בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרדי הממשלה תורמים גם את כספי "הקופה הקטנה" למוסדות חרדיים וימניים

משרדי החינוך, התרבות ורה"מ מחלקים מדי שנה עשרות מיליוני ש' לארגונים חיצוניים, שלא במסגרת התקציב. "אל המעיין" שוב זוכה בגדול

63תגובות

כ-12 מיליון שקלים קיבלה רשת "אל המעיין" של ש"ס בשנה החולפת ממשרד החינוך ל"שיעורי תורה ותרבות יהודית שלא במסגרת לימודים פורמלית". זאת, בנוסף לתקציב הרגיל שמעביר המשרד לרשת. אל המעיין היא הזוכה הגדולה, לא היחידה. כ-35.3 מיליון שקלים חולקו למטרה זו בשנה החולפת (2012), רובם לארגונים אורתודוקסיים או חרדיים, חלקם עוסקים בהחזרה בתשובה. התנועה המסורתית, שמקיימת פעילות דומה, קיבלה פחות מ-100 אלף שקלים.

רבים ממשרדי הממשלה מחלקים כסף לתמיכה במוסדות וארגונים מחוץ לתקציב השנתי. יש קריטריונים ברורים לתמיכות הללו והמבקשים צריכים לעמוד בתנאי סף שמתפרסמים מעת לעת. בכירה באחד הארגונים העוסקים בתרבות יהודית שלא מנקודת מבט דתית-אורתודוקסית אומרת ש"לכאורה, הכל חוקי: יש תקנות שפתוחות לכולם, הן מפורסמות ברבים, ולפעמים יש אפילו ביקורת מזדמנת של רשם העמותות ומשרד האוצר. בפועל, התמיכה איננה מתחלקת באופן שווה בין הארגונים, בוודאי שלא באופן הוגן. במשרדי הממשלה יודעים היטב כיצד לצ'פר את אלה שקרובים ללבם או לאמונתם הפוליטית, ולדאוג לכך שהם יקבלו יותר מאחרים".

יש לה ניסיון רב במרדפים השנתיים אחר התמיכה שמעניק משרד החינוך בתחום. בשנה החולפת זכה הארגון שלה לכמה עשרות אלפי שקלים, פירורים כהגדרתה. היא מבקשת שלא לחשוף את שמה ואת שם הארגון שבו היא עובדת, שמא יימנעו ממנו גם הפירורים הללו. לדבריה, "משרד החינוך מערים מחסומים על גופים יהודיים פלורליסטיים: הם נדרשים להוכיח פעילות בשנים קודמות, בעיקר בכל הקשור למספר שעות לימוד ולמספר הלומדים. באורח פלא, הקריטריונים האלה מטיבים במיוחד עם העמותות החרדיות. כך נוצר מעגל סגור של עמותות מסוג מסוים שנהנות במשך שנים מתמיכה ממשלתית. לארגונים חדשים, ובמיוחד אם הם פלורליסטיים, קשה מאוד להיכנס למעגל הזה".

אמיל סלמן

אדם בארגון אחר שעוסק בחינוך ותרבות יהודית אומר שמהאגפים השונים במשרד החינוך, האחראים על גיבוש תקנות התמיכה, זולג מידע פנימי לעמותות הדתיות והחרדיות, על שינויים בתקנות, בסכומים ובקריטריונים שקובעים את גובה התמיכה. לדבריו, "ארגונים שלא נמצאים בסוד העניינים יכולים להגיש בקשות תמיכה עד מחר. במקרה הטוב, הם יקבלו כמה עשרות אלפי שקלים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "אין כל יסוד לטענה בדבר 'קשר בלתי פורמלי'" וכי בקשות התמיכה נבחנות בוועדת התמיכות שבה משתתפים בין היתר "נציגי מינהל כלכלה ותקציבים, החשבות והיועצת המשפטית".

התקציב הגדול ביותר בתחום התרבות היהודית נמצא בתקנת התמיכה "שיעורי תורה ותרבות יהודית שלא במסגרת לימודים פורמלית" – כ-35.3 מיליון שקלים ב-2012. חוץ מרשת אל המעיין, חילק משרד החינוך 4.8 מיליון שקלים לארגון "תורה ויהדות לעם", 3.2 מיליון לרשת "מעיינה של תורה", שני מיליון ל"תודעה – להאדרת התודעה היהודית", 1.4 מיליון ל"קרן התרבות דגל ירושלים", ומיליון לעמותת "נעשה ונשמע – יהודים למען ירושלים וערי הקודש". התנועה המסורתית, שהיקף פעילותה ודאי עולה על זה של כמה מהארגונים ברשימה, קיבלה כאמור, 99 אלף שקלים.

תמיכה מרכזית אחרת במשרד החינוך ניתנת ל"מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל". בניגוד לתקנה הקודמת, שקהל היעד המרכזי שלה הוא הציבור החרדי והדתי-ציוני, המדרשות משרתות את כלל התלמידים במגזר היהודי.

ואולם, עיון ברשימת הארגונים הנהנים מהתמיכה מגלה ייצוג נכבד למדרשות בשטחים: "מרכז סיור ולימוד סוסיא – הר חברון" ו"מדרשת חברון" הם שני המוסדות שקיבלו את הסכומים הגדולים ביותר, בין 550 ל-600 אלף שקלים כל אחד. בסך הכל קיבלו מדרשות בשטחים כמעט שלושה מיליון שקלים, כשליש מכלל התקציב בתקנה זו. בתמיכה הגדולה ביותר זכתה "מדרשת הגולן" – 692 אלף שקלים.

התקנה משמשת גם מוסדות ימניים אחרים, חלקם שנויים במחלוקת כמו עמותת אלע"ד, המפעילה את מתחם "עיר דוד" בירושלים (כ-466 אלף שקלים) ו"המדרשה לידע המקדש", אשר מטיפה לבניית בית המקדש (189 אלף שקלים). "המדרשה לידע המקדש" היא הזרוע החינוכית של "המכון ללימוד, מחקר ובניין המקדש", בראשות הרב ישראל אריאל, שקיבל בשנת 2011 כ-121 אלף שקלים ממשרד התרבות והספורט.
סכום התמיכה הנמוך ביותר לפי התקנה הזאת ניתן לעמותת "מרחבים", המזוהה עם התנועה הקיבוצית ומפעילה בין השאר את סמינר אפעל של התנועה הקיבוצית: כ-61 אלף שקלים.

"הארגונים הפלורליסטיים נהנים להתבכיין על קיפוח בקבלת התמיכות בתחום התרבות היהודית, אבל האמת הפשוטה היא שלחילונים לא מתחשק ללמוד תורה", אומר גורם המכיר מקרוב את מערך התמיכות הממשלתי, כולל את זה של משרד החינוך. "בשורה התחתונה, המדינה נותנת מעט כסף לארגונים החרדיים והדתיים בהתחשב בהיקף הפעילות שלהם. בית מדרש חילוני שמתכנס פעם בשבועיים לא עומד בשום השוואה ללימוד יומי של התורה".

ממשרד החינוך נמסר כי היקף התמיכה נקבע לפי היקף הפעילות וכן כי המשרד "תומך בגופים, ובכלל זה במפעלי תרבות יהודית, בהתאם ובכפוף למבחני תמיכה שוויוניים וענייניים, המתפרסמים לאחר שקיבלו את אישור היועץ המשפטי לממשלה".

משרד התרבות והספורט – 2% לערבים

היקף התמיכות של משרד התרבות והספורט, כ-535 מיליון שקלים, קטן בהרבה מזה של משרד החינוך, שחילק בשנה האחרונה תמיכות בסכום כולל של כ-10.1 מיליארד שקלים.
אבל גם עם סכום כזה אפשר לדאוג למקורבים.

כך למשל, במסגרת התקנה המוקדשת לשימור אתרי התיישבות אפשר למצוא את עמותת ישיבת "שבי חברון", הפועלת ב"בית רומנו" שבקרית ארבע. השנה אושרה לעמותה תמיכה של 45,517 שקלים ממשרד התרבות (בנוסף ל-3.6 מיליון ממשרד החינוך). מה לעמותה הזו ולמשרד התרבות? תשובה אפשרית ניתן למצוא במטרותיה, כפי שנוסחו ברשם העמותות: "להקים, לפתח ולתמוך באתרי תיירות ובאתרי ראשית ההתיישבות בחברון ובסביבתה".

הסכום הזה - 45,517 שקלים - הוא כנראה ברירת המחדל בתקנה לשימור אתרי התיישבות במשרד התרבות. סכום כזה בדיוק ניתן לעוד כמה ארגונים, שלפחות בשניים מהם קשה מאוד לראות קשר להיסטוריה של ההתיישבות הציונית: "אגודת ישיבת קרלין סטולין" ו"מוסדות תרבות חינוך וחסד של חסידי קרלין סטולין". חסידות קרלין סטולין נחשבת לאחת הקיצוניות בחסידויות בירושלים.

במטרות החסידות, כפי שנוסחו ברשם העמותות, אין שום התייחסות לפעילות תיירותית או תרבותית כלשהי, מה שלא מפריע למשרד התרבות להעניק לה יותר מ-281 אלף שקלים, לא רק כמשמרת אתרי התיישבות (45,517), אלא גם עבור פעילות של "מורשת עדות ישראל" (160 אלף שקלים) ו"תרבות בקהילה" (76 אלף שקלים).

ממשרד התרבות נמסר בתגובה כי התקנה נועדה לתמוך בשימור אתרים היסטוריים, "על מנת לאפשר לעם היהודי נגיעה מוחשית בעבר" וכי התמיכה באגודת קרלין סטולין נועדה, בין היתר, "לשימור וחינוך ב'חצר היהודים' בטבריה, המסמל במידה רבה את ראשית ההתיישבות החסידית בארץ ישראל".

משרד התרבות והספורט מעניק תמיכות גם לנושאים אחרים, למשל ל"פעולות ספורט ברשויות המקומיות". הסכום בתקנה זו, 2.2 מיליון שקלים, אמנם לא מגיע לישיבות חרדיות, אך הוא מתחלק בין 30 רשויות יהודיות ורק שתיים ערביות: כפר מנדא ואבו גוש, שקיבלו יחד 129,111 שקלים, 5.7% מתקציב התקנה.

לכאורה אפשר לטעון שלערבים יש סעיף משלהם לתמיכה ב"פעולות תרבות ערבית". הסכום שם עמד השנה על כמעט תשעה מיליון שקלים, 1.7% בלבד מתקציב התמיכות הכולל של משרד התרבות. אם מוסיפים את התמיכה ב"פעולות תרבות לדרוזים", מזנק חלקם של הלא-יהודים בתקציב התמיכות של משרד התרבות ל-2.1%.

מהמשרד נמסר בתגובה כי ההקצבה לתרבות ערבית היא למעשה העדפה מתקנת, "חממה תקציבית למוסדות קטנים שמאפשרת להם להתבסס" וכי היא אינה מחליפה תמיכות אחרות, שהמשרד מחלק בכפוף לקריטריונים. בשנה שעברה, נמסר, זכו מוסדות תרבות ואמנים ממגזרים אלה לתמיכה של מיליוני שקלים.

משרד ראש הממשלה – ז'בוטינסקי, אמרנו?

משרד התרבות והספורט ומשרד ראש הממשלה, שניהם מעניקים תמיכה למכון ז'בוטינסקי המזוהה עם הליכוד. משרד התרבות מעביר את עיקר הסכום במסגרת התקנה של "מוסדות תרבות, מדע ומחקר", ומשרד ראש הממשלה מתקצב את הארגון דרך תקנות כמו "מועצת ז'בוטינסקי" או "מרכזי הנצחה". מאז שנת 2008 גדלה התמיכה הממשלתית ב"מכון ז'בוטינסקי" מ-1.2 ל-1.58 מיליון שקלים. 

בחמש השנים האחרונות נרשם גידול של כ-30% גם בתמיכה שמקבל "בית מורשת אורי צבי גרינברג" (900 אלף שקלים בשנה האחרונה), והרבה עוד יותר מכך, ב"מדרשה הלאומית על שם רנה מור" – הזרוע החינוכית של מכון ז'בוטינסקי, שבין השאר עורכת השתלמויות למורים ומפיקה תוכניות לימודים. שולמית לבנת, אמה של שרת התרבות לימור לבנת, משמשת כבר שנים רבות מנכ"לית המדרשה. בתקופה המדוברת גדלה התמיכה במדרשה בכ-80% והסתכמה בשנה החולפת ב-268 אלף שקלים. בחלק מהשנים אחראי משרד החינוך לתקצוב המוסד, ואילו בשנים אחרות דווקא משרד ראש הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו