בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט ידון במיקום קברו של ישו

תביעת דיבה בסך 3.5 מיליון שקלים שהגיש היוצר שמחה יעקובוביץ' נגד המדען ג'ו זיאס, מסעירה את עולם הארכיאולוגיה

111תגובות

האם ישנה היתכנות מדעית כי במערה בשכונת תלפיות בירושלים מצוי קברו של ישו, מייסד הנצרות, ובני משפחתו? האם במערה אחרת, בשכונת אבו טור בבירה, ייתכן שנמצאו המסמרים המקוריים שאתם נצלב ישו? השאלות האלו הועלו באחרונה על שולחנו של שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, יעקב שיינמן, במסגרת תביעת דיבה מסקרנת בסך 3.5 מיליון שקלים שהגיש שמחה יעקובוביץ', עיתונאי ויוצר סרטים, שמתמחה בטלטול עולם הארכיאולוגיה של סוף ימי בית שני, בתיאוריות פרובוקטיביות הנוגעות לראשית הנצרות. הנתבע הוא ג'ו זיאס, אנתרופולוג ולשעבר עובד רשות העתיקות, שבשנים האחרונות הקדיש שעות רבות למאבק מר ביעקובוביץ' ובתיאוריות שהוא מעלה. זיאס הצליח לגייס לצדו שניים מהארכיאולוגים הבכירים בארץ שכתבו חוות דעת נגד יעקובוביץ'. יעקובוביץ', מצדו, טוען שאין לו שום בעיה עם ביקורת על העבודה שלו, אך שהביקורת של זיאס הידרדרה מזמן להשמצות אישיות קשות ולפגיעה כלכלית, שמסתכמת במיליונים.

יעקובוביץ', שמוכר, בין היתר, מהסדרה "הארכיאולוג הערום", שעשה עם אברי גלעד בערוץ 8, התפרסם בשנים האחרונות בשלושה סרטים שעוסקים בראשית הנצרות, אחד מהם נעשה בשיתוף עם המפיק ג'יימס קמרון. הסרטים משלבים אלמנטים מהמחקר הארכיאולוגי לצד שחזורים היסטוריים שמבוימים בסגנון הוליוודי ופרשנות מדעית פרובוקטיבית.

בסרט הראשון "מערת הקבורה האבודה של ישו" - שנעשה ב-2007 - טען יעקובוביץ' כי מערת קבורה עתיקה שנמצאה בעת עבודות בנייה בשכונת תלפיות היא מערת הקבורה המקורית של ישו ובני משפחתו. התזה מתבססת על השמות שהופיעו על הגלוסקמאות (ארונות לקבורה משנית) במערה ועל חישובים סטטיסטיים שלפיהם לא תיתכן עוד משפחה בירושלים של ימי בית שני בעלת שמות זהים. הסרט השני - "מסמרי הצלב" - טען שצמד מסמרים שנמצא במערת קבורה אחרת, בשכונת אבו טור, המיוחסת למשפחתו של הכהן הגדול קייפא, הם המסמרים המקוריים שאתם נצלב ישו ושקייפא שמר עליהם ואף נקבר אתם כמעין קמיע.

אי–פי

בסרט השלישי, שהושלם לפני שנה, חשף יעקובוביץ' כי במערה שנמצאת בסמוך למערה הראשונה מתלפיות, נמצאות גלוסקמאות ועליהן חריטות יוצאות דופן שמתאימות, לטענתו, לסמלים הראשונים של הנצרות. לכן, טוען יעקובוביץ', נקברו במערה ראשוני חסידיו של ישו, מה שמחזק את הסברה שבמערה הסמוכה נקבר ישו בעצמו.

זיאס, באמצעות אתר אינטרנט שהקים, במכתבים ובטלפונים, תקף בחריפות את הממצאים ואת הפרשנות שלהם. כך, למשל, הוא כתב להוצאת הספרים סיימון ושוסטר, שפרסמה את ספריו של יעקובוביץ': "למרבה הצער הניסיון לשחזר את האגדה על הקבר של ישו באמצעות אי-ארכיאולוגיה, תוך נטייה לקשט, לעוות, להמציא, לעשות מניפולציה... נעשית במטרה להידמות לתגלית ארכיאולוגית אמיתית ממניעים כספיים בלבד".

בהמשך הוא אף מאשים את יעקובוביץ' ב"המצאת סיפורי שואה". האשמה הזו נולדה לאחר שלטענת זיאס היה יעקובוביץ' אחראי למתן פרס מפעל חיים לעובד רשות העתיקות, יוסף גת, שניתן לאחר מותו לאלמנתו. בטקס קבלת הפרס אמרה האלמנה, בטקסט שלטענת זיאס ניתן לה על ידי יעקובוביץ', כי גת עצמו חשב שמערת הקבורה בתלפיות אכן שייכת לבני משפחתו של ישו, אך הוא חשש להגיד זאת בשל היותו ניצול שואה שחשש מגל אנטישמיות.

את שותפו של יעקובוביץ', הפרופ' ג'יימס טיבור, האשים זיאס בביצוע הונאה אקדמית הגובלת בפלילים.

מיכל פתאל

יעקובוביץ' מאשים את זיאס, בכתב תביעה שהוגש על ידי עורכי הדין יוסי עבאדי וציפי וייס ומשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין, כי הפעילות שלו גרמה לו להפסדים של מיליונים. בין היתר טוען יעקובוביץ' כי הפעילות הנמרצת של זיאס הביאה לביטול הקרנות של הסרטים שלו בערוץ דיסקברי ובערוץ הנשיונל גיאוגרפיק. יעקובוביץ' טוען עוד שזיאס כלל אינו מומחה לארכיאולוגיה, כפי שהוא מציג את עצמו ומעולם לא למד את התחום.

"שיגיד מה שהוא רוצה", אומר יעקובוביץ', "זה לא מעניין אותי, אני בכלל לא מתווכח אתו, שימצא מאה פרופסורים שיגידו שאני מדבר שטויות, זה בסדר. אבל הוא עבר קו אדום והאשים אותי בדברים פליליים. הוא אמר שאני זייפתי, הוא אמר ששתלתי ממצאים, שהמצאתי סיפורי שואה. אני בן לניצולי שואה! אז אני משתמש בזכות שלי להגן על עצמי. שיוכיח שאני זייפן או שישלם".

זיאס ועורך דינו, יהונתן צבי, מבקשים להעביר את הוויכוח למגרש האקדמי. צבי משווה, בפתח כתב ההגנה שהגיש, בין התביעה נגד מרשו לבין "משפט הקופים". שהתנהל ב-1925 בטנסי נגד המורה, ג'ון סקופס, שביקש ללמד את תורת האבולוציה. "הנתבע כאן, כמו סקופס נאבק להגן על ערכי המחקר המדעי. התביעה נגדו נועדה להשתיקו למען יראו וייראו", נכתב בכתב ההגנה, "גם כוחה העצום של האמונה הדתית הנוצרית נמצא ברקע שני המשפטים".

להגנתו טוען זיאס כי הייתה חשיבות ציבורית ומדעית בחשיפת "שיטות העבודה הקלוקלות" של יעקובוביץ' וכי הוא חלק מקבוצה גדולה של מדענים שחשים כך. בנוסף על כך, טוען זיאס כי לא ניתן היה לפגוע בשמו הטוב של יעקובוביץ', שכן הוא אינו נהנה משם טוב שכזה, לפחות בכל הנוגע לקהילה המדעית. לדברי זיאס יש לו שותפים רבים לביקורת על העבודה של יעקובוביץ' וערוצי הטלוויזיה שביטלו את הקרנות הסרטים שלו לא היו זקוקים לביקורת שלו כדי להבין שיש בסרטים בעיות מדעיות ועובדתיות.

מאיה לוין / גיני

שני ארכיאולוגים בכירים הגישו חוות דעת התומכות בזיאס. פרופ' יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב השווה בחוות הדעת שלו בין סרטיו של יעקובוביץ' לבין סרטי אינדיאנה ג'ונס, "ואולם דימוי זה עושה עוול רב לסרטים האחרונים. סטיבן שפילברג לא ניסה מעולם לטעון כי תגליותיו של הד"ר "אינדי" ג'ונס מהוות אמת מדעית או מבוססות על בסיס עובדתי כלשהו". גורן כותב בהמשך: "אני סבור שכל חוקר, ארכיאולוג או איש מדע המכבד את עצמו ואת המתודה המחקרית הנוהגת בכל המוסדות האקדמיים לא יכול להישאר שווה נפש מול הניסיון שאני רואה בכתב התביעה להשתיק ביקורת לגיטימית". פרופ' עמוס קלונר, לשעבר ארכיאולוג מחוז ירושלים, שהשתתף בחלק מהחפירות שמככבות בסרטים, תוקף בחוות הדעת את השיטה של יעקובוביץ'. "סרטים אלה אינם מביאים את כל הממצאים ואת כל הסיפור עם הפירוט המקובל, הנדרש והחיוני במחקר הביקורתי, אלא מביאים תמונה מגמתית וחד צדדית, שנועדה לבסס את התיזה של יוצר הסרט. סרטים אלה גם נעשים בדרך שתהיה להם הצלחה מסחרית מירבית, בתוך שימוש באמצעים המקובלים בתעשיית הבידור ההמוני. בחלק ניכר מן הסרטים הללו מובא רק מעט מן הממצא, ורק מה שמתאים לתיאוריות, לעיתים המופרכות, של היוצרים" כתב קלונר.

"אם הוא היה עושה משהו עלילתי, זה לא היה אכפת לי אבל זה נמכר כמדע וזה לא מדע. מדע זה מה שאני עושה. אם הוא היה מודה שזה שואו ביזנס, שזה מדע בדיוני, לא הייתה לי בעיה אתו. אבל הוא מציג את זה כמחקר מדעי ולי יש מחויבות אקדמית לחשוף את הדברים", אומר זיאס, "הוא אומר שאני אובססיבי כלפיו, אני לא אובססיבי, הוא מחמיא לעצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו