בית המשפט קבע: פינוי חסרי בית מהמרחב הציבורי – רק במקרה חריג

השופטת מתחה ביקורת על עיריית ת"א בשל פינוי מחוסרי דיור במאהל המחאה החברתית. "החזקים צריכים לגלות סבלנות – המרחב הציבורי חיוני לחסרי הבית"

אילן ליאור
אילן ליאור
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ליאור
אילן ליאור

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שני) את עתירת האגודה לזכויות האזרח ואסר על עיריית תל אביב לפנות חסרי בית מהמרחב הציבורי ולהחרים להם ציוד, אלא במקרים חריגים. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מתחה בפסק הדין ביקורת על החרמת ציוד אישי של חסרי בית בידי העירייה וציינה כי במקרים שהובאו בפניה פקחי העירייה פעלו באופן שאינו מידתי. היא הורתה לעירייה לגבש נהלים לשמירה על המרחב הציבורי מבלי לפגוע בזכויות חסרי הבית. העתירה הוגשה גם נגד משטרת ישראל, אך השופטת דחתה את הטענות על חלקה של המשטרה.

האגודה לזכויות האזרח הגישה את העתירה באוקטובר 2011, לאחר פינוי מאהלי המחאה החברתית בידי עיריית תל אביב. לטענת האגודה, העירייה התנכלה להם והחרימה מהם חפצים אישיים וציוד לינה. העירייה טענה בתגובה כי אין לה מדיניות לפנות ולהרחיק חסרי בית מהמרחב הציבורי. לדברי העירייה, היא מציעה עזרה לדרי רחוב ומרחיקה אותם מהמרחב הציבורי רק אם הם מטרד ממשי או סכנה לציבור, בהתאם לסמכותה על פי חוק העזר לשמירת הסדר והניקיון.

"אני מקבלת את העתירה", כתבה השופטת אגמון-גונן בפסק הדין, "ומורה לעיריית תל אביב-יפו שלא להרחיק חסרי בית או לגרום להם לעזוב את המרחב הציבורי ולא לקחת ציוד הנדרש להם לפעולות קיום כגון ציוד לינה ומסמכים אישיים, אלא בנסיבות שבהן יש בסיס אובייקטיבי סביר להניח כי מדובר ברכוש נטוש או רכוש המעלה חשש ממשי למפגע תברואתי או מטרד משמעותי או מהווה סכנה מיידית לבריאות הציבור או ביטחונו".

חסר בית ברחובות תל אביב, ארכיוןצילום: עופר וקנין

השופטת התייחסה בין השאר בהחלטתה לתצהיר של העובד הסוציאלי אבי בלכרמן על פינוי של חסרי בית מגן לוינסקי בשעת לילה מאוחרת. "באותו מקרה העירייה טענה כי הרחקת חסרי הבית נעשתה כיוון שהתקבלה תלונה כי חסרי הבית, הפליטים באותו מקרה, מכניסים למתקני המשחק בקבוקי אלכוהול או חפצים לשימוש בסמים", כתבה השופטת וציינה כי העירייה לא הציגה אף תלונה המגבה את טענותיה. "גם אם הוגשה תלונה כזו, מדוע יש להרחיק את חסרי הבית מהמקום שבו הם לנים בשעה שתיים לפנות בוקר?", תמהה.

"בעוד השהייה במרחב הציבורי אינה 'שירות חיוני' למי שיש לו קניין פרטי, והפארק נועד עבורו אך לפנאי ולבילוי, היא בהחלט שירות חיוני לחסרי בית, השוהים במרחב הציבורי ומתקיימים בו", הדגישה השופטת. "במקרים אלו על הקבוצות החזקות לגלות סובלנות, גם אם יוגבלו במעט מהנאתן מהמרחב הציבורי, כדי לאפשר לחסרי הבית להתקיים בכבוד במרחב הציבורי". עוד הוסיפה כי הדרתם של חסרי בית מהמרחב הציבורי "מאיימת על עצם קיומם".

בפסק הדין שרטטה השופטת קווים אדומים. "לקיחת ציוד השינה מחסרי הבית בשעות הלילה שעה שהם ישנים, או נטילת ציוד שהם דואגים להסתיר כדי שלא יהיה מטרד, לא יכולה להיות פעולה בתום לב על פי חוקי העזר. בשעות אלו הציוד אינו מפריע לאיש. פעולה כזו פוגעת בזכותם לקיום אנושי ובכבוד האדם של חסרי הבית. פעולות אלו אין להתיר", קבעה מפורשות. "אני מקווה כי פסק הדין ופעולות העירייה בעקבותיו ישנו את החוויה הבסיסית של חסרי הבית בלילות וכי לא יוסיפו להתעורר כאשר ציודם נלקח מהם", סיכמה השופטת.

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי "פסק הדין מעביר מסר ברור לעיריית תל אביב ולכל הרשויות המקומיות בישראל – גם לאנשים ללא בית יש זכות להתקיים בביטחון במרחב הציבורי וזכות לכבוד ואין להתעמר בהם. הטיפול של הרשויות בישראל בחסרי הבית מפגר בעשרות שנים אחר המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות, ואני מקווה כי במקום הטרדות נתחיל לראות מדיניות סיוע אפקטיבית ומחויבת למימוש זכויותיהם של חסרי הבית".

מעיריית תל אביב נמסר כי העירייה תלמד את פסק הדין ותשקול את צעדיה בהתאם.
העירייה מפעילה מזה כ-20 שנה יחידה מיוחדת לטיפול בדרי רחוב, המטפלת בכ-500 דרי רחוב הנמצאים בטיפול סדיר ובכ-90 דרי רחוב השוהים בקרנות הרחובות, ומעניקה להם טיפול מערכתי מקיף. כפי שהצהירה העירייה בביהמ"ש, היא אינה מפנה בכפייה דרי רחוב ולא מחרימה את ציודם האישי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ