בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההתנתקות שלא התחילה: דיירי קראווילות בניצן לא מוכנים לשלם שכר דירה

עשרות משפחות המתגוררות באתר הקראווילות, חלקן דור שני למפוני גוש קטיף, נדרשו מהיום לשלם שכירות. הכעס מצדן גדול והיכולת לשלם לטענתן - קטנה

34תגובות

לא עוד מגורי חינם ליושבי אתר הקראווילות בניצן, מפוני גוש קטיף: מהיום, 1 בינואר, הם נדרשים לשלם תמורת מגוריהם. לפני כמה ימים הם קיבלו את שובר התשלום הראשון מחברת עמיגור, האחראית על מבני הקראווילה. "בהמשך להודעה שנמסרה לכם על ידי מינהלת תנופה, בדבר סיום תקופת זכאותכם למגורים ללא תשלום בדיור הזמני, הרינו להודיעכם כי החל מה-1.1.2013 עליכם לשלם דמי שכירות", נאמר במכתב.

תושבי אתר הקראווילות ניצן, עשרות משפחות, ישלמו אפוא בעד חודש מגורים בקראווילה בגודל 60 מ"ר 1,400 שקל. בעד קראווילה בגודל 90 מ"ר הם ישלמו 2,400 שקל. עמיגור מזהירה את המשפחות: "בכוונתנו להודיע למינהלת תנופה, באם לא ישולמו תשלומי שכר הדירה האמורים, על מנת שיפעלו בכל האמצעים העומדים לרשותם לגביית החוב, לרבות על דרך של קיזוז, ניכוי, שלילת זכאות לקבלת הטבות שונות ותשלומים".

תושבי הקראווילות בניצן זועמים על תביעת התשלום. לדבריהם, יש בקרבם משפחות שמצבן הכלכלי קשה מאוד, שאינן יכולות לעבור לבית החדש ונדרשות כעת לשלם שכירות. לדברי אביאל אליעז, מזכיר קהילת ניסנית-ניצן, "אנחנו לא מתכוונים לשלם שכירות. זו בושה וחרפה. כבר ארבע שנים אנחנו צועקים שלמשפחות רבות אין כסף לעבור לבתי הקבע. הפתרון טמון באותם מיליונים מעטים שמינהלת תנופה אינה רוצה להעביר לתושבים. היישוב באר גנים לא מוכן, אין תשתיות חשמל והוא נראה כמו אתר בנייה. אפילו שיש שם כמה משפחות, המקום לא ראוי למגורים".

מיד לאחר ההתנתקות מרצועת עזה, בקיץ 2005, הגיעו כ-500 משפחות לאתר הקראווילות בניצן, שנבנה במיוחד עבורן. בשנים האחרונות הצטרפו אליהן עוד כ-150 משפחות צעירות וילדים שהתבגרו, המכונים "דור המשך". חלק מהצעירים מתגוררים בקראוונים שקנו בכספם והעמידו בסמוך לשטח הוריהם, אך חלק מהם מתגוררים בקראווילות שננטשו על ידי בני המשפחה - שעברה לבתי הקבע. על פי נתוני המועצה, הצעירים שגרים בקראווילות של הוריהם יישאו בהוצאת השכירות, ואלה שגרים בקרוואנים לא יצטרכו לשלם שכר דירה לעמיגור.

דניאל בר און

לקראת הקמת בתי הקבע למפונים החליטה המדינה להקצות להם שטחים ביישוב ניצן הישן, בו מתגוררות עשרות משפחות, ובבאר גנים, יישוב חדש שנבנה במיוחד עבורם. כ-150 משפחות עזבו את הקראווילות ועברו לשני היישובים – כ-120 משפחות לניצן וכ-30 משפחות ליישוב החדש. "רק לפני שלוש שנים המדינה הקצתה את השטחים בבאר גנים", אומר בעל תפקיד במועצה האזורית חוף אשקלון. "מי שנכנס ליישוב לא יאמין שאנשים גרים שם: אין חשמל, אין תשתיות, אין כבישים".

כ-80 משפחות, המתגוררות עדיין בקראווילות, החליטו לבנות את בתי הקבע שלהן יחד, כדי לחסוך בעלויות, ובתיהן נמצאים כעת בבנייה. לפי נתוני המועצה האזורית חוף אשקלון, עוד כ-50 משפחות שגרות בקראווילות מצויות בשלבי תכנון בתי הקבע שלהן. עוד קרוב ל-100 משפחות לא התחילו עדיין את הליכי התכנון.

ביישוב החדש באר גנים יש כ-690 מגרשים, חצי דונם כל אחד, ש-400 מהם ניתנו לזכאים מאתר ניצן, בעלות של 380 אלף שקלים למגרש. כ-190 מגרשים נוספים הוצאו להגרלה בין "בנים ממשיכים", שהיו בני יותר מ-18 בעת הפינוי, במחיר 480 אלף שקלים למגרש; כ-120 מגרשים נוספים יוגרלו בעתיד לתושבים שאינם זכאים אבל מתגוררים באתר בניצן, כמו אלה מהמפונים שהיו מתחת לגיל 18 בזמן ההתנתקות.

סיפורה של אתי וקנין, גרושה בת 45, תושבת קראווילה בניצן, אופייני למצב המשברי של חלק מהמפונים. וקנין, המגדלת את שני בניה לבד, מספרת על מצב כלכלי קשה מאוד שהחריף עם השנים. בשנת 2000 היא באה לניסנית בגוש קטיף. "נכנסתי לבית חדש, הייתי מאושרת. לקחתי משכנתה מלאה אבל הרגשתי מצוין", היא מספרת. לאחר ההתנתקות נכנסה לקראווילה של 90 מ"ר בניצן, עם הילדים. "בשנה הראשונה אחרי ההתנתקות לא הבנתי מה קורה. אף אחד לא חשב על בתי הקבע", היא אומרת.

וקנין קיבלה מהמדינה 540 אלף שקלים פיצויים והחליטה לקנות שטח לבניית הבית באשקלון בעלות של 250 אלף. לאחר כמה חודשים בקראווילה היא הפסיקה לעבוד במפעל בשדרות ("היה קשה לי עם המשמרות והנסיעות, לא הסתדרתי") ומצבה הכלכלי החמיר מאוד. "היום אין לי כסף לבנות, כספי הפיצויים אזלו. זה ביזיון שהם דורשים ממני עכשיו לשלם על הקראווילה הזוועתית הזאת. אני לא יודעת מה לעשות", היא אומרת.

במרחק עשר קראווילות משם מתגוררת שושי מנשה עם בעלה וארבעת ילדיהם. לדבריה, "מניסנית הגענו לקראווילה ביישוב כרמיה. הקראווילה שם נשרפה וכולם התנערו מאתנו. אחר כך הגענו לקראווילה בניצן. שוב היינו צריכים לקנות ריהוט ואת כל חפצי הבית". סכום נכבד מהפיצויים הוצא על הקראווילה. "התחלנו להתאושש מהשריפה, גם כלכלית וגם נפשית, וכבר תכננו את בניית הבית חדש בבאר גנים", היא מספרת.

המשפחה חתמה על חוזה עם קבלן, אך כמה חודשים אחרי כך הוא נמלט עם חלק כספן של 26 משפחות מהאתר בניצן. "נותרנו בלי כסף לבנות את הבית שחלמנו עליו. חטפנו מכה חזקה. במקום שהמדינה והמינהלת יעזרו ויקלו עלינו בהלוואות, הם מבקשים מאתנו עכשיו כסף בעד שכירות. רצחו אותנו פעמיים. אני פשוט מחכה לישועה. למזלי יש עבודה מסודרת. אבל לעמוד בשכר דירה וגם לבנות בית – אנחנו פשוט לא נעמוד בזה".

לפי נתוני המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית חוף אשקלון, עשרות ממפוני גוש קטיף נותרו ללא עבודה לאחר ההתנתקות והם מתקיימים מדמי אבטלה. כ-130 מילדיהם נזקקו לטיפול בשל בעיות התנהגות וקשיים רגשיים. כ-160 משפחות פנו בשנה האחרונה למועצה עם קשיים כלכליים והיו כ-20 תלונות על אלימות במשפחות.

ראש המועצה חוף אשקלון, יאיר פרגון, תולה את האחריות למצב המפונים בכל הממשלות שכיהנו עד כה. לדבריו, "קנינו צוללות, קנינו כיפת ברזל, קיבלנו עוד כמה פרסי נובל. אבל כל ממשלות ישראל נכשלו כישלון חרוץ וכואב בטיפול בשיקום מפוני גוש קטיף והכנסתם לבית קבע. אמרנו בעבר ואנחנו אומרים היום: מה שנעשה בצו חירום מטופל בצווי בירוקרטיה מאוסה ודביקה. אני קורא לראש הממשלה להורות למנכ"ל משרדו להיכנס לעובי הקורה ולמצוא את הדרך המהירה ביותר לשכן מפוני גוש קטיף בבתי הקבע".

גורמים במועצה האזורית חוף אשקלון מטילים ספק כי תושבי הקראווילות יפונו אם הם יסרבו לשלם שכר דירה. "אנחנו מתקשים לראות את זה קורה. לא נראה לי שמישהו יעז לפנות אותם", אמר הגורם.

לפי החלטת הממשלה, ביוני הקרוב תתפרק מינהלת תנופה, והטיפול במפוני גוש קטיף יעבור למשרד ראש הממשלה ולמועצה האזורית חוף אשקלון שתישא באחריות על האתר. הקראווילות שיפונו יעברו למינהל הדיור הציבורי. ואולם במועצה האזורית חוף אשקלון מזהירים כי התהליך יימשך זמן רב. השטח שעליו הוקם אתר הקראווילות שימש לפני ההתנתקות לחקלאות, אך טרם ידוע מה ייעשה בו אחרי פינויו.

מעמיגור נמסר בתגובה כי החברה פועלת לפי הנחיות מינהלת תנופה, ובכל שאלה יש לפנות אליה. ממינהלת תנופה נמסר בתגובה כי "המינהלת ומשרד ראש הממשלה מלווים ויוסיפו ללוות את כל משפחות המתיישבים עד להקמת ביתן מחדש. מדובר ב-121 משפחות מתוך 1,800 משפחות שפונו וכבר מתגוררות בביתן או שמצויות בהליכים לבניית ביתן. כל משפחה, כולל המשפחות המדוברות, קיבלה מהמדינה גם מגרש וגם פיצוי והיה עליה לשלם שכר דירה עבור הקראווילה שנתיים אחרי שקיבלה לידיה את המגרש. מינהלת תנופה פעלה למען המפונים והכפילה את הזמן הפטור משכר דירה ואף יותר. תנופה אף העמידה לרשות משפחות מתקשות סל פתרונות וסיוע, ומלווים כלכליים חברתיים שמטפלים אישית בכל משפחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו