בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיטה: כך מחסלים ועדי עובדים

האשמות בגניבה, תוכניות התייעלות פתאומיות וסגירת מחלקות. למרות שהחוק אוסר זאת, חברות רבות מגלות יצירתיות בניסיון להיפטר מהתארגנות עובדים

48תגובות

ההתחלה היתה מבטיחה. בשבוע הראשון להקמתו הכריז ועד העובדים של תל-אופן על החתמת 85% מהעובדים במסגרת ההסתדרות הלאומית. מנהלי החברה, מפעילת שירות האופניים העירוני של תל אביב, בירכו בתקשורת על ההתארגנות. אלא שזמן קצר לאחר מכן, מסע גיוס העובדים, שפורסם בראש חוצות, נקטע והחברה החליטה שדווקא דרושים צמצומים דחופים. אלה כללו שמונה פעילים מרכזיים בוועד. המרכזי שבהם, נאור קפולניק, בן 31, יזם פנייה לבית המשפט. אולם כאשר באו לדיון, הופתעו העובדים לגלות שעורך הדין – מטעם ההסתדרות הלאומית – כבר הגיע לפשרה בעניינם: הפיטורים נשארים בעיניהם, אך הם זכו בפיצויים מוגדלים. "הם נכנעו בלי מאבק וחתמו בלי ליידע אותנו", אומר קפולניק. "היו יכולים לפעול אחרת". מאז מתקשה הוועד בתל-אופן להתאושש מהמכה הכפולה.

שיטת חיסולי הוועדים מתנהלת באלגנטיות או אגרסיביות. פעמים רבות מערכת המשפט לא מצליחה ליצור הרתעה של ממש מול סוללות של עורכי הדין ויועצים לריסוק ועדים – שאותם יעדיפו החברות לשכור כדי להימנע משיפור תנאים לעובדים.

בגלל שהחוק אוסר על פיטורים או הרעת תנאים לחברי התארגנות עובדים, ההנהלות נוטות להאשים את הפיטורים במגוון יצירתי של סיבות. "כדי להצדיק את המהלך האשימה הנהלת החברה את המפוטרים שגנבו, פרצו למשרדים והרביצו", אומר קפולניק. "דברים לא קשורים למציאות. הם הזמינו משטרה כמה פעמים כדי ליצור אווירת רדיפה ודה-לגיטימציה. ככה נראה אאוטסורסינג כנראה". במקרה של תל-אופן, ההנהלה השיגה הצלחה חלקית. לדברי קפולניק, "את ראש הוועד הם ניסו לפטר כבר ביום הראשון ולא הצליחו, ואז ניסו בלי הצלחה לתת לו צו הרחקה מהמשרדים. זו הדרך לומר שהם מברכים על הקמת הוועד".

קפולניק מחפש עכשיו עבודה חדשה, "הפיטורים פגעו מאוד במאבק, אבל הוא נמשך". איש הוועד המפוטר מדגיש שתל-אופן היא חברה מרוויחה ומצליחה שמסובסדת בהיקף רחב של עשרות מיליונים מעיריית תל אביב. "מזעזע ומביש שדבר כזה קורה בפרויקט הדגל של העיריה והיא שותקת. ההרגשה שלי רעה מאוד", הוא מוסיף. "המסר הוא שהנהלה בישראל יכולה לפטר מארגני התאגדות. זה מסר לא טוב להתארגנויות אחרות".

בתל אופן דוחים את ההאשמות: "יש שלושה אנשים בוועד ואף אחד מהם לא פוטר. בעקבות ירידת 70% מהפניות הטלפוניות נאלצנו לקצץ. החברה מקיימת משא ומתן עם העובדים, כך שהטענות מופרכות. אחד העובדים הכה מנהל מחלקה, שאושפז יומיים".

המקרה של שירה כהן שעובדת כבר 12 שנים במזנון הכנסת – וניהלה את מאבק עובדיו – הפך סמל לפיטורי מנהיג התארגנות עובדים. בזכות קרבתה לצלחת, זכתה כהן לתמיכה חוצת גבולות פוליטיים - מדב חנין ועד למיכאל בן ארי - ולסיוע מצד הקואליציה לתעסוקה ישירה. אף שבית המשפט קבע כי יש להשיבה לעבודה, נאלצה כהן להמתין עוד חצי שנה בביתה עד שמפעילי המזנון החדשים, חברת שולץ, תחזירה. "מערכת המשפט קיבלה את זה שהפיטורים היו בגלל שהובלתי מאבק. בסוף, כשהצעתי כפשרה לבוא פעם בשבוע בזמן הפגרה, השופט אמר ל'שולץ' שייבחרו נכון". בחודשיים האחרונים, לאחר הפסקה ארוכה, כהן מגיעה פעם בשבוע לכנסת. "הצדק לא תמיד מנצח, אבל האמת, גם אם היא לא מתגלה, היא תמיד אמת. אתה בורג קטן מול גופים גדולים, למזלי היה לי גב מכל חברי הכנסת. למקומות עבודה אחרים אין כזה כוח, ולא סופרים אותם". לאחר פיטוריה, אמר מנכ"ל שולץ, אורן שולץ: "כהן אומרת שפוטרה מהחברה וזה בולשיט. אנחנו לא מכירים אותה. עבדה או לא עבדה בכנסת, זה לא מעניין אותנו. אמרנו לה: 'חמודה, אין כרגע עבודה'".

גם חייהם של מארגני האיגודים החדשים בתחום התקשורת לא קלים. חגי מטר, ראש ועד עובדי מעריב, לא שרד את הקיצוץ הגדול האחרון, שבסיומו לא חודש החוזה עמו. כעת הוא נמצא בגישור מול החברה לגבי חזרתו לעבודה.

לפני פחות משנה, בחודש פברואר, חשב הכתב הכלכלי של ynet, תני גולדשטיין לעזוב את המקצוע וכבר הגיש מכתב התפטרות. אלא שכעבור כמה ימים ועוד בטרם נכנסה ההתפטרות לתוקף החליט לחזור בו. "העורכת שלי שמה שטיח אדום ושמחה שנשארתי", נזכר. אחרי ההחלטה, ניגשתי בהתלהבות להקמת ועד עובדים", ולצורך כך גייס את עורך המחשבים ג'וני זילבר ועורכת ההומפייג' אראלה גניסלב. "במייל ששלחנו הופיעו השמות של שלושתנו. וראה זה פלא, למחרת שליחת המייל, על הבוקר, מופיעה ידיעה בתקשורת שתוכנית ההתייעלות מתחדשת". זמן קצר אחר כך למד כי גניסלב וזילבר הוזמנו לשימוע שבו הודיעו להם כי פוטרו. "לי אפילו לא עשו שימוע", נזכר, "הודיעו לי שמצטערים אך לא מקבלים את חזרתי מהפיטורים". בתגובה הגיש גולדשטיין עתירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשיתוף ההסתדרות הכללית. בית הדין קבע אמנם שלא נעשה ניסיון שיטתי לפטר את השלושה, אבל הפיטורים מהווים פגיעה בהתארגנות, ולכן הם בטלים. ואולם זילבר וגניסלב נשברו ולא שבו למקום עבודתם, וגולדשטיין? קשיי מאבק ההישרדות, בתוספת הצעה מפתה לשמש סגן העורך הראשי של רשת העיתונים מוטו, שכנעו אותו לעזוב זמן קצר אחר כך.

כיום, אף ששלושת המייסדים בחוץ, הוועד הוקם מחדש. "הוועד טוען שיש יציגות, אבל לא מוכן להראות את השמות, בגלל שהעובדים מפחדים שיפגעו בהם", אומר גולדשטיין. "ההנהלה לא מוכנה לראות את הוועד כיציג. במקרה שלנו, ההנהלה לא ניצחה. הם הפסידו והעובדים חזרו לחתום. המאבק בעובדים רק פגע בשם הטוב והאמינות של האתר". בשעתו הבהיר ynet כי הפיטורים היו בשל התייעלות ולא קשורים להתארגנות העובדים.

יש מקרים שבהם העובדים זוכים בניצחון עוד לפני הפנייה לבית המשפט. לפני כשלוש שנים הקימו עובדי חברת הדלק סונול ועד עובדים. למחרת הוזמנו 32 עובדים לשימוע לפני פיטורים, "בגלל המצאות", אומר ראש הוועד, שמעון שטרית. "אמרו למנהלי תחנות שהגינה שלהם לא נקיה. כשלא הבנו רמזים, הביאו מכתבי פיטורים לכל מובילי המאבק. השתמשו במשטרה להוציא אותנו בכוח מהתחנות ולצערי, המשטרה עזרה להם". אולם לדבריו, החברה נשברה כשראתה שכל המהלכים הללו לא שוברים את העובדים, שאף החלו להשבית תחנות. "זאת היתה פעם ראשונה שחברת דלק שובתת", אומר שטרית שעד להקמת הוועד בסונול, התנגד לכל הרעיון הזה של ועדי עובדים. לדבריו לאחר שהכירה בוועד, הבטיחה ההנהלה לעשות הסכם "תוך חצי שנה, אם נהיה בשקט, אבל מרחו אותנו שנה. אז עשינו הפגנה עם 700 עובדים והם התקפלו. חשבו שזו התארגנות קטנה שאפשר לפורר. לפני זה, הם מצאו סיבות לפטר כל מי שהיתה לו נגיעה לוועד או שהיה קרוב ובאמת הצליחו לייאש ולפטר שבעה עובדים".

שטרית מספר שכמו בחברת פלאפון, גם סונול ניסתה להקים ועד אלטרנטיבי: "עברתי את אותם סרטים שהם עוברים. חברי ועד אפילו נעצרו במשטרה, אבל בסוף ניצחנו. העזיבו את מנכ"ל סונול, וכתבו שהוא התפטר". לדברי שטרית, המנכ"ל הנוכחי מבין את העובדים. "שלוש שנים אנחנו בשקט. פעם אסור היה לשתות מים, היום יש לנו קולרים וארוחות. השכר עלה, קיבלנו כלי רכב במקום לנסוע לעבודה עם המכונית שלנו". בזמן המאבק, הגדירו בסונול את דברי שטרית "טענות בדויות והזויות" וקבעו שהפיטורים היו לשם התייעלות. "המאבק לא היה רק בשביל הכסף", הוא אומר היום, "הקמנו ועד כדי שידברו אתנו בגובה העיניים. לא היה כבוד לעובדים, היו קונסים אותנו והיו מחליפים אנשים כמו גרביים. היום זה נגמר".

בעד או נגד התאגדות עובדים? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו