בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי

יותר ממחצית הנשים שנפגעו מאלימות במשפחה לא טופלו

מבקר המדינה מוצא ליקויים קשים בטיפול הרשויות בטיפול בנפגעות אלימות במשפחה, ובמיוחד בטיפול בנשים יוצאות אתיופיה וערביות

3תגובות

תפקוד אנשי הרווחה ברשויות המקומיות, במניעת אלימות בין בני זוג ולטיפול בה, הוא לקוי, לנפגעים לא ניתנים ההגנה והטיפול הנדרשים, וכך נמנעת אפשרות להפחית את האלימות הזאת – כך קובע דו"ח מבקר המדינה לשנים 2012-2011, שבחן את פעילות הרשויות המקומיות בתחום זה ומפרסם היום (שלישי). ברשויות מצא המבקר כי ליותר ממחצית הנפגעות מאלימות בני זוגן לא ניתן טיפול. לפעילותן הלקויה של הרשויות מתווסף טיפול רשלני של משרדי הרווחה, החינוך, המשפטים ומשטרת ישראל.

דו"ח מבקר קובע כי אף שלפני כ-15 שנה החליטה הממשלה להקים ועדה בין-משרדית שתפעל כצוות קבוע לטיפול באלימות במשפחה, הוועדה אינה פועלת, וכל פעילותה היא בחינה של מקרי רצח של נשים. בדו"ח שפרסמה הוועדה כבר בשנת הקמתה (1998) היא ציינה שבהיעדר נתונים מסודרים על מספר נפגעי האלימות במשפחה, קשה לקבוע סדר עדיפויות לחלוקת המשאבים לצורך פיתוח שירותים. עד הביקורת, שהסתיימה השנה, לא היו במשרד הרווחה מערכות מידע ממוחשבות לניהול הנתונים, ולא היה לו "פילוח של סוגי ומאפייני הפניות כגון סוגי אלימות".

המבקר מצביע על היעדר מידע ופיקוח על תוכניות למניעת אלימות בין בני זוג המופעלות בבתי הספר. תקציבים ניתנו להפעלת תוכנית בשנת הלימודים תשע"א, הוא קובע, אך טרם הושלמו תוכניות המותאמות לבתי ספר הממלכתיים דתיים, הערביים והחרדיים. לא הוכנה תוכנית הכשרה למפעילי התוכנית, והפיקוח על אופן הפעלתה היה לקוי כל כך שלא היה למשרדי החינוך והרווחה מידע על מספר הכיתות שבהן הופעלה התוכנית. נמצא, למשל, שרשויות שקיבלו תקציב ייעודי להפעלת התוכנית לא עשו זאת אלא בשניים-שלושה בתי ספר.

עוד נמצא כי במרכזים למניעת אלימות ובמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, לא היו פעולות הסברה לכלל האוכלוסייה ולאנשי מקצוע המעורבים בטיפול באלימות, כמו מורים ויועצים חינוכיים. הנתונים בחוברות מידע בעברית על אפשרויות ההגנה על נפגעות אלימות בין-זוגית, שהפיק משרד הרווחה ושהופצו לגורמי רווחה ברשויות המקומיות, לא היו מעודכנים. חוברות מידע דומות בערבית, ברוסית ובאמהרית, הופקו בשנת 2002 וגם הן לא היו מעודכנות. גם חוברות שהפיקה הרשות לקידום מעמד האשה, ושהופצו לרשויות מקומיות ולמרפאות לבריאות המשפחה, לא עודכנו, ולכן כללו נתונים רק על 68 מ-86 המרכזים למניעת אלימות.

אליהו הרשקוביץ

משרד המשפטים לא פרסם באתר האינטרנט שלו רשימות של תחנות משטרה ואנשי רווחה מקומיים, שמעניקים הגנה לנפגעי אלימות בין-זוגית, בניגוד לתקנות. "בכך הקשה המשרד על אנשי דת, טוענים רבניים ועורכי דין, למלא את הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה ואת התקנות בדבר מסירת מידע לנפגעי אלימות בין-זוגית", קובע המבקר.
עובדים סוציאליים במחלקות הרווחה ובמרכזים למניעת אלימות לא תיעדו, בטופס שנקבע לכך בתקנות משרד הרווחה, או בכל מסמך אחר, כיצד הודיעו לנפגעי אלימות בין בני זוג שהם יכולים לקבל סיוע. אין לדעת אם מילאו הוראות אלה. מרבית הרשויות שנבדקו לא פרסמו, במודעות או באתרים, את האפשרות לקבל סיוע ואת דרכי יצירת הקשר הטלפוני עם המרכז למניעת אלימות.

מחדלים בקרב יוצאי אתיופיה

למרות השיעור הגבוה של מעשי רצח בקרב יוצאי האתיופיה, ההמלצות לא יושמו וחוברות באמהרית לא עודכנו ולא הופצו. המבקר מצא שהמלצות ועדה בין-משרדית, "בדבר הסברה מיוחדת לקהילות עולים פטריארכליות", לא מולאו. לפיכך, חוברות מידע ברוסית ובאמהרית לא עודכנו שנים ולא הופצו. הרשויות לא דאגו לחינוך והסברה קהילתיים. בהמשך לכך נמצא כי בעוד שבדו"ח על רצח נשים יוצאות אתיופיה של המשרד לקליטת העלייה, מאוקטובר 2009, נכללו כמה המלצות, עד מועד סיום הביקורת, כשנתיים וחצי לאחר הגשת אותו דו"ח, לא יושמו המלצותיו ולא נבחנו דרכים ליישומן.

משרד הרווחה הקים ביולי 2010 "ועדה משרדית לנושא נשים בסיכון גבוה במגזר הערבי". קרוב לשנתיים לאחר הקמתה – מועד הביקורת – לא פורסמו מסקנות והמלצות הוועדה. גם אין קורסי הכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים המטפלים במגזר הערבי ובערים מעורבות, ואין עובד סוציאלי ייעודי לאוכלוסייה הערבית. בשנת 2011, למשל, התקבלו בעיריית רמלה 251 פניות נשים שנפגעו מאלימות בן זוגן, 37 מהן ערביות. המבקר מצא כי במרכז למניעת אלימות בעירייה לא מועסק ולו עובד סוציאלי אחד דובר ערבית, ולנשים שאינן יודעות עברית הוצע לקבל "טיפול באמצעות מתורגמן. טיפול שכזה אינו אפקטיבי ואף עלול להזיק", כותב המבקר.

כמאה נשים נרצחו

לפי החלטת ממשלה מ-2002, בכל פעם שאשה נרצחת בידי בן זוגה, ועדה בין-משרדית בוחנת את "הממשקים בין המערכות המטפלות בנושא". המבקר מצא שרק בתחילת אוגוסט 2011, לאחר שנרצחו כמאה נשים, הוצגו למנכ"ל משרד הרווחה "מסקנות עיקריות שעולות מ-7 שנות עבודה ובדיקה", שכללו 13 "המלצות וכיוונים לשיפור". עד סיום הביקורת – לאחר שבע שנות בדיקה ושמונה חודשים לאחר מועד הצגת ההמלצות – לא התקיים דיון ביישום ההמלצות.

הדו"ח מגלה שמשרד הרווחה לא הודיע למרכזים אזוריים למניעת אלימות, הפועלים במחלקות לשירותים חברתיים, אלו יישובים הם אמורים לשרת. הוא לא פרסם נוהל או הנחיה למתן השירותים. המרכזים למניעת אלימות הופעלו באופן שלא אפשר מתן סיוע מיידי לפונות: לא היה מענה לטלפונים, וכוננים נעדרו.

המבקר מצא כי משטרת ישראל אמנם מינתה חוקרים מיוחדים לאלימות במשפחה, אך כרבע מהם מילאו תפקיד זה בלא שהוכשרו לכך. בנוהל המשטרה לטיפול באלימות בין בני זוג לא נקבעה דרך להעברת הדיווח ל"גורם המטפל", ולא נקבע פרק הזמן המרבי להעברתו. משרד המבקר בדק, בשבע תחנות משטרה ברשויות שנכללו בביקורת, את אופן הדיווח לגורמי הרווחה על נפגעות אלימות בין בני זוג. נמצא כי הן שלחו הודעה בפקס לאנשי הרווחה ברשויות, בלא שווידאו שהדיווח התקבל. לטענת הרשויות, רבים מהדיווחים לא התקבלו, או התקבלו זמן רב לאחר התלונה. "מחדלים אלה עלולים לפגוע ביכולת גורמי הרווחה למנוע אלימות בין בני זוג, להגן על הנפגעים ולהעניק להם את הטיפול הדרוש", קובע המבקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו