את עמדתה ביחס להעברת הדיון בעתירת חוק האברכים לדיון בהרכב מורחב. החלטה בעתירה תתקבל בעתיד.
אורי רשטיק, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר כי "אנחנו מאמינים שיש שופטים בירושלים ושהגיע הזמן לשים סוף לעוול ההיסטורי הזה. זהו הזמן ליצור שוויון אמיתי". עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר : "המדינה מעודדת הלכה למעשה את החרדים לא לעבוד ולהמשיך למשוך תשלומים מקופת המסים, תחת זלזול בוטה באנשים הבוחרים לשרת, לתרום ולקדם את המקום שבו הם חיים".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו