שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מצב חירום הוכרז בדרום תל אביב בגלל התפרצות HIV

החגיגת החליף את ההרואין וגרם לעלייה בהידבקות בתחנה המרכזית. מאז חודש מאי נמצאו 23 נשאים ושלושה נוספים מתו מהמחלה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

משרד הבריאות הכריז בתחילת השבוע על מצב חירום בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. מאז חודש מאי נמצאו 23 מכורים ועובדי זנות נשאי הנגיף ושלושה נוספים מתו. ארגונים המסייעים לאוכלוסיית הרחוב והמרפאה הניידת לוינסקי של משרד הבריאות מסיירים מתחילת השבוע בקרב המכורים ועורכים בדיקות לזיהוי מחלות מין, מאתרים מכורים החיים ברחוב שנמצאו נשאים, מחלקים מזרקים, עלוני הסברה ברוסית ובעברית לשימוש בטוח בסמים ועוד.

ברחוב עכו בתחנה המרכזית בתל אביב יושבים שלושה מכורים בסמיכות. אנדרה ממיס חומר חגיגת לפקק ומוהל אותו במים בלבד. הוא אינו מחמם אותו, ומתכונן להזרקה. לצדו חן, בת 42, מזריקה סם חגיגת לגב כף ידה. ידה מדממת, עיניה מעורפלות. דקות רבות היא ממוללת את המזרק הטבול בדם. אט-אט היא מתרוממת ושוקעת בשיחה עם מאיה פאליי, מדריכה טיפולית במרפאה הניידת של מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות. "אתם צריכים מזרקים חדשים?", שואלת אותם פאליי והצוות המלווה אותה מחלק מזרקים ועלוני מידע. "אתם יודעים שיש עכשיו התפרצות של הדבקה ב-HIV?".

הד"ר מיכל סביון, אחראית על אפידמיולוגיה בלשכת הבריאות תל-אביב, מסבירה כי ההתפרצות כרוכה בשינוי דפוסי השימוש בסמים של המכורים. "אחרי עבודה משותפת הבנו שהתפרצות התחלואה קשורה למעבר בקרב המכורים משימוש בהרואין לחגיגת בשנה האחרונה. חגיגת עולה 20 שקלים בלבד, לעומת 50 עד מאה שקלים למנת הרואין. בניגוד להירואין, את החגיגת לא חייבים להרתיח, ומרבית המכורים מסתפקים בהמסתו במים - דבר הגורם לזיהומים בדם ולמורסות קשות. ועיקר העיקרים, מנגנון ההדבקה נוצר בגלל שיתוף בחומר החגיגת בתוך פקק. הם חולקים בקבוצה את המנה מפקק אחד וכך כל מכור מכניס את המחט שלו לפקק שהרבה אנשים מכניסים אליו את המזרק שלהם אז זה מאפשר הדבקה".

פקק להמסת חגיגת. מנה עולה רק 20 שקלים צילום: דניאל בר און

"זאת תקופה מאוד קשה ומאוד עצובה", אומרת פאליי. "מתגלים הרבה נשאים. אנחנו צריכים לעבור ביניהם ולבשר להם. זה מעורר אצלם רצון לדבר ולגולל את סיפור החיים שלהם. הם בוכים, משחזרים למה החלו להשתמש בסמים ועושים חשבון נפש. יש חרדה ופחד אצל כולם".

טל לוין רוטברג, עובדת סוציאלית במרפאה ניידת מוסיפה: "זה מדכא מאוד. אתמול הודענו לאשה שהיא נשאית וראינו את השבירה שלה. אלה אנשים שאין להם מערכות תמיכה כי הם ברחוב. אי אפשר רק לבשר להם שהם נשאים בלי לתת פתרון. אחת מהמטרות שלנו זה לדבר איתם על גמילה ולסייע להם להיכנס למסגרת שיקום. לפעמים דווקא הרגע המר הזה יכול להיות נקודה לשינוי. יש אנשים שדווקא בנקודה הזאת בוחרים לקחת אחריות על החיים שלהם".

הצוות ממשיך לנדוד בין המכורים ברחובות התחנה. פאליי מאתרת מכור צעיר והוא ממשיך אחריה לניידת לבדיקת איידס חוזרת. "בשבוע שעבר התגלה שהוא נשא", היא אומרת. "בחרנו לעשות לו בדיקה נוספת כדי לוודא שאין פה טעות. הוא מיואש לגמרי, ושואל כל הזמן מה הסיכוי שלו".

"הוא נראה בדיכאון גמור", היא מוסיפה. עוד ועוד עובדי זנות ומכורים ניגשים לצוות, מרעיפים עליהם נשיקות וחיבוקים, מתייעצים ולוקחים מזרקים וקונדומים. "אתם חייבים לשנות דפוסי הזרקה", אומרת ליהי אבידן, המתנדבת זה שלוש שנים במרפאה הניידת, למכור. "כל אחד צריך פקק משלו ולא לחלוק מנה", היא מסבירה. "אני מבין, אבל זה קשה-קשה", אומר המכור. "אנחנו רגילים להשתמש יחד. יש בזה אפילו משהו פסיכולוגי - הכוח של הקבוצה, של ה'ביחד'. זה הרגל. למרות שאתם מחלקים לנו מזרקים ופקקים תמיד יש רגע שלמישהו חסר מזרק או פקק ושאנחנו חולקים מנה. אלה החיים שלנו", הוא אומר ובוהה בבחורה השרועה ללא תזוזה על הרצפה של רחבת האוטובוסים הריקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ