בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרביצים לבדואים תורה

הבדואים בנגב מאמינים שאלימות המשטרה השבוע בכפר ביר הדאג' נועדה לשגר מסר: קבלו את דו"ח פראוור ליישוב מחדש או שנמרר לכם את החיים

63תגובות

ביום שני השבוע, בסביבות השעה שבע בבוקר, המתינו ילדיה של פטמה אל-כשכר, מהיישוב הבדואי ביר הדאג' בנגב, להסעה המאורגנת לבית הספר היסודי בקצה הכפר. הילדים הקטנים יותר נשארו בבית - שלושה פחונים שחוברו יחדיו, עם ריהוט מינימלי. אל-כשכר קפצה לכמה רגעים לשכן, מרחק כ-100 מטרים. כשחזרה, גילתה בבית קבוצת שוטרים ואת ילדיה סגורים באחד החדרים. "אחד השוטרים נתן לי בעיטה ברגל וזרק אותי על הקיר. השכן, שרץ לברר מה קרה וניסה לעזור, קיבל גם כן מכות. בחדר של הילדים זרקו גז מדמיע", היא מספרת.

הבית של משפחת אל-כשכר היה אחת התחנות שבהן עצרו השבוע כוחות המשטרה בביר הדאג', במבצע להדבקת צווי הריסה, שהמחוז הדרומי של המשטרה מגדיר "פעילות אכיפתית העוסקת בבנייה לא חוקית". התושבים מדברים על "התגרות מכוונת שנועדה להפחיד את הבדואים כדי שלא יתנגדו לתוכניות הממשלה".

לאורך הכביש היחיד ביישוב הבעירו התושבים צמיגים ויידו אבנים. במבצע, שהשתתפו בו כמאה שוטרים ומסוק שצילם מהאוויר, נעצרו 19 אנשים, שישה מהם קטינים, החשודים בתקיפת שוטרים, הפרות סדר, סיכון חיי אדם, גרימת נזק ועוד. חלקם שוחררו אחרי יום או יומיים.

אליהו הרשקוביץ

חלק מהעצורים, כמו גם תושבים רבים ביישוב, מספרים על אלימות קשה של השוטרים שכללה, כמו במקרה של פטמה אל-כשכר, פריצה לבתים. אחד הקטינים שנעצרו ביום שני ספג פגיעה, שהוא ואחרים אומרים כי נגרמה מכדור גומי (לדברי המשטרה לא נעשה שימוש באמצעי זה, אלא ב"כדורי ספוג"), אך לא קיבל טיפול רפואי. בשל כך, בית משפט השלום בבאר שבע החליט למחרת לשחרר אותו ומתח ביקורת על הפגיעה בזכויותיו הבסיסיות של הנער.

כעבור כמה ימים סיפר הנער מה קרה: "השוטרים נכנסו לבית והתחילו לתת לי מכות. בן הדוד שלי, שהיה במקום, קיבל אקדח טייזר לכתף, לשתי דקות בערך. ממרחק של מטר, אולי מטר וחצי, קיבלתי כדור גומי בבטן. אחר כך הם לקחו את שנינו לניידת, וגם שם קיבלנו מכות על הראש. לקחו אותנו לתחנת המשטרה ושם חיכינו ארבע שעות באזיקים. ראיתי רופא רק ביום שלישי בצהריים". אבי הנער משרת בצבא יותר מ-20 שנה. "לא תיארתי לעצמי שככה מתנהגים שוטרים. הם כנראה שכחו שאנחנו אזרחי המדינה, שחיים בתנאים שאפילו בעלי חיים לא חיים בהם".

 לדברי כמה מהתושבים, אלימות המשטרה לא היתה פיזית בלבד, דבר המוכר בעימותים כאלה, אלא גם בתנועות מגונות וקללות שהופנו במיוחד לנשים. לדבריהם, מסתערבים בכאפיות גם ניסו לשלהב את האווירה. במשטרה סירבו למסור פרטים על הכוח שפעל במקום.

העימות העיקרי בין השוטרים לבדואים היה בצמוד לבית הספר היסודי, שלקראת השעה שמונה בבוקר כבר היו בו עשרות תלמידים. בית הספר מורכב משורה של מבנים חד-קומתיים וחצר פנימית גדולה. בסרטונים שהועלו לאתר האינטרנט יוטיוב אפשר לראות רימוני עשן וגז מדמיע נוחתים בחצר הפנימית, וילדים קטנים, ילקוטים על גביהם, בורחים בבהלה. במשטרה טענו בתגובה כי "הפעילות היתה במרחק מאות מטרים משטח בית הספר". כשנמסר דבר הסרטונים, הוסיפו במשטרה כי "ייתכן שהרוח סחפה את הגז המדמיע לשטח בית הספר".

 "ניסינו לרכז את התלמידים באחת הכיתות האחוריות, אבל היתה פאניקה גדולה והצלחנו לתפוס רק חלק מהם", אומר מורה בבית הספר. "רצינו לקחת את התלמידים ששאפו גז מדמיע למרפאה, אבל הרופאים לא יכלו להיכנס ליישוב כי השוטרים חסמו את הכביש. בסוף לקחנו אותם ברכבים פרטיים, בין השוטרים והצמיגים הבוערים, עד לכביש הראשי, ומשם, באמבולנסים, לבית החולים בבאר שבע". 29 ילדים פונו לסורוקה לאחר שהתלוננו על צריבה בעיניים וגירוי בדרכי הנשימה. הם שוחררו בהמשך היום. מחוץ לבית הספר מציגים ילדים את כלי המשחק החדשים שלהם: תרמילים ריקים של גז מדמיע.

ביום שלישי השביתו התושבים את הלימודים ביישוב, ולמחרת באו רק מעט מהתלמידים לבית הספר. לדברי אחד המורים, "הילדים מאוד מפוחדים ומרגישים מושפלים. הם ראו את ההורים שלהם חוטפים מכות ונעצרים. אנחנו מאפשרים להם לתת ביטוי להרגשות. זה לא משהו מובן מאליו בחברה שלנו. אנחנו אומרים להם שהעתיד יהיה טוב, שיש גם יהודים טובים, שאנחנו חלק מהמדינה ולא הולכים לשום מקום".

הבית של עייש אבו חבאק נמצא בכניסה ליישוב. כשהגיעו השוטרים, הוא אמר לילדיו שלא ייצאו מהבית. כעבור כמה דקות, הוא מספר, "קיבלתי הודעה שתוקפים את בית הספר. הלכתי לראות אם אפשר לעזור, ובדרך קיבלתי הודעה שאשתי והבת שלי פצועות ושרוצים לעצור את הבן שלי. הם היו בבית של אחי, שצמוד אלינו, וירו עליהם רימון עשן. הייתי 15 שנים בצבא. אני לא מצליח להבין איך מרביצים ככה לילדים בני שמונה. הילדים שלי חושבים עכשיו שהמדינה היא האויב מספר אחת שלהם".

הפעילות ביום שני היתה המשך למבצע דומה שהיה לפני כחודש. בתגובה להפגנה שכללה הבערת צמיגים ויידוי אבנים, השתמשו השוטרים בירי כדורים חיים באוויר. "אירוע הירי מוכר ונבדק", נמסר אז מהמשטרה.

ביר הדאג' הוא אחד היישובים הבדואיים המרכיבים את המועצה האזורית אבו בסמה. ביישוב גרים כ-5,000 איש, המתפרנסים בעיקר מגידול צאן וחקלאות בסיסית. תוכנית המתאר הכללית של ביר הדאג' אושרה ב-2003, ואף הוכנו תוכניות מפורטות לחלקים ביישוב. אבל משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב שבמשרד השיכון לא השלימו בשנים שחלפו את כל תהליכי התכנון הדרושים להוצאת היתרי בנייה. 

"אנחנו במצב אבסורדי: מצד אחד המדינה מתעקשת להרוס את הבתים שלנו ומצד שני לא מאפשרת לנו לבנות. הם לא יכולים להשאיר אותי לחיות תחת כיפת השמים", אומר סלמאן אבו חמיד, יו"ר ועד היישוב. "כנראה אין לנו שום זכויות: לא שהילדים שלנו יהיו מוגנים בבית הספר, לא להקים בית, לא להיות יישוב חקלאי".

על פי אבו חמיד, הסיבה לסחבת השלטונית, הנמשכת כבר יותר מעשר שנים, נעוצה בהתנגדות רשויות התכנון השונות לתוכנית המקורית, שאושרה כאמור, להפוך את ביר הדאג' ליישוב חקלאי, כזה שיאפשר לבדואים להמשיך ולהתפרנס מעבודותיהם הנוכחיות. המשמעות של תוכנית כזאת היא שטח של עד חמישה דונמים למשפחה. לדבריו, "הרשות להסדרת התיישבות הבדואים חזרה בה מתוכנית המתאר, ומשרד הפנים משתמש בהריסת הבתים כדי ללחוץ עלינו להסכים להצעות החדשות. הם לא מוכנים לחלק את הנחלות כפי שתוכננו, אלא רוצים שנהפוך ליישוב עירוני (שבו השטח לכל משפחה קטן הרבה יותר, א"ק)".

לדברי ד"ר ת'אבת אבו ראס, יו"ר סניף עדאלה בנגב, הסיבה לשינוי בעמדת המדינה טמונה בתוכנית ליישם את "דוח פראוור", הכולל פינוי בדואים ממקומות אחרים בנגב לאזור ביר הדאג'. על פי תוכניות הממשלה, השטח הנתון יצטרך לספק הרבה יותר תושבים. "הנגב מספיק גדול לאפשר כל תוכנית ממשלתית, אבל גם הבדואים זכאים לצדק מרחבי", הוא אומר.

המשטרה: היתה אלימות כלפי שוטרים

לחשדנות כלפי מדיניות הממשלה תרמה גם העובדה שמשרד הפנים החליט לפני כחודש לפצל את המועצה האזורית אבו בסמה, הנשלטת מאז הקמתה ב-2003 על ידי ועדה ממונה בראשות יהודים. בעקבות הפיצול, נדחו הבחירות לראשות המועצה - הראשונות, יש לזכור - שהיו אמורות להתקיים ב-4 בדצמבר השנה. לפני כשנה וחצי פסק בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, כי יש לקיים בחירות באבו בסמה. "דחיית הבחירות למועד לא ידוע היא פגיעה בזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר", אומרת עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח. "פיצול המועצה והמשך הניהול על ידי יהודים יאפשר לממשלה ליישם באופן קל יותר את דו"ח פראוור. מדיניות הממשלה, ובכלל זה הריסת בתים והפעלת משטרה, נועדה לשדר מסר אחד לבדואים: או שתסכימו לדוח פראוור או שנמרר את חייכם. לדחוף את הבדואים להתנהגות אלימה. וכאשר הם יוצגו כמי שלא מכבדים את החוק, יהיה יותר קל ליישם את הדו"ח".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "המספר הגדול של שוטרים שהשתתפו בפעילות השבוע הוא תוצאה של התפרעויות והפרות סדר קשות, הכוללות אלימות פיזית נגד שוטרים ואזרחים, פגיעה בניידות משטרה, הבערות צמיגים, ונדליזם ופגיעה ברכוש ויידוי אבנים לכלי רכב חולפים מצד תושבי ביר הדאג'. השימוש באמצעים לפיזור המון נעשה לפי הנהלים והמדרג הקיים, כדי להדוף את המתפרעים". מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר בתגובה: "אין שחר לטענות על פיצול או הקטנת המגרשים בביר הדאג'. התוכנית האמורה נשארה תקפה גם היום".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "לפי חוות דעת מקצועית, הוחלט על פיצול אבו בסמה לשתי מועצות אזוריות. צמצום מספר היישובים והקטנת השטח הגיאוגרפי של כל מועצה יסייעו ליכולת הרשות המקומית לקדם את אכלוס יישובי הקבע הבדואיים. לאחר שייקבע כי המועצות החדשות בשלות לגשת לבחירות מוניציפליות, יוכרז בהן על בחירות מיוחדות". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו