תחרות בחינוך: הורים יוכלו לבחור בית ספר ב-11 ערים

אחרי שנת פיילוט, משרד החינוך ירחיב את מיזם פתיחת אזורי הרישום לכיתה א'

טלילה נשר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טלילה נשר

משרד החינוך מרחיב את מיזם "בחירת ההורים המבוקרת" או בשמו הלא-רשמי: פתיחת אזורי הרישום לבתי הספר היסודיים. בשנת הלימודים הנוכחית הופעל פיילוט שבחן את השינוי באופן חלקי בארבע רשויות, במסגרתו ההרשמה לקראת כיתה א' לא נקבעה עוד לפי אזור המגורים, אלא על ידי הוריו של בוגר גן החובה.

החל משנת הלימודים הבאה, שההרשמה אליה החלה בימים אלו, יצטרפו 11 ערים נוספות למיזם. ראשון-לציון, רעננה, יבנה, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה ובית-שאן תצטרפנה לערים שלקחו חלק בפיילוט: ערד, עוספייה, רמת גן ומבשרת ציון.

בשונה מניסיונות דומים בעבר, השינוי הנוכחי עוסק בייחוד של בתי הספר, על מנת שיתאימו, לכאורה, לצרכיהם השונים של כל תלמיד ותלמידה. כל אחד מבתי הספר "מתמחה" בתחומים שונים כמו תקשורת, יזמות, טבע, אקולוגיה ועוד; והמנהלים משתלמים בכישורי מיתוג, כדי שיצליחו לשווק את ייחודיות בית הספר שלהם בהצלחה.

נתונים שנאספו במשרד החינוך בשנה האחרונה, מלמדים שאחד מכל חמישה תלמידים שלקחו חלק בתוכנית הניסיונית בתשע"ג בחר ללמוד בבית ספר אחר מזה שאליו שויך באופן "טבעי" - כלומר על פי הקרבה הגאוגרפית. "בעולם אין ניוד של למעלה מ-20%, כך שמבחינה זו עברנו את הרף העולמי", טוענת גנית וינשטיין, מנהלת אגף בתי הספר הניסויים במשרד החינוך. "עצם העובדה שתלמידים בחרו, גם אם זה בבית הספר ‘שלהם', זו בחירה. לכן ניתן לומר שכל התלמידים ממשו את הזכות לבחור".

עוד טוענים במשרד כי למעלה מ-85% מהמנהלים בערים שהשתתפו בפיילוט הביעו תמיכה במהלך ורוצים להשתלב בו, וכי למעלה מ-90% מהילדים קיבלו את העדיפות הראשונה שביקשו. לדברי וינשטיין, "המהלך ויסת את בתי הספר. ילדים לא נוהרים לאותו בית ספר ועדיין הרוב קיבלו את מה שהם רוצים, זה יתרון אדיר. התושבים למדו מה בתי הספר מציעים להם, זה יוצר אמון, שקיפות, שייכות, יש דיאלוג שמתמשך. כל בית ספר בחר ייחודיות ופיתח אותה, וגם למד להנגיש מידע לכל התושבים". לעומת זאת, אחת המנהלות שהשתתפה בפיילוט מתחה ביקורת על "הצורך של מנהלים לעסוק בשיווק במקום בחינוך".

גם לדברי הפרופ' יזהר אופלטקה מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, "הניסוי הישראלי בהחלט גורם להרמת גבה בקרב אנשי חינוך, כי בבית הספר היסודי מדובר בילדים קטנים שבאופן טבעי לוקחים אותם ללמוד ליד הבית". לא בכדי, הוא מסביר, ברוב העולם פותחים אזורי רישום לחטיבות ולתיכונים, "הורים לילדים קטנים מחפשים מקום קהילתי, בית ספר שכונתי שנותן אפשרות למעורבות ולביטחון של הילד".

נימוק נוסף, לדבריו, עוסק ביכולת ליצור שוני ממשי בין מוסדות בשנים שבהן עיקר הלמידה מתמקדת במיומנויות יסוד: "השונות היא סמלית בסופו של דבר", הוא טוען. "זו שונות שהיא על הנייר הרבה יותר מאשר בכיתות. המורים סוגרים את דלת הכיתה ויכולים ללמד את אותו הדבר בשמות שונים".

במשרד החינוך רואים בתכנית צעד מרכזי להצלת החינוך הציבורי מבתי הספר הפרטיים. על פי נתונים שהגיש המשרד לבית המשפט העליון, בשנים 2000 עד 2011 חל גידול של 41% במספר בתי הספר הפרטיים בישראל. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה במספר הבקשות לפתיחת בתי ספר פרטיים המוגשות לבחינת משרד החינוך: בתשס"ט הוגשו 112 בקשות, ובשנת הלימודים תשע"א הוגשו 208 בקשות - גידול של 85% במספר בקשות. בשנה שעברה, תשע"ב, הובאו למנכ"ל משרד החינוך 208 בקשות לפתיחת בתי ספר פרטיים. 80 בקשות אושרו ו-128 נדחו.

"מדינה יכולה להילחם בחינוך פרטי על ידי כך שתועיל בטובה לחוקק חוק פשוט: שלא יאפשר הקמת בתי ספר פרטיים", טוען פרופ' אופלטקה ומסביר כי רוב הציבור הולך בסופו של דבר למערכת הציבורית ולכן השאלה היא איך משפרים אותה: "ניתן היה למשל להקטין כיתות, ללמד 15 ילדים בכיתה. השאלה היא האם מדובר רק בתכנים או בשינוי דרכי הוראה".

במסגרת המיזם ניתנת לרשות המקומית אוטונומיה לניהול התהליך על פי תפיסתה. כל רשות הקימה מינהלת חינוך - המורכבת מאנשי אגף החינוך, מנציגי הורים, ומיועצים אקדמיים ופדגוגיים - וזו קובעת על סמך מה תינתן עדיפות בקבלה: מועד הרישום, אחים הלומדים באותו המוסד, קרבה לבית וחתך סוציו-אקונומי.

בשנת הלימודים הבאה 100 בתי ספר בסך הכל ייפתחו לבחירה מבוקרת, ובשנת הלימודים שאחריה יצטרפו 200 בתי ספר נוספים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ