חוק ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים מגיע היום לדיון בבג"ץ

לטענת העותרים, החוק שאושר בכנסת היוצאת מאפשר לדחות בקשות של מועמדים בשל היותם שונים חברתית כמו ערבים, הומואים או בעלי נכות פיזית

ג'קי חורי
ג'קי חורי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'קי חורי
ג'קי חורי

בג"ץ ידון היום בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירה נגד חוק ועדות הקבלה שאושר בכנסת האחרונה. העותרים, ובהם המרכז המשפטי עדאלה, האגודה לזכויות האזרח ושורת ארגונים חברתיים נוספים, דורשים לבטל את חוק ועדות הקבלה בנימוק שמדובר בחוק מפלה ובלתי חוקתי. החוק, שנקרא רשמית התיקון לפקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התקבל במארס 2011 ומסדיר את הרכבן וסמכויותיהן של ועדות הקבלה הפועלות ביישובים הקהילתיים וביישובים החקלאיים בנגב ובגליל.

בעתירתם מציינים הארגונים כי החוק מצדיק את דחיית מועמדותו של הומוסקסואל, אדם הסובל מנכות פיזית או אזרח ערבי, רק בגלל השונות החברתית שלהם.

בספטמבר אשתקד קיבל בג"ץ את העתירה שהגישו בני הזוג פאתנה ואחמד זבידאת נגד האגודה השיתופית רקפת ומנהל מקרקעי ישראל, בעקבות סירוב ועדת הקבלה של רקפת שבתחום המועצה האזורית משגב לאפשר לבני הזוג לרכוש מגרש לבניית בית מגורים ביישוב. הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה לשעבר דורית ביניש פסק לטובת העותרים והורה ליישוב ולמנהל מקרקעי ישראל למסור להם מגרש בתוך 90 יום, זאת לאחר מאבק משפטי שארך כשש שנים. ואולם השופטים לא הכריעו בסוגיות העקרוניות הנוגעות לחוקיות ועדות הקבלה.

סיפורה של משפחת זבידאת נחשף לראשונה ב"הארץ" ובעקבותיו התפרסמו תקנונים חדשים שאושרו בישובים הקהילתיים במשגב לפיהם חברי הקהילה יתקבלו לפי התאמתם לערכי מדינת ישראל ומורשת ישראל.

פאתנה ואחמד זבידאת, שזכו בעתירה נגד האגודה השיתופית רקפת צילום: עבדאללה שמא

בדיון היום תטען עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה כי אף שפורמלית החוק קובע איסור על אפליה של חברי קבוצות חברתיות שונות, העובדה שהוא מתיר דחיית מועמדים מחמת "חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה...ולמרקם החברתי-התרבותי של היישוב הקהילתי" מאפשרת ליישובים להנהיג הלכה למעשה מדיניות מפלה. נוסף על כך יטענו העותרים כי החוק מתיר לוועדות הקבלה להסתמך על מאפייני היישוב כפי שנקבעו בתקנון האגודה. זאת בעוד שביישובים רבים מופיע בתקנון סעיף הקובע כי אופי האגודה יהיה ציוני. לדברי העותרים, החוק סותר את המשפט הבינלאומי ואת המשפט הישראלי.

לעתירה צורפו תצהירים של תושבים ביישובים בהם מונהגות ועדות קבלה. בתצהיר של תושבת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעין ברוך, היא מספרת כי חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שבמקרים רבים תהליך המיון הינו כיסוי שמטרתו המרכזית ההיא מניעת מכירת נכסים ביישוב לערבים ולחרדים - במטרה לעקוף את פסיקת בג"ץ שאסר על אפליה.

בתגובתו דרש היועץ המשפטי לממשלה לדחות את העתירה, בנימוק שהיא מוקדמת ותיאורטית. לדבריו, לא הובאו תיקים קונקרטיים נגד החוק. הוא טען גם שוועדות הקבלה רשאיות להחליט אם לקבל מועמדים או לדחות אותם על בסיס "פסיכולוגי-חברתי" ועל בסיס התאמתם למרקם החברתי של היישוב, בלי להדיר על בסיס גזע, דת, מגדר או לאומיות.

תגיות:

תגובות