בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדי הרס אריחים עתיקים בקבר דוד "כדי למצוא שידוך"

הצעיר אמר בחקירתו כי ניתץ את האריחים, שצוירו כנראה במאה ה-17, לאחר שנאמר לו כי הם מפריעים לתפילותיו להגיע לאבני הקבר

9תגובות

ביום רביעי שעבר שמעו שני שוטרים שעברו באזור קבר דוד המלך בירושלים רעשים חזקים מהמבנה. כשנכנסו פנימה הם תפסו "על חם" צעיר חרדי כשהוא מנתץ באמצעות פטיש, מברג וגרזן אריחי קרמיקה עתיקים שציפו את הקיר הפנימי באולם המוביל אל הקבר. לדבריו, עשה את המעשה כדי לזכות בשידוך.

הצעיר, שנעצר בעקבות המקרה, סיפר בחקירתו כי הוא רווק שמחפש שידוך. לדבריו, הוא תינה את צרותיו בפני חבר מבוגר שאמר לו שהתפילות בקבר דוד לא מועילות כי "הקרמיקה חוסמת את התפילות מלהגיע אל הקבר". על כן המליץ החבר לרווק להרוס את ציפוי הקרמיקה לפני התפילה. הצעיר שוחרר למעצר בית ומשטרת ירושלים עודנה מחפשת אחר שותפו המבוגר.

קבר דוד המלך בהר ציון הוא מבנה עתיק המקודש לשלוש הדתות. בחלקו התחתון נמצא, על פי המסורת, קברו של דוד המלך. בחלקו העליון נמצא אולם הסעודה האחרונה, שם על פי האמונה הנוצרית, סעדו ישו ושליחיו לפני צליבתו. במקום שורר סטטוס קוו עדין בין הדתות.

אמיל סלמן

אריחי הקרמיקה המצוירים ביד אומן יוצרו וצוירו ככל הנראה במאה ה-17, בתקופת האימפריה העותמנית, ככל הנראה כחלק משיפוץ הקבר כמקום קדוש לאסלאם. האריחים מעוטרים בדגמים של פרחים, גבעולים ועצים בצבעים כחול, טורקיז ואדום. הקרמיקה הייחודית כבר נפגמה קשות לפני עשור, כאשר משרד הדתות שיפץ את מתחם הקבר, כיסה חלק מהאריחים בשכבות טיח וסיד ובנה על גבם ארונות ספרי קודש.

בעקבות מחקר שערכה חוקרת יד יצחק בן צבי, נירית שלו-כליפא, לפני כשלוש שנים החלה יוזמה להכיל את חוק העתיקות על אריחי הקרמיקה כדי להבטיח את שימורם. אולם יוזמה זו לא הבשילה. למרות זאת, לאחרונה נעשו עבודות שיקום ושימור של המתחם כולו, לרבות שימור הקרמיקה, על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הרשות לפיתוח ירושלים ורשות העתיקות.

שלו-כליפא מסבירה שהאריחים בקבר דוד הם חלק מרצף אומנותי של קרמיקה מאוירת בירושלים שנמשך מאות שנים. שיאו של הז'אנר הזה היה במאה ה-16, כאשר הסולטן סולימאן המפואר ציפה את מבנה כיפת הסלע באריחי קרמיקה מעוטרים. "זו היתה האומנות הכי לוהטת של החצר העותמנית, האומנות הגבוהה ביותר", אומרת שלו-כליפא.

בהשוואה בין האריחים שעל הר הבית לבין אלו שבקבר דוד מסיקה שלו-כליפא כי האריחים בקבר הוכנו במאה ה-17 או ה-18. "באותה תקופה האומנות הזו יורדת והופכת לפריפריאלית, אבל עדיין זו אומנות נעלה. בפרספקטיבה של היום אנחנו יודעים שבמאה ה-20 קמה בירושלים אומנות הקרמיקה הארמנית, כך שיש פה רצף, שהוא חלק מהתרבות החזותית של העיר. הנזק שנעשה הוא נזק נורא, האריחים האלו הם חלק מהזהות האוניברסאלית של המקום, בגלל העיטורים שלא מרגיזים אף אחד, כולם חיו איתם בשלום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו