בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הברברים בשער!

צרפת התרבותית, של המאפים האווריריים, מתגלה כשובניסטית ומאצ'ואיסטית בהרפתקה הקולוניאליסטית באפריקה. אם תהיתם, זה לא גורם לנו להיראות יותר טוב

33תגובות

צרפת יצאה השבוע למבצע צבאי במאלי. הנה סיבה טובה לאנשים בעלי מצפון לחגור שק ולעשות מספד. כי אין דבר מעציב יותר, למי שמילאו זה שנים את כרסם בתיאוריות פוסט-קולוניאליות פוסט-מודרניות, מלראות את האומה שממנה יצאו הרבה מהתיאוריות הנ"ל מתעצבנת, שולפת ציפורניים ויוצאת למלחמה קולוניאלית, עוד אחת, באפריקה, שהתירוץ שלה הוא הדיפת האיסלאם הקיצוני במושבה לשעבר שלה. ושם המבצע הצבאי - כמו בשביל להכעיס במיוחד את תלמידי המגדר ותלמידותיו - הוא Serval, הלוא הוא חתול הבר האפריקאי, המאופיין בכך שהזכר שלו אינו חדל להשתין במרץ כדי להגדיר את הטריטוריה שלו.

ואמנם יש להניח שמי שהחליטו על ההתערבות הצבאית במאלי, ומי שיצאו אליה, ומי שנתנו לה את שמה, אינם מאלה הקוראים לפני השינה ספרים על הפוסט-מודרניזם ועל מחויבותן של בריות נאורות לצאת נגד השיח ההגמוני ולהניח לנכבשים לשעבר לנהל את ענייניהם בעצמם. צרפת המעודנת, זו של המאפים האווריריים בטעם חמאה, מתגלה פתאום כשוביניסטית, מצ'ואיסטית, אנטי מגדרית. ואין שומעים על שום יציאה לרחובות נגד נשיאה, פרנסואה הולנד, שהועלה לשלטון על ידי אלה שסלדו מן המצ'ואיזם הגס ומן האנטי-אינטלקטואליות של קודמו, ניקולא סרקוזי, ומן ההתערבות הצבאית שלו בלוב נגד מועמר קדאפי, שעוררה הרבה מחלוקת. להפך: פופולריותו של הולנד עולה כפורחת בארצו.

מי שמתנגדים להרפתקה הצבאית הזאת הם באופן אירוני דווקא חוגי הימין הצרפתי. באיזה שצף-קצף יצא השבוע ראש הממשלה לשעבר, הימני, דומיניק דה וילפן, נגד המבצע במאלי וניבא לו כישלון! מדווחים שגם אלג'יריה זועמת על המבצע. העיתונות שלה מלאה בחרפות על צרפת שתעתעה בכולם וחזרה ונעשתה כובשת.

מצד אחד, כאמור, סיבה לאבל. מצד אחר, כמה סיבות לעלוז. ראשית, על כך שברגעי האמת שלה, צרפת חוזרת ונעשית מה שהיתה מאז ומעולם: אומה המשוכנעת בשליחותה ההיסטורית, שלא לומר האלוהית, להיות מרכז שמקרין ערכים אוניברסליים של חירות האדם, ואם צריך - כמו נפוליאון המהולל - לכפות אותם בכוח. על הנבערים כופים אותם בכוח, בלי לשאול פעמיים. כל זוהרה של התרבות הצרפתית וכל ההישגים שהגיעו אליה צייריה ומשורריה וסופריה בדורות קודמים עמדו על הרעיון שצרפת היא אומה המייצרת ערכים ותרבות המיועדים לאנושות כולה, ומי שלא יאמץ את הערכים והתרבות שלה מרצון ייאלץ לאמץ אותם בכוח.

זה גם הרגע שישראל הרשמית, הליברמנית, נוהגת לקרוא בחיוך של ניצחון: "חה חה חה. אתם, היוצאים נגד הכיבוש שלנו בשטחים. הנה גם אתם נעשים אנטי-איסלאמיים כשהאינטרסים שלכם בסכנה". אם עדיין לא יצאה הכרזה אוטומטית כזאת ממשרד החוץ בירושלים, אני בטוח שתצא בקרוב.

וגם זו סיבה מסוימת לשמחה. היא מלמדת שגם ישראל היא מדינה המשוכנעת בשליחותה ההיסטורית, להטיף לעולם מה בסדר ומה לא בסדר, בהבדל קטן אחד: אין לה היוקרה ולא הסגנון של צרפת. התחליף שלה לקרואסון בחמאה הוא פיתה בחומוס, ובמקום נפוליאון - אריאל שרון.

על כן לא אחגור שק וגם לא אעלוז: אבל כאזרח של המדינה המגוחכת שאני שייך אליה בעל כורחי מתוקף נסיבות היסטוריות וגנטיות, אני מצדיע לצרפת על ההרפתקה הצבאית שיצאה אליה באפריקה ומודה לה מקרב לב. ייתכן אמנם שהדברים ייגמרו בהסתבכות נוראה כפי שצופה הימין בצרפת וכפי שמייחלות מדינות איסלאמיות אחדות. אבל גם כישלון צבאי יהיה בעיני ניצחון לרוח.

ואין זו פראזה ריקה, שכן ההתערבות הזאת של צרפת במאלי מחזירה קצת ללקסיקון את המונח שהיטשטש מרוב מניפולציות, "מלחמות צודקות". היא גם מחזירה קצת לצד שמאל של המפה הפוליטית - שבעולם כולו יצא לו שם של נעבעך נכנע, תבוסתני - את יוקרתו ואת אונו הגברי. וראו, כאמור, את נסיקתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד בסקרי הפופולריות. היא גם מחזירה קצת לצרפת את ההילה שלה כמקרינת ערכים אנושיים אוניברסליים, שגם היא נשחקה והלכה. ובכלל, היא מחזירה את כולם קצת לשפיות רעיונית. פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש, בזכותו של הנשיא הממושקף למראה של מולדת המהפכה, שהעולם גם יכול להיות לפעמים פשוט להפליא - או פשוט להחריד, שהטוב והרע מובחנים זה מזה כמו פעם, ולראיה: האבירים הטובים (צרפת) יוצאים בדהרה על סוסיהם לחלץ מצרה את אלה שהרעים (ה"טרור" האיסלאמי) מאיימים לכלותם.

אך זהירות. גם את הפשטות היפה ביותר אפשר למעוך בגסות כאשר במקום לאחוז בה בקצה הקרואסון האוורירי, תוחבים אותה לתוך פיתה יחד עם כדורי פלאפל. וזה כל ההבדל כולו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו