בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחריף המאבק בנשות הכותל: מעצרים ואיסורים חדשים

חלק מהסנקציות החדשות נגד נשות הארגון כוללות איסור להכניס סידור או טלית ומעצרן של מנהיגותיהן. ואולם, נשות הכותל מסרבות לוותר

179תגובות

ביום שישי האחרון, כמו בכל ראש חודש עברי מאז אלול, נעצרו נשים החברות בעמותת נשות הכותל ברחבת הכותל המערבי. אחרי תקופת רגיעה, בחצי השנה האחרונה חלה הסלמה של ממש בעימותים בין רב הכותל והמשטרה לבין הנשים שבאות להתפלל. באותם מקרים הן נדרשו למלא אחר הוראות חדשות ומחמירות מצד המשטרה, פונו בכוח מהרחבה, נלקחו לחקירה ולעתים אף נעצרו. הפשע - שימוש בטלית, סידור או ספר תורה, או שירה בקול רם ברחבת הכותל. ביום שישי נעצרה לראשונה גם הרבה אליס פרישמן, מנהיגה דתית חשובה בקרב הרפורמים בארה"ב, ועורכת הסידור הרפורמי. בקהילתה הרוחות סוערות.

כבר 24 שנים שקבוצת נשים באה מדי ראש חודש עברי לכותל המערבי להתפלל שחרית, הלל ולקרוא בתורה. ענת הופמן, יו"ר הארגון, היתה שם כבר מההתחלה. "הייתה איזו קבוצה מחו"ל שבאה לכנס להאדרת האשה היהודיה, אני בכלל לא התכוונתי ללכת לכותל עם הנשים האמריקאיות ההזויות האלו", סיפרה. "אבל לא היה להן שולחן מתקפל להניח עליו את ספר התורה ולי היה, אז באתי. באותו יום ראיתי אותן חוטפות מכות. החרדים הבינו מההתחלה את הדבר הזה. מאז, החלטנו לבוא בכל חודש".

בקבוצה חברות נשים רפורמיות, קונסרבטיביות ואורתודוקסיות. הופמן מעריכה כי כמחצית מהן אורתודוקסיות. אחרי דיונים שנמשכו שנים הצליחו הנשים לגבש לעצמן סידור שיהיה מקובל על כל הזרמים, וכמה עשרות מהן, כאמור, מתייצבות בכל ראש חודש בכותל. הטקס מתחלק לשניים: את תפילת השחרית וההלל הן עושות ברחבת הנשים ומשם הן צועדות לכותל הדרומי, מתחת לקשת רובינסון, בפארק הארכיאולוגי דוידסון, ושם הן קוראות מספר התורה; זאת, משום שרב הכותל אוסר על הכנסת ספרי תורה לרחבה, שלא מתוך מאגר הספרים שבמתחם. מובן מאליו שבקשת הנשים להשתמש בספרים האלו נדחתה על הסף. בחודשים האחרונים, עם זאת, הן מוותרות על קריאת התורה, ובמקום זאת צועדות להפגנה מול תחנת משטרת הקישלה, לתמיכה בנשים שנעצרו אחרי חלקו הראשון של הטקס.

מיכל פתאל

נושא חופש הפולחן של נשות הכותל העסיק עשרות משפטנים ושופטים ומילא עשרות אלפי עמודים בטקסטים משפטיים. מניתוח תשובות המדינה לעתירות שהוגשו בעשורים הקודמים עולה שאת הקרן למורשת הכותל, הגוף הממלכתי שמנהל את רחבת הכותל, מטרידים שלושה עניינים: ההתעטפות בטלית, השימוש בספר התורה והשירה. בקרן למורשת הכותל ודוברי המדינה בבתי המשפט טענו לאורך השנים כי הטקס הנשי פוגע ברגשות ציבור המתפללים בכותל ועלול אף להביא להתפרצויות אלימות. גם בהר הבית נאסר על מבקרים יהודים לשאת כלי קודש ולהתפלל, מחשש להתפרצות אלימות מצד מוסלמים.

עם השנים נמצאו הסדרים שונים שמאפשרים את קיום טקס הנשים בכותל. כך למשל, במשך תקופה ארוכה סוכם כי כל עוד הטלית לא נראית כטלית מסורתית - שחורה לבנה - ניתן להשתמש בה. כך הומצאה הטלית הנשית והצבעונית, שהפכה לסמלן של נשות הכותל. אך לאחר מכן הקשיחה המשטרה את הדרישות וביקשה שהנשים ישתמשו בטלית כצעיף סביב הצוואר ולא יתעטפו בה כמנהג המסורת. בשבוע האחרון ניתנה הוראה חדשה לפיה לא ניתן לנשים להיכנס כלל לכותל כשבחפציהן טלית או סידור. הדרישה הזו הייתה מבחינת הנשים חציית קו אדום, והיו שסירבו למסור את הטליתות שלהן או להסירן. העימות עם השוטרים הסתיים במעצר ארבע נשים, בהן שתי צעירות בנות 18 והרבה פרישמן.

"אני לא אדם עם אגו גדול. אני מצליחה בעבודתי, אני בריאה ויציבה, אבל הניסיון הזה של המעצר היה ניסיון בתחושה של אני כלום - אין לי זהות, אני פושעת", כך מתארת הרבה פרישמן את תחושותיה בעקבות המעצר ביום שישי. פרישמן הצליחה להיכנס לרחבה עם טלית, אך שם ניגש אליה שוטר וביקש ממנה להסיר אותה. "אמרתי שאני לא מבינה, שאני לא עוברת על שום חוק, לא ישראלי ולא יהודי", סיפרה. היא עוכבה במשך שלוש שעות בתחנת המשטרה ולבסוף התבקשה לחתום על התחייבות שלא לבקר לכותל במשך 15 ימים, אך סירבה ושוחררה עם אזהרה שאם תיתפס, היא תיקנס ב-3,000 שקלים.

לפני כחודשיים נשבר שיא נוסף במערכת היחסים העכורה בין המשטרה לנשות הכותל, לאחר שהופמן נעצרה בשל אירוע משותף שקיימה הקבוצה עם ארגון נשות הדסה בכותל. היא בילתה לילה במעצר ללא מיטה, והגישה תלונה על כבילה מכאיבה ויחס משפיל מצד השוטרים. הופמן הגישה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים, אך זו החליטה שלא לפתוח בחקירה.

גם בג"ץ לא עזר

במשטרת ירושלים מסבירים כי הם ממלאים אחר הוראות בג"ץ. אלא שקריאת ההחלטה, שהתקבלה בידי תשעה שופטים עליונים בראשות השופט אהרון ברק ב-2003, לא מתירה את הסבך המשפטי. ההחלטה, שהתקבלה בדעת רוב, מפנה לפסק הדין שחיבר השופט מישאל חשין ובו כתב כי "שקלתי בדבר, הפכתי בו שוב ושוב, ולסוף באתי לכלל מסקנה זו: זכותן של נשות הכותל זכות היא העומדת להן להתפלל ליד הכותל כדרכן... ואולם זכותן של העותרות להתפלל כדרכן ליד הכותל, ככל זכות במשפט, אין היא זכות ללא-גבולות". מכאן החליטו השופטים שעל המדינה להכשיר אתר תפילה עבור הנשים בגן הארכיאולוגי דוידסון, סמוך לקשת רובינסון. "ואילו אם לא יוכשר המקום - תוך 12 חודשים", הוסיף חשין, "על הממשלה לקבוע הסדרים ותנאים מתאימים שבגדרם תוכלנה נשות-הכותל לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי". לטענת נשות הכותל, המתחם בקשת רובינסון לא הוכשר ולא מאפשר תפילה מכובדת ולכן זכותן להמשיך ולקיים את הטקס ברחבת הכותל.

"הן לא באות להתפלל, הן באות להפגין", אומר בנחרצות רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, שאליו מופנה רוב זעמן של הנשים. "כל חודש הן באות עם פרובוקציה חדשה, כדי למשוך את התקשורת. הן ניסו להכניס ספרי תורה, הן שרות בכוונה בקול, הכול כדי לעורר רעש ומהומה. מה שהחלטתי זה להרחיק את המאבק הזה מהכותל, כי ישראל נראית גרוע והכותל נראה גרוע. אמרנו להן שהכותל זה לא המקום להביע עמדות פוליטיות". להגנתו, אומר רבינוביץ כי הוא "חי בין שתי קנאויות - בין החרדים הקיצוניים לבין הקנאות של נשות הכותל", ומנסה לתמרן ביניהן כדי לאפשר את הפעילות התקינה של רחבת הכותל. "הכותל מתנהל בצורה שכולם יכולים לחיות ביחד (כדי) שלא כל קבוצה קיצונית תעשה את מה שהיא רוצה. אני גם לא מבין איזה ערך יש לתפילה שפוגעת באחרים? מי שמאמין בתפילה לא נוהג כך".

הופמן חזתה מראש מה יענה רב הכותל כשיישאל על זכותן של הנשים לקיים את הטקס: "הוא ייתן לך את משל ליל הסדר - אבא שיש לו 10 ילדים עושה ליל סדר וכל אחד רוצה להביא מנהגים מהבית שלו ומהאשה שלו, לשולחן, וזה בלתי אפשרי וצריך לנהוג על פי מסורת בית אבא", חזתה הופמן. רבינוביץ אכן לא איכזב: "משל למה הדבר דומה לאב שיש לו 10 ילדים והוא רוצה לאסוף את כולם בבית. הרי בלתי אפשרי להתחשב בכולם, כדי שאפשר יהיה לחיות צריך להתחשב במסורת של אבא", אמר הרב רבינוביץ. "תענה לו", הקדימה הופמן את התשובה, "קודם כל, שהוא לא אבא שלי, ושמסכן האבא שאינו מאפשר לבנים שלו להביא מנהגים מהבית. ושנית - טוב שיש ליל סדר וטוב שיש גיוון, ולצד הכבד קצוץ טוב שיש גם אוכל מרוקאי".

האם רשאיות הנשים להתפלל כרצותן בכותל, או שמא מדובר בפרובוקציה?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו