בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרע מעמיק בין עמותות ישראליות למגייסי תרומות בארה"ב: "בישראל לא תורמים"

בלב המחלוקת ההבדל בין התרבות האמריקאית לבין זו הישראלית, והציפיות המופרזות של העמותות. מומחים: האמריקאים מצפים שגם בישראל יתרמו

37תגובות

נתק נוסף ביחסים בין עמותות ישראליות ובין המתרימים למענן בחו"ל. ביום שלישי האחרון פורסמה הודעה על גט כריתות בין הארגון הישראלי "רבנים למען זכויות אדם" לבין הסניף האמריקאי שלו. עם זאת, דומה כי הפרידה המדוברת היתה ידידותית יותר מרבות מקודמותיה בקרב ארגונים אחרים בשנים האחרונות. הסניף הניו יורקי של הארגון יצא כעת לדרך עצמאית, החליף את שמו ויפסיק להעביר כשניים-שלושה מיליוני דולרים לארגון הישראלי כפי שעשה בעשור האחרון - כך הודיעה הרבה ג'יל ג'ייקובס, מנכ"לית RHR צפון אמריקה.

הארגון האמריקאי החדש ייקרא מעתה "תרועה – קול הרבנים לזכויות אדם", ומטרתו לא תשתנה, אלא שלא יאסוף עוד כספים למען הקבוצה הישראלית. הפרידה באה על רקע מחלוקות הנמשכות זה שמונה שנים בין ההנהלות של שתי הקבוצות. "עד כה המצב היה מבלבל עד מאוד בעיני התורמים", אמרה ג'ייקובס ל"הארץ", "האנשים חושבים שאנחנו 'ידידי הארגון' או שאחד מאיתנו הוא סניף של השני. הרגשנו שזה לא הוגן כלפי מי שתומכים בנו להמשיך בקשר הארגוני".

מעתה ואילך הארגון הישראלי יגייס בעצמו תרומות בצפון אמריקה, אם כי שתי הקבוצות ימשיכו לעבוד בצוותא בגיוס רבנים וחזנים בארה"ב ובקנדה לתמיכה בסוגיות של זכויות האדם בישראל ובשטחים הפלסטיניים. זאת ועוד, "תרועה" יתמקד כעת גם בסוגיות של זכויות אדם בארה"ב עצמה. "בכל שנה היינו דנים בסכומים שנשלח לארגון הישראלי", מספרת ג'ייקובס. "הצד הישראלי סבור שיצליח יותר אם יגייסו כספים כאן בעצמם, ויסבירו על עבודתם, משימתם והאסטרטגיה שלהם. ייתכן מאוד שהם צודקים ושיגייסו כאן תרומות. אני מקווה שגם אנחנו וגם הם נצליח במלאכה זו".

יעל פתיר

מארגון "שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם" נמסר בתגובה כי הוא ה"ארגון הרבני היחיד הפועל בתחום זכויות האדם בישראל ובשטחים, היום כמו כבר למעלה מ-20 השנים האחרונות ומפעיל כיום יותר מ-25 פרויקטים לשיפור החברה בישראל. לצערינו, הארגון בארצות הברית הצליח לגייס עבורנו פחות ממיליון שקלים בשנה והפך להכנסה שולית בתקציב הארגוני, כשאנו מנועים מלגייס בארצות הברית. העשייה של הארגון האמריקאי איננה בישראל".

פילוגים אחרונים בין עמותות ישראליות ומגייסי התרומות שלהן מעבר לים הסתיימו בטונים צורמים ואפילו הגיעו לבית המשפט. כך, למשל, הגיעה המחלוקת החריפה בין אורט ישראל לאורט העולמית ואורט אמריקה, לבית המשפט הפדרלי במנהטן ב-2009. אורט ישראל אינה רשאית מאז להשתמש בשם "אורט" במסעותיה לגיוס כספים בארה"ב, וחברת הבת שלה לצורך כך קרויה "ידידים אמריקאים של בתי הספר למדע וטכנולוגיה".

מנגד, אורט אמריקה היא חברת בת של אורט העולמית, ומגייסת כיום כספים למען תוכניות הלימודים שלה בארה"ב ובעולם. זאת ועוד, תחילה, נאסר על אורט העולמית להשתמש בשם "אורט" במסגרת התוכניות שמפעילה בישראל, אך היא ערערה על כך וזכות זו הושבה לה בידי בית המשפט העליון בישראל ב-2011. אלא שהמאבק המשפטי בין הללו עדיין לא תם, וכעת תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של אורט ישראל נגד אורט אמריקה, במסגרתה היא דורשת להחזיר לה את הכספים שלטענתה גייסה אורט אמריקה למענה. מקרה של פיצול נוסף הוא זה בין הקרן הקיימת לישראל לסניפיה בארה"ב ובבריטניה, שהניב אף הוא יריבות גדולה.

לדברי מומחים ישראלים לפילנתרופיה, הסוגיות שבמחלוקת משותפות לסכסוכים השונים בין ארגונים רבים וסניפיהם בחו"ל. בלב המחלוקת, הם טוענים, מצוי ההבדל בין התרבות הפילנתרופית האמריקאית לבין זו הישראלית, שעיקרו בהתנגשות בין הציפיות הישראליות המופרזות באשר לפוטנציאל גיוס התרומות לבין הצורך לעמוד בעניינן בבדיקות מעמיקות ובדרישות מס הכנסה מחמירות של רשות המס האמריקאית, ה-IRS.

אחרי ה-11 בספטמבר ואימוץ "החוק הפטריוטי", ה-IRS דורשת מסמכים רבים ומפורטים יותר מעמותות אמריקאיות השולחות כספים אל מעבר לים. כך, למשל, בעקבות ההחמרה האמורה בחוק, סירבה ה-IRS  להעניק פטור ממס לשתי עמותות המגייסות תרומות לישיבה ולכולל בישראל. הסירוב נבע מכך שהנישומים לא מילאו אחר הדרישות המבניות מהארגונים המתרימים, והיה חסר להם תיעוד מספק של הנכסים בבעלותם ושל שמות מקבלי המלגות מטעמם.

"הסכסוכים האחרונים בין העמותות לבין הארגונים הקרויים 'ידידי...' הם גורם מרתיע כלפי הקבוצות הישראליות", אומר יונתן שיף, שותף במשרד עורכי הדין הירושלמי "רשף ושיף" המתעסק בתחום, "האנשים שומעים סיפורי זוועה על ידידים אמריקאים שאינם שולחים את הכספים או שחולקים על האופן שהכספים הללו מוצאים. כל זה גורם מתח רב בין הארגון הישראלי לאמריקאי".

בנוסף, חל שינוי ניכר באופן שבו ישראל נתפשת בארה"ב ובעולם. כיום, ישראל נחשבת פחות למדינה צעירה הנסמכת על תמיכת התפוצות ויותר כהצלחה הכלכלית של המאה החדשה, והדבר אף משפיע על ארגוני הצדקה למען ישראל, שחבריהם האמריקאים מצפים לראות תרומות גם בקרב הישראלים. "אחד הדברים ששומעים כל הזמן עכשיו מפי תורמים אמריקאים הוא: 'כמה גייסת מהישראלים?', אנחנו רואים תחילתה של מגמה האומרת: 'אם חברי ההנהלה בארגון שלך אינם תורמים, אז אל תבקש כסף ממני'", אומר ג'פרי סלומון, נשיא קרן אנדראה וצ'רלס ברונפמן, שמ-1986 חילקה 976 מענקים לארגונים ישראלים בסך 93.6 מיליון דולר.

גם לדברי דניאל סוקטש, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, "דור חדש של יהודים אמריקאים אומר 'למה אני צריך לממן שירותים סוציאליים, אמנות ותרבות למדינה קטנה ועשירה?'". "אם בעבר הרבי בבית הכנסת היה אומר: 'חזרתי עכשיו מישראל וזה המצב', האנשים קיבלו זאת ותרמו ביד רחבה", מסכם נייתן גולן, שותף בחברת "גולן אנד קיי" לייעוץ פילנתרופי, "כיום מתעוררות כל כך הרבה שאלות ויש המון בלבול. והתשובות של ישראלים ממש מגומגמות ולא ברורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו