בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאנז אליזה של ירושלים על סף ייאוש

מרכז ירושלים פורח מאז החלה לפעול הרכבת הקלה, אבל סוחרי נחלת שבעה עוברים משבר שלא ידעו גם בימי הפיגועים באינתיפאדה

74תגובות

בשנתיים האחרונות הציבו משרד התחבורה ועיריית ירושלים 18 מצלמות וידאו במרכז ירושלים. הצילומים נבדקו כדי לברר כמה הולכי רגל חלפו לפני המצלמה. הנתונים שהעירייה חשפה לפני כחודשיים היו דרמטיים: השינויים במרכז העיר, בעיקר מאז הפעלת הרכבת הקלה, הביאו לעלייה חדה במספר הולכי הרגל. בממוצע, 41% יותר אנשים הלכו ברחובות בקיץ האחרון, בהשוואה לקיץ שלפניו.

אחת המצלמות הוצבה ברחוב יואל משה סלומון - שדרת החנויות המרכזית במתחם נחלת שבעה. גם היא העידה על עלייה חדה במספר הולכי הרגל. אבל הקופות הרושמות באותו מתחם סיפרו סיפור אחר. לטענת סוחרי הרחוב - רובם אמני יודאיקה וקרמיקה, בעלי גלריות ומסעדות - הם חווים משבר מהקשים בתולדות קיומו של הרחוב, אחד מסמליה של ירושלים. המשבר מאיים לשנות את אופיו הייחודי.

נחלת שבעה, היום במרכז ירושלים, היתה אחת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות. היא  נבנתה ב-1869: בתים קטנים עם תקרות קמורות ובליל סמטאות וחצרות. במרוצת השנים התפתחה בה תעשייה זעירה של פחחים, נגרים ובעלי מלאכה אחרים. בשנות ה-80 הובילה העירייה מהפכת שיקום ושימור ברחוב ובנתה אותו כמדרחוב קצר, אך עמוס עסקים קטנים ומקוריים - גלריות, צורפים, אמנים, חנויות מזכרות ועיצוב, בתי קפה ופאבים.

אמיל סלמן

הציבור הירושלמי, ובעיקר תיירים, מילאו את הרחוב ואת החנויות. "זה לא שהכל היה תמיד ורוד", אומר אבי רוזנבוים, מבעלי מסעדת אל-גאוצ'ו שפועלת שם 25 שנה. "אבל בשנים הטובות היית צריך לדחוף עם המרפקים כדי לעבור את 180 המטרים של הרחוב".

נחלת שבעה היתה לאחד מסמלי ירושלים המתחדשת. בשנות ה-90 התנהל הרחוב בבליל שפות ביום, ובלילה הפך לאזור בילויים תוסס. כמה ממקומות הבילוי החשובים של העיר צמחו שם - בין מסעדת גיליז למועדון האנדרגראונד המיתולוגי.

האירועים שטלטלו את העיר לא פסחו על הרחוב. ב-1994 היה בו פיגוע ירי דרמטי, שנרצחו בו שני אזרחים. בשנות הפיגועים והאינתיפאדה השנייה, ובשנות העבודות האינסופיות להקמת הרכבת הקלה, העסקים ברחוב סבלו מירידה קשה במכירות, כמו מרכז העיר כולו.

אבל לטענת הסוחרים, השנה שעברה, מאז החלה הרכבת הקלה לנסוע, היתה הקשה מכולן. "ישבנו כמה בעלי עסקים, וכל אחד סיפר כמה המצב אצלו גרוע", מספר רוזנבוים. "חלק מהאנשים חשבו שזו אולי אשמתם: זה אמר אולי אני ותיק מדי, זה אמר אולי אני נמצא במקום לא מתאים. אבל כשהתחלנו לעבור בין העסקים הבנו שהבעיה יותר חמורה".

הצורף טומי בוק, מוותיקי הרחוב, מוכר שם תכשיטים כבר 40 שנה. אבל ביום שלישי לפני כעשרה ימים הוא היה עסוק הרבה יותר בפריימריז במפלגת הבית היהודי מאשר במכירות או בצורפות. "זו התקופה הכי גרועה, אפילו באינתיפאדה לא היה מצב כזה. זה היה השאנז אליזה של ירושלים ועכשיו אנחנו על סף ייאוש. תראה את שולחן התיקונים: אין תכשיטים, רק ניירות של פוליטיקה".

בוק אומר שבשנה האחרונה ירד הפדיון בכ-60%. בעלי עסקים אחרים ברחוב מדברים על ירידה בשיעור דומה. בקואופרטיב "8 ביחד", אחד משלושה קואופרטיבים העוסקים בקרמיקה ופועלים ברחוב, מדווחים על ירידה של כ-50% במכירות. "היו זמנים שהיה פה תור בחנות, היום אני יושבת יום שלם והקופה לא מגיעה ל-500 שקלים", מספרת סימון סלומון, מחברות הקואופרטיב. שמונה עסקים נסגרו בשנה האחרונה ברחוב, בהם מסעדה שפעלה 22 שנה וחנויות אמנות ואופנה שעקרו למתחם המתחרה והמשגשג בממילא.

הסוחרים מונים כמה גורמים למצב. הראשון הוא העדר חניה במרכז העיר. בשנים האחרונות פחת מספר מקומות החניה לרכב פרטי בעיר. אנשי נחלת שבעה ניהלו לאחרונה מאבק מוצלח לפתיחה מחדש של חניון עירוני סמוך. אבל הוא נפתח רק אחרי החגים, תקופת המכירות החמה מבחינתם. הסיבה השנייה היא המתחם המתחרה שפורח בשנים האחרונות - הקניון הפתוח בממילא. הקניון, המאוכלס בחנויות מותגים, נהנה מחניה חינם ומזרימה בלתי פוסקת של תיירים בדרכם לעיר העתיקה. הסוחרים בנחלת שבעה זוכרים בערגה את האוטובוסים שפרקו תיירים בצד אחד של הרחוב ואספו אותם כעבור שעה, עמוסי שקיות, בצד השני. הנוחות והחניונים העבירו כמעט את כל התיירים לממילא.

לכאורה, הרכבת הקלה שעוברת ברחוב יפו הסמוך הייתה צריכה לפתור את הבעיה, אבל נראה שהיא רק החמירה אותה. הולכי הרגל שמציפים את רחוב יפו מדירים את רגליהם מנחלת שבעה, מסיבה אינה ברורה לתושבי הרחוב. אחד מצביע על המרחק בין הרחוב לתחנת הרכבת; אחר על כך שרוב הלקוחות הם קבועים ומבוססים ובאו ברכב פרטי ולא ישתמשו ברכבת; שלישי מצביע על בניין הגדול שהקים המשביר לצרכן בפתח הרחוב וכמו חוסם את הכניסה אליו.

את מכת המוות לרחוב, חוששים הסוחרים, תנחית תוכנית לעבודות תשתית מקיפה שמקדמות הגיחון, חברת המים העירונית, וחברת החשמל. התוכנית כוללת חפירה של הרחוב וסגירה כמעט מוחלטת שלו להולכי רגל. הסוחרים התאגדו לוועד והם מתדיינים עם העירייה כדי למזער את הנזק. בינתיים הם מנסים להיאבק בתוכנית וגם בייאוש. רוזנבוים, ממנהיגי ועד הסוחרים, חושב שאסור לשדר מסכנות. "רע לנו אבל אנחנו אופטימיים", הוא אומר. בחנוכה מתכננים הסוחרים פסטיבל גדול ברחוב, "להחזיר עטרה ליושנה". הקרמיקאים ימכרו קעריות מעוטרות והמסעדות ימלאו אותן במרק. "זה יהיה תוסס ומעניין ואנחנו מאמינים שמי שיבוא ייזכר ויתרענן", אומר רוזנבוים.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מרכז ירושלים שינה את פניו, לאחר שנים שסבל מפיגועים וחפירות. היום הוא מרכז הומה ותוסס שבמרכזו המדרחוב הגדול בארץ, ברחוב יפו. הרכבת הקלה החזירה את ההמונים למרכז העיר ובשנה האחרונה חלה, לפי הנתונים, עלייה דרמטית של 87% במספר המבקרים בנחלת שבעה. גם חל גידול ניכר בפדיון הסוחרים במרכז העיר בעקבות הגידול במספר המבקרים. כדי להגביר את האטרקטיביות של מרכז העיר מקיימת שם העירייה עשרות אירועים, פסטיבלים, מסיבות וירידים קבועים בכל ימות השבוע, שסוחפים מאות אלפים למרכז העיר.

"העירייה מתכננת להתחיל קרוב, בתיאום עם הסוחרים, לשדרג באופן מסיבי את נחלת שבעה, לסטנדרט גבוה יותר. ביחס למקומות החניה, במרכז העיר יש כמה חניונים, כמו חניון ספרא, גן העצמאות, חניוני קרתא וממילא, ז'ראר בכר. יש בהם אלפי מקומות חניה. כחלק ממערך הרכבת הקלה מוקמים חניוני חנה וסע בפסגת זאב ובגבעת התחמושת, ובהם עוד מאות מקומות חניה, שייתנו פתרון לתושבים המעוניינים לבקר במרכז העיר". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו