בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה גורפת באי-השוויון בין גברים לנשים בישראל

על פי מדד חדש, המאפשר בחינת של מגמות אי-שוויון מגדרי בישראל, בין השנים 2004-2010, למרות העלייה בהשכלה, האפלייה המגדרית גדלה

46תגובות

מדד חדש וראשון מסוגו שפותח לאחרונה, מאפשר ניטור שיטתי של מגמות האי-שוויון המגדרי בישראל. תוצאות השימוש הראשון במדד, שבחן את השנים 2010-2004, מלמדות על גידול מתמשך בחוסר השוויון בין נשים וגברים בישראל לאורך השנים.

ב"מדד המגדר" נבחן אי השוויון בשמונה ממדים שונים: הפערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, בחברה הערבית, בפריפריה, אלימות נגד נשים בחברה בישראל, בתחולת העוני, בהיקף ההשכלה, בתחום הפוליטי ובבריאות. לכל ממד נבחרו מספר אינדיקטורים שבאמצעותם מודדים את תופעת האי-שוויון בו, ואת השינוי על פני זמן. במשך השנים המדד צפוי להתרחב, הן מבחינת היקף התחומים והן בעומק בדיקת כל תחום.

בממדי האלימות והפוליטיקה ניכרת עלייה בפערים במשך השנים. בממדים אחרים, כמו בחברה הערבית, בעבודה ובפריפריה, נרשמו עליות בשנת 2010. בתחום ההשכלה ניתן לציין מגמת שיפור מתונה לטובת נשים לאורך השנים.

המדד פותח על ידי ‘שוות' - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

המרכז נתמך על ידי המכון, קרן דפנה, ו-Boston Jewish Women's Fund. העומדות בראש המרכז הן הפרופ' נעמי חזן והפרופ' חנה הרצוג. החוקרת הראשית של המדד היא הכלכלנית והסוציולוגית הגר צמרת.

"המטרות מאחורי המדד הן ראשית להבין באיזה מידע יש או אין שיפור בשוויון המגדרי, שהוא אחד מהמדדים החשובים ביותר בדמוקרטיה ומתוך זה להבין איפה מקורות האי-שוויון, מה צריך טיפול ולמה", מסבירה פרופ' חזן, "פיתוח המדד הוא כלי שיאפשר התמודדות עם הפרדוקס הגדול ביותר - יש הרגשה שיש התקדמות בשוויון מגדרי אבל האי-שוויון לא רק שנמשך להתקיים אלא מתחזק וגדל. לצורך טיפול בו יש לפתח כלים המטפלים בנושא במטרה להביא לשינוי אסטרטגי בכל נושא הפערים החברתיים".

חדשנות המדד, על פי החוקרות, הוא היכולת להציג יחד ממדים שונים, שלכאורה אינם מתחברים, ושהם יהוו מנוף ליצירת שיח על מצב המגדר בישראל, ויאפשרו לזהות ולקדם רפורמות ומדיניות לשיפור השוויון המגדרי. "אנחנו שואלות איפה המכנה המשותף העמוק יותר, זה שמייצר באופן ‘מפתיע' גרפים שבהם תמיד הגברים במקומות גבוהים יותר, מרוויחים יותר, בעמדות מפתח, נשכרים משינויים במשק ובפוליטיקה" אומרת הפרופ' הרצוג, "באמצעות המדד אנחנו רוצות להצביע על המנגנונים השונים שמייצרים את האי-שוויון ומונעים את סגירת הפערים".

מחישוב המדד עולה כי בין השנים 2004 ו-2007, העמיק האי-שוויון המגדרי (עלייה של כ-12%). בין השנים 2007 ל-2009 חל שיפור ואי-השוויון פחת בכמעט 7%. בשנה האחרונה בה נאמד המדד החל שוב גידול באי-שוויון, וזאת כתוצאה מהרעה בשני ממדים - אלימות כלפי נשים ושוק העבודה. עקב התנודה בשני ממדים אלה גדל האי-שוויון בין שנת 2009 ל-2010 ב-3.8%.

על פי המדד ב-2005 רוב הממדים הראו הרעה במעמד האשה: בראשם ממד הפוליטיקה, ולאחריו ממד האלימות וממד החברה הערבית. השיפור באותה שנה היה בשוק העבודה וההשכלה בלבד. מבחינה כמותית, ממד הפוליטיקה גבר על המגמה החיובית והתוצאה הכללית היתה גידול של 4.8% באי-שוויון בין נשים לגברים בשנת 2005 לעומת 2004.

בשנת 2007 עמד ממד הפוליטיקה על שיא האי-שוויון עם עלייה של 33.3% ביחס לשנת האפס ובמקביל חלה הרעה בממד האלימות כלפי נשים בהשוואה לשנה הקודמת. ממדים נוספים שחלה בהם הרעה באותה השנה לפי סדר השפעתם על המדד הם: עוני, בריאות ושוק העבודה. השיפורים בממד החברה הערבית וההשכלה לא היו משמעותיים מספיק כדי להפוך את כיוון המדד כולו שהיה בשנה זו בשפל בתקופה הנסקרת. "מנתוני הביטוח הלאומי רואים שיש יותר נשים עניות מגברים, אך מערכת הרווחה שמטפלת בעוני לא מוחקת את הפער הזה", מסבירה צמרת, "הרי היא יכולה היתה לנקוט אפליה מתקנת ולעשות תיקון מתבקש, אך במהלך כל השנים רואים שאין שיפור".

בהמשך, בשנת 2008 חל שיפור בממד שוק העבודה שהוביל לשיפור במדד הכולל, וזאת למרות ההרעה בממדי הפוליטיקה, האלימות, החברה הערבית והעוני. בשנת 2009 חל שיפור נוסף, ואילו בשנת 2010 התהפכה המגמה וחלה הרעה במצב האי-שוויון המגדרי, זאת כתוצאה מהעמקת האי-שוויון בשוק העבודה, אלימות ופוליטיקה. תופעת האלימות הגיעה לשיאה בשנה זו. בממד החברה הערבית, העוני וההשכלה חל שיפור במצב האי-שוויון המגדרי אך הוא לא גרם לשיפור בתוצאת המדד הכללי.

"בחברה הערבית ראינו מצב מעניין בשוק העבודה, כמו משק אחר, מדינה בתוך מדינה", מספרת צמרת, "זו תמונה הפוכה מזו שבחברה היהודית. גברים ערבים עובדים קצת יותר מיהודים, נשים ערביות עובדות בשיעורים מאוד נמוכים בהשוואה ליהודיות. אולם אלה שכן עובדות עושות זאת ללא פערי שכר עם הגברים הערבים".

בהתייחס להשפעה היחסית של הממדים השונים, הממדים המשפיעים ביותר על המדד הינם הרעה באלימות ובאי-השוויון בפוליטיקה. תחום הפוליטיקה נבדק על פי מספר הנשים בכנסת ובממשלה: מספרן של הנשים בכנסת קטן מאוד ביחס לחלקן באוכלוסייה, כך שהעלייה במספרן של חברות כנסת הביאה את מספרן ל-23 בלבד מתוך 120 לכל היותר ואת מספר השרות וסגניות השר המקסימלי בממשלה ל-5 בלבד.

"תמונת המשכילות אמנם הולכת ומשתפרת אבל זה לא מחלחל לשוק העבודה שהפערים בו נשמרים", מסבירה צמרת, "כלומר נשים הולכות ונעשות משכילות יותר ביחס לגברים ולא רק ביחס לעצמן, ועדיין זה לא משפר את הפער בשוק העבודה. יש הרי תפיסה שהשכלה היא גורם למוביליות, תשתית לאמונה הקפיטליסטית של שוויון הזדמנויות, כשלנו יש נתונים מובהקים על כך שזה לא משפיע, לא מחלחל".

בתחום העבודה למשל, ניתן לראות ששיעור עובדות הקבלן מכלל עובדים אלו עולה על מחצית מכלל העובדים (56%). שיעורן הלך וגדל במיוחד בשנים 2009 ו-2010. "זה למשל פרמטר מאוד מוגדר", טוענת צמרת, "המצב הולך ומחמיר, עובדי קבלן הרי הכי מנוצלים ושיעור הנשים מתוכן גדל".

"נשים סובלות מהפרטה, יש הרעה בשוק העבודה וזה קשור גם למדיניות הכללית של מדיניות ההפרטה שמאפשרת לקחת יותר עובדות קבלן, לשכור מורות ועובדות סוציאליות של תחומים שהם רווחה וניתן למצוא בהם יותר נשים," מסבירה הפרופ' הרצוג. גם בממד הבריאות הפערים הלכו והצטמצמו לאורך השנים. הממדים של שוק העבודה, עוני והחברה הערבית לא פעלו בכיוון אחיד, וממד הפריפריה נשאר ללא שינוי.

"הפער נשמר, כלומר אי-השוויון נשמר", מדגישה הפרופ' חזן, "רק במקום אחד יש למעשה צמצום בפער וזה בתחום החינוך אבל הנתון הזה כאמור לא מצליח לתרגם עצמו לשוק העבודה. יש פה הבנייה מאוד מגדרית של החברה, הכלכלה והפוליטיקה בישראל, ואנחנו כחברה לא מצליחים לשבור אותה. אנחנו חיים בחברה ממוגדרת והדבר מתבטא בשמירה על הפער בין נשים וגברים".

הפרופ' הרצוג מוסיפה כי "העמדה המקובלת בחברה היא שכל עניין החוסר שוויון המגדרי הוא עניין של זמן, נשים נכנסו מאוחר לשוק העבודה, נשים נכנסו מאוחר יותר לפוליטיקה והזמן יעשה את שלו. אבל אנחנו רואים שהנה הן רכשו השכלה והן נכנסות לשוק העבודה אבל את ההשכלה הן לא מצליחות לתרגם לשוק העבודה והכניסה שלהן לשוק העבודה היא כניסה פוגענית שלא מאפשרת להן לממש את ההישג של כניסה לשוק העבודה. זה תוצר של העובדה שהן נכנסות לעבודה חלקית שמשמעותה שאין סיכויים לקידום לדרגות גבוהות או להישגים כלכליים, המשמעות היא שלא תהיה להן פנסיה מלאה. בחברה יש עדיין חלוקת תפקידים שנתפסת בין תפקידים גבריים לנשיים".

עוד היא מוסיפה כי "יש צורך לעשות מפנה בחשיבה על נשים בחברה בישראל - אסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית. אנחנו מבקשות להוציא את אי השוויון המגדרי מאחריותן הבלעדית של נשים, האחריות היא של החברה בכלל, של מוסדות המדינה ומקבלי ההחלטות. המדד הוא ‘מצפן', הוא מצביע על הכיוונים שיש לשים אליהם לב. אנחנו מבקשות לשנות את המפה החברתית". "מייצרים המון נתונים סטטיסטים כל הזמן, אבל הם עיוורים מגדרית", טוענת פרופ' הרצוג, "רצינו לייצר מבט שמסתכל על הנשים, על הניסיון שלהן, ששואל שאלות שקשורות למעמדן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו