בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האדמו"ר מסדיגורא הלך לעולמו

עדר בלי רועה

מות האדמו"ר מסדיגורא מבשר את סופה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ששלטה בפוליטיקה החרדית מאה שנה. בלי מחליפים, נותרו הקהילות מפולגות ומסוכסכות. אצל הליטאים המצב לא יותר טוב

36תגובות

בבני ברק הלך אתמול לעולמו האדמו"ר מסדיגורא, רבי אברהם יעקב פרידמן, בגיל 84, לאחר מחלה ממושכת. הוא התמוטט בביתו ולאחר מאמצי החייאה ממושכים נקבע מותו בבית החולים מעייני הישועה. הלווייתו יצאה בצהריים מבית מדרשו בבני ברק לבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים, שם נקבר לצד אביו.

מנהיגם של חסידי סדיגורא, המונים מאות משפחות בישראל ובאירופה, היה זקן האדמו"רים של בית רוז'ין, שושלת מפתח חסידית שנוסדה לפני כ-170 שנה. "אבד מלך", זעקו מודעות אבל בחוצות בני ברק, רמז לגינוני המלכות שבהם מתפארים אדמו"רי השושלת. אף על פי שסדיגורא אינה מהגדולות שבחסידויות, היא זכתה תמיד למעמד חשוב ומרכזי במנהיגות החרדית, כולל בפוליטיקה החרדית מאז הקמת המדינה.

המנוח עצמו כיהן על כס האדמו"רות מאז נפטר אביו, רבי מרדכי שלום יוסף, ב-1979. החסידות, שאביו קבע בצפון תל אביב (הוא כונה "האדמו"ר מתל אביב", התגורר ברחוב לייב יפה ולאחר מכן ברחוב פנקס), נדדה תחת הנהגת הבן לבני ברק, אבל בית המדרש של סדיגורא ברחוב פנקס עדיין פעיל. הוא היה האחרון בין אדמו"רי תל אביב, שהעביר את מרכז החסידות לבני ברק. לסדיגורא יש קהילות גם בירושלים, מודיעין עילית, אשדוד, ביתר עילית, אלעד, לונדון ואנטוורפן.

רויטרס

כמו אביו, רבי אברהם יעקב ישב במשך עשרות שנים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא עצמו, בשונה ממנהיגים חרדים אחרים, היה מקורב לחוגי הימין. מנהיגי המתנחלים ביקרו בביתו, וגם הוא ביקר בהתנחלויות, ובעיקר פעל באופן חריג בנוף החרדי נגד הסכמי אוסלו ונגד הנסיגה מרצועת עזה.

"הדבר אסור בתכלית האיסור לתמוך בממשלה זו גם במחיר שיפור כספי למוסדות התורה או להיפך כפי שמאיימים", כתב בסוף 2004, כאשר על הפרק עמדה הצעה כי יהדות התורה תצטרף לממשלת שרון ערב ההתנתקות, והמשיך: "אין לנו שום זכות והיתר לנשל ולגרש יהודים מכל מקום בארץ ישראל".

בין רבבות המלווים אתמול בהלוויה היה גם מאיר פרוש, שכיהן בכנסת בשנים האחרונות וצפוי לחזור אליה לאחר הבחירות. "למרות שהוא היה מנהיג חרדי לכל דבר, מטבע היותו נצר לבית רוז'ין שמאופיינת באצילות המיוחדת שלה, הוא היה רבי לכל יהודי", אמר ל"הארץ". "הוא כאב כל בעיה של כל יהודי. הוא כאב מאוד את נושא ההתנתקות, ולדעתי הוא גם חלה מהעניין הזה. הוא היה כל כך כאוב מזה, שלדעתי הוא לא חזר לעצמו מאז". המטה להצלת העם והארץ ביכה את הסתלקותו של "גדול הלוחמים להצלת ארץ ישראל".

במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כמעט לא נותר מי שיבכה את לכתו של האדמו"ר. המועצה נפרדה אתמול מאחד מחבריה האחרונים. לפני מספר חודשים נפטר האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר, שהיה נשיא מועצת הגדולים, ולפני שנתיים וחצי נפטר האדמו"ר מבוסטון, חבר המועצה. בשנים האחרונות נפטרו גם האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מאלכסנדר ולפניהם האדמו"ר מגור, הלב שמחה - כולם נפטרו ולא מונו להם מחליפים.

בסך הכל, מבין 13 חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שכיהנו בסבב האחרון, נותרו רק שניים בחיים: האדמו"ר הנוכחי מגור והאדמו"ר מערלוי. מאז 1988 לא מונו חברים חדשים למועצת גדולי התורה, ויורשי האדמו"רים שנפטרו אינם מתמנים באופן אוטומטי במקום אבותיהם. חברים חדשים יכולים להתמנות על ידי שני החברים שנותרו, או על ידי גוף נרחב של צירי אגודת ישראל, "הכנסייה הגדולה", שגם הוא חדל מלתפקד.

הרבי מסדיגורא נפטר שלושה שבועות לפני הבחירות, בתקופה שממילא מתאפיינת במשבר מנהיגות ברחוב החרדי. לפני שבוע וחצי, הוא מיהר להתבטא בעד רשימת יהדות התורה במה שצפוי להפוך ל"קריאת הקודש" שלו, מעין צוואה.

על רקע פטירתם של רבנים רבים, וחיכוכים בין רבנים אחרים, נשכחה מועצת גדולי התורה, המנהיגות הרוחנית הרשמית של אגודת ישראל שקמה ב-1912 בקטוביץ' כדי לקבוע הנהגה ציבורית לחרדים שעל פיה יישק דבר. היא היתה הדגם לשלוש מועצות רבנים נוספות שפעילות כיום - של דגל התורה, של ש"ס (הנקראת מועצת חכמי התורה) ושל אגודת ישראל באמריקה.

היעלמותה ההדרגתית של מועצת גדולי התורה היא עניין פורמלי לכאורה, שכן חברי הכנסת של אגודת ישראל ממשיכים להתייעץ עם אדמו"ריהם ועם אדמו"רים אחרים. אבל מועצת גדולי התורה המקורית, שהשתתפו בה כמה דורות של אדמו"רים, ניווטה את אגודת ישראל מאז קום המדינה, התכנסה לעתים תכופות ונתנה הנחיות מפורטות לחברי הכנסת סביב כל הצבעה משמעותית.

הרב שמואל אבישי שטוקהמר, שהיה מזכיר המועצה עד 1989, סיפר אתמול בראיון לאברהם פרסטר ברדיו קול חי, כי המועצה התכנסה לעתים תכופות, ו"אף חבר כנסת לא הרים את ידו בלי החלטה מפורשת".

כבר יותר מעשור שהיא חדלה מלתפקד משום שחבריה נפטרו, ולא מונו אחרים במקומם. יש אדמו"רים שמעורבים במערכת הפוליטית, קוראים לחסידיהם להתגייס למערכת הבחירות, אבל מנהיגות רשמית וקולקטיבית אין. ב"אגודה" ניטשות בשנים האחרונות מחלוקות פנימיות קשות שהמנהיגות הרוחנית לא מסוגלת ליישב, ואת החלל ממלאים פוליטיקאים ועסקנים.

ל"הארץ" נודע, כי בשנה האחרונה התרוצץ עסקן ידוע בין כל חצרות האדמו"רים בישראל, בשליחות רבו, בניסיון להרכיב פורום חדש שימלא את החלל שנוצר. העסקן התרוצץ בין כל החצרות החסידיות, וחזר בידיים ריקות. הוא אמר לאדמו"ר שלו כי כל אחד מעמיתיו רצה לדעת מי יעמוד בראש הפורום, והיוזמה נכשלה.

האם יש סיכוי שתוקם מחדש מועצת גדולי התורה? לא בטוח שהדבר אפשרי, וכנראה שאין מספיק אנשים שרוצים בכך. הפוליטיקה החרדית קרועה במאבקים קשים וניגודי אינטרסים. כל אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה מייצג קהילה חרדית אחרת, וחלקם נמצאים בסכסוכים מרים אלה עם אלה. חברי הכנסת החרדים ממשיכים להתייעץ עם הרבנים, אבל עושים זאת באופן אישי ומופרד. המפלגה כקולקטיב כבר לא מחויבת לדעת תורה, אלא לדעות תורה.

האדמו"ר מסדיגורא היה עד לתהליך הזה עוד בחייו. למרות התנגדותו והתנגדות אדמו"רים נוספים, סיעת יהדות התורה נתנה תמיכה מבחוץ לממשלת שרון. היה זה יו"ר ועדת הכספים אז, יעקב ליצמן, שגייס אז את יהדות התורה לעזרתו של ראש הממשלה שרון.

במקביל למועצה של אגודת ישראל, מאז 1989 פועלת גם מועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה הליטאית. בעוד שמועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שוקעת לאט, המועצה הליטאית סוערת וחווה בימים אלה דרמה. בקיץ האחרון מונו כמה רבנים וראשי ישיבות למלא את מקומם של רבנים ליטאים שנפטרו - אך גוף זה סובל כיום מקרע פנימי עמוק. הרב שמואל אוירבך, חבר המועצה, החרים את ישיבתה האחרונה, והוא כופר בסמכותו של הרב אהרן לייב שטיינמן, ראש מועצת גדולי התורה הליטאית, להנהיג לבדו את הציבור. חסידיו מאיימים להריץ ב-22 בינואר את "נצח", מפלגה מתחרה לדגל התורה ויהדות התורה.

"השולחן מתרוקן", אמר מאיר פרוש. "באופן מעשי אני ממשיך להתייעץ עם האדמו"רים, אבל אני מודה שבנראות של זה, העובדה שאין גוף אחד מאורגן, זה לא נראה טוב. מבחינתי בעיקר חסרה לנו כעת דמות מרכזית כמו האדמו"ר מסדיגורא, מנהיג שחי עוד מלפני השואה, זוכר מה שקרה אז וליווה את התפתחות המדינה והציבור החרדי. אין את זה, את האדמו"ר שאתה נכנס להתייעץ אתו, שואל אותך שאלות, ואז עוצם עיניים, מסתגר עם עצמו, חושב ונותן לך תשובה. זה חסר גם במישור הציבורי וגם במישור האישי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו