בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: תוכנית הלימודים לדרוזים מוחקת זיקה לערבים

חוקר במכון ון ליר טוען כי משרד החינוך העלים מלימודי הספרות כל תוכן ערבי. "תוכניות הלימודים יוצרות אצל הנער הדרוזי משבר זהות"

58תגובות

תוכנית הלימודים בספרות ערבית לבתי הספר הדרוזיים גובשה בניסיון לחזק את בידול החברה הדרוזית מהחברה הערבית ולמסד את הזהות העדתית של הדרוזים כנפרדת ומסוגרת - כך טוען במחקר חדש הד"ר יוסרי ח'יזראן, חוקר ממכון ון ליר בירושלים ובן העדה הדרוזית.

במחקר נטען כי בספרי הלימוד בספרות ערבית לחטיבות הביניים ולתיכונים הדרוזיים אין טקסטים המתייחסים לזיקת הדרוזים לערביות ולאיסלאם, שלטענת ח'יזראן הם מוקד הזיקה בין הדרוזים למרחב התרבותי הערבי. בספרים, לדבריו, גם הוגדל חלקם של סופרים ומשוררים דרוזים באופן בלתי מידתי ביחס לסופרים הערבים. מלבד זאת, כתבי הסופרים הדרוזים שהדגישו את זיקת הדרוזים לערביות הועלמו לחלוטין. "הטקסטים הספרותיים בערבית מתועלים לחיזוק התודעה העדתית הצרה", מסביר ח'יזראן. אחת הדוגמאות שהועלו במחקר מתייחסת למשורר הדרוזי המפורסם ביותר, סמיח אל-קאסם, שמכל יצירותיו נבחר לתוכנית הלימודים שיר אחד בלבד, שלדברי ח'יזראן הוא נטול משמעות אידיאולוגית או ביטויים לקשר הלאומי והפוליטי בין הדרוזים לקהילת האם הערבית. "שיריו של אל-קאסם גדושים בשיח לאומי מהפכני אך לא זוכים להתייחסות כלשהי בתוכנית הלימודים", הוא טוען.

במחקר נטען עוד כי כתביהם של סופרים ומשוררים ערבים ופלסטינים שנודעו בגישה אנטי-ממסדית או מהפכנית, כמו מחמוד דרויש, אמיל חביבי וע'סאן כנפאני, בולטים אף הם בהיעדרם. מלבד זאת, הוא מציין כי ספרי הלימוד לחטיבת הביניים ולתיכונים אינם כוללים יצירות של סופרים ואינטלקטואלים מתקופת הנהדה - התחייה הספרותית הערבית במאה ה-19. "נראה שהאחראים על החינוך הדרוזי לא רצו בטקסטים שמתחברים ולו ברמה הראשונית ביותר לתחייה התרבותית או הלאומית של הערבים בעת החדשה".

ח'יזראן טוען כי דוגמה בולטת לניסיון לבדל את הדרוזים מהמרחב הערבי מצויה בטקסטים הדתיים שבספר הלימוד לכיתות ט', שסיפור הנביאים התנ"כי היחיד שמופיע בו הוא זה המתייחס לעצת השופטים שנתן יתרו, נביאם של הדרוזים, למשה רבנו. ח'יזראן טוען כי בבסיס הבחירה דווקא בסיפור זה עומדת התפישה שהברית בין הדרוזים ליהודים עמוקה וכי היא נמשכת 3,000 שנה ולא החלה עם קום המדינה. "לא בכדי המחברים בחרו את שמו התנ"כי של נביא הדרוזים, יתרו, ולא נקבו בשם הערבי שועיב", הוא אומר, "שהרי האחרון נזכר בקוראן, ואזכורו יעורר אולי קונוטציה של זיקה לערביות או למקורותיה ההיסטוריים של הדוקטרינה הדרוזית, הנעוצים עמוק בתרבות האיסלאם של ימי הביניים".

הד"ר ח'יזראן הצביע גם על מגמה של בחירת טקסטים של מחברים דרוזים, אף שאינם מוכרים או מדורגים כסופרים בעלי שם. "זהו ניסיון להאדיר את הסופרים הדרוזים שמקובלים על הממסד הישראלי ולהציב אותם לצד גדולי הסופרים הערבים בעולם. האם לא די בלימודי המורשת הדרוזית כדי להנחיל לדרוזים את עיקרי אמונתם?"

מורה שביקש שלא להיחשף מספר כי הניסיון לבדל את הדרוזים מהערבים מורגש גם במקצועות אחרים. "המגמה היא אותה מגמה בכל המקצועות", הוא טוען. "מדובר בפוליטיזציה של המערכת. כך גם באשר למי שנבחרים לנהל אותה - אנשים שברור למשרד החינוך שישרתו את האינטרס הזה. יש ודאי מורים שמודעים לזה אבל יש פחד לעמוד ולומר שזו טעות, שמשהו לא בסדר".

"המטרה הושגה", אומר המורה, "כל צעיר דרוזי יגיד שהוא דרוזי ישראלי, כי כל הערביות בזהות הוחלשה באופן מכוון. אנחנו אזרחי המדינה, אבל לא צריכים להצטדק או להצטער על זה שאנחנו ערבים".

לדברי הד"ר אמל ג'מאל, מרצה בכיר בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א, דרוזי בעצמו, "ממצאי המחקר לא מפתיעים שכן זו היתה המטרה של הפרדת החינוך הדרוזי מהערבי בשנות ה-70. גם המקצועות שנוספו כמו מורשת,  וגם באמצעות התוכניות בספרות והיסטוריה יוצרים אצל הנער הדרוזי משבר זהות מאוד קשה, משום שההקשר התרבותי והסיביליזציוני הולך ונעלם", הוא מסביר. "במיוחד לנוכח העובדה שהדת הדרוזית היא סודית, אז אם התרבות הערבית לא קיימת נוצרים מתחים פנימיים, שהרי אנחנו מדברים ערבית וקוראים ערבית אבל בעצם אומרים לתלמידים שהם לא ערבים, זה משבר שאין לו מענה".

ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה לכתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו