בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגילות הגנוזות של יהודי אפגניסטאן עשו עלייה

הודות לשועלים ולכפריים, התגלה במערה במזרח אפגניסטאן אוסף כתבי יד מימי הביניים. בין הכתבים חיבורי קודש ומסמכים משפטיים

22תגובות

הספרייה הלאומית רכשה בשבועות האחרונים 29 עמודים מתפוררים בני אלף שנה שמקורם באפגניסטאן. באוסף, כתבים לא ידועים של רבי סעדיה גאון, לצד התכתבויות משפטיות ומשפחתיות מלפני אלף שנה. זהו חלק קטנטן מתוך אוצר כתבי יד יהודיים שמסעיר את עולם אספני היודאיקה ואת עולם חוקרי כתבי היד כבר שנתיים וידוע כ"גניזה האפגנית", על משקל הגניזה הקהירית - אוסף כתבי היד היהודיים הגדול ביותר מאז ומעולם. נראה שמאז גילויה של הגניזה הקהירית במאה ה-19 לא היה אוסף כתבי יד יהודיים שגרם לריגוש גדול כל כך כמו האחות הקטנה מאפגניסטאן.

המידע הוודאי על מקור האוצר עטוף בשכבות של שמועות וסיפורים. מה שידוע הוא כי מקורו בקהילה יהודית של ימי הביניים במרכז אסיה. האוסף נמצא ככל הידוע במערה במערב אפגניסטאן, לא הרחק מהגבול עם איראן ואוזבקיסטאן, על ידי כפריים שעברו שם במקרה. עיתונאי ערוץ 2, אהוד יערי, שחשף את דבר קיומה של הגניזה לפני כשנה, סיפר שהאוצר נמצא בזכות משפחת שועלים שחפרה באדמת המערה. הכתבים כוללים ספרות קודש וספרות פרשנית עתיקה, חלקה לא מוכר כלל לחוקרים, לצד מכתבים משפחתיים ומסמכים משפטיים.  

איש גם לא יודע בוודאות כמה מסמכים מכילה הגניזה האפגנית. בניגוד לאחותה הגדולה מקהיר הגניזה הזו צנועה ומכילה ככל הנראה כמה מאות דפים שהתפזרו בין מספר סוחרים בשווייץ, אנגליה ומקומות נוספים.

אבל התעלומה האמיתית בנוגע לאוסף הוא השווי הכספי שלו. בתחילה הוא הוערך במיליוני דולרים רבים. אך הקושי בקריאה והבנה שלו המעיט ככל הנראה את מספר האספנים הפרטיים שהתעניינו בחומר והמחיר ירד. אחד הסוחרים שהצליח לשים יד על חלק קטן מהאוסף הוא אספן עתיקות ירושלמי, שהציע את האוסף לספרייה הלאומית. בספרייה הלאומית סירבו להתייחס אתמול לשאלת המחיר ששולם לבסוף עבור 29 המסמכים שנרכשו, מחשש שהדבר יביא להקשחת המשא ומתן שעוד עתיד להתנהל עם סוחרים אחרים שמחזיקים בחומר מהגניזה האפגנית. "זה לא מיליונים", הבטיח הפרופ' חגי בן שמאי, המנהל האקדמי של הספרייה.

אמיל סלמן

"האזור בו נמצא החומר שנחשב היום לאזור נידח היה בימי הביניים מרכז תרבותי, מדיני וכלכלי חשוב", אומר הפרופ' בן שמאי. המחקר מקשר את צמיחת הקהילות היהודיות שחי באזור לדרך המשי - דרך הסחר המרכזית בין אירופה לסין בימי הביניים. "על הדרך נוצרו תחנות מסחר יהודיות לסוחרים יהודים שהפכו עם הזמן לקהילות יהודיות. כך ניתן למצוא במסמכים עקבות ליהדות בגדד, יהדות חאלב, יהודים קראים והיהודים מפרס, שכולם יושבים באותו אזור", מסביר בן שמאי. עם זאת עד היום היה ידוע מעט מאוד על הקהילות הללו. הדפים העתיקים, מקווים חוקרי הספרייה, יעזרו לשפוך אור על אותם יהודים.

בין כתבי היד ניתן למצוא חיבורים של ספרות קודש אבל גם מכתבים וחוזים אזרחיים. המסמכים כתובים בעברית, ערבית ופרסית ובסוגים שונים של אלף-בית. חלקם בערבית יהודית (ערבית הכתובה בא-ב עברי) וחלקם בפרסית יהודית (פרסית ב-א-ב עברי). בנוסף חלק מהכתבים העבריים מנוקדים בניקוד בבלי, שמצוי מעל לאותיות, והיה נפוץ בקרב יהודי בגדד.

כתב היד החשוב ביותר שנרכש על ידי הספרייה הוא פירוש לתנ"ך שנכתב בידי רבי סעדיה גאון, שחי במאה ה-10 בבגדד. העמוד שבידי הספרייה הוא הפרשנות של סעדיה לפרק ל"ד בישעיהו. העמוד כתוב בערבית יהודית. השיטה של סעדיה הגאון היא לתרגם מספר פסוקים ולפרש אותם. כך המשפט הראשון בפרק, "קרבו גוים לשמע" הפך ל- "תקרבו יאמם ("יא-אומות") ואסמעו". כתב היד הוא ככל הנראה תעתיק מתוך החיבור של סעדיה הגאון שהתפזר בין קהילות שונות. ככל הידוע אין בעולם מקבילה לעמוד הזה מתוך כתביו של סעדיה. בן שמאי מזהה את הדף על פי הדימיון שלו לטקסטים אחרים ששרדו מאותו חיבור, "בשום מקום בעולם לא נמצא החיבור הזה במלואו, אבל יש קטעים גדולים וברורים ממנו ואפשר לזהות שזה חלק מהחיבור. אני כמעט בטוח שאין לקטע הזה מקבילה בשום מקום. הוא סותם לנו חור".

באוסף שרכשה הספרייה מצויים גם מכתבים ומסמכים משפטיים, כמו למשל סיכום חשבונותיו של אבו אסחק היהודי משנת 411 להיג'רה (שנת 1020) או מסמך משפטי בפרסית יהודית מ-1005, שהוא גם המסמך העתיק ביותר באוסף. בתחתית המסמך מופיעים חתימותיהם של שישה עדים מוסלמים.

הדפים עוברים בימים אלו הליכי שימור ושיקום ובקרוב יועלו סריקות באיכות גבוהה שלהם לאתר הספרייה הלאומית. מאחד מהדפים, המשויך לסעדיה הגאון, נגזרה פיסה קטנה ונשלחה למעבדות מכון ויצמן כדי לתארך את הנייר בשיטת פחמן-14. "אתה צריך ללמוד שנים כדי להצליח ולזייף רק כמה שורות מפרסית יהודית", אמר בן שמאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו