בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דפי העבודה של משרד החינוך: גדעון סער לצד משלי ויגאל אלון

בדפים שהפיץ המשרד במסגרת שיעורי "תרבות ומורשת ישראל" הוכנס השר לפנתאון הציוני והתלמידים נשאלו, "למה התכוון גדעון סער?"

95תגובות

בין דפי העבודה ב"מורשת ותרבות ישראל" שפרסם משרד החינוך התגלתה הפתעה שעוררה תגובות נזעמות של מורים ומומחים לחינוך. באחד הדפים, שמיועד לתלמידי בתי הספר היסודיים, הוצגה רשימת ציטוטים נבחרים מספר "שמות" ו"משלי" ולאחריהם רשימת התבטאויות נוספות: של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, הסופר אלכס ליבן ושר החינוך גדעון סער. בהמשך נתבקשו התלמידים לענות על שאלה הנוגעת לתפיסתו של סער.

"קראו את המקורות הבאים" נכתב לתלמידים בדף העבודה, אז צוטט ממשלי הפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" ו"שמע בני מוסר אביך; ואל תטש תורת אמך" מספר משלי.

המקור הבא בדף העבודה לתלמידים היה הסופר אלכס ליבן: "אנחנו בני הארץ, נולדנו והננו חיים תוך ניתוק ממקורות היהדות וממורשת העם. הורינו שעלו ארצה, מרדו בבית אבא המסורתי ואנו נודלנו בתוך הניתוק. גדלנו חסרי שורשים, מתנכרים למה שאנו מעולם לא ידענו".

לאחריו, לפני מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, הוא לא אחר משר החינוך המכהן, גדעון סער: "אם לא נזכור מי אנחנו", מצוטט סער, "מאיפה באנו, מה החזון שהנחה אותנו להגיע להישגים- נתקשה להתמודד עם האתגרים שלפנינו...אנחנו עם קטן, השואב את כוחותיו מתעצומות העבר". אחרון חביב, אחרי סער, הוצג ציטוטו הנודע של יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

"ענו על השאלות", נכתב לתלמידים, "מה ההקשר בין כל הציטוטים והמקורות שקראתם?". השאלה הבאה עוסקת בציטוט של סער: "על פי דבריו של גדעון סער- שר החינוך, למה התחילו ללמד תרבות ישראל בכיתות? מה המטרה?", נשאלים התלמידים. בהמשך עוסקות השאלות בצווים מהתורה, בכתיבת ארועים בהיסטוריה של עם ישראל, ייחוד ישראל כעם ומהי תרבותו.

מורים רבים, שנכחו בהשתלמות שהתקיימה באוקטובר האחרון במרכז הארץ, בה חולק דף העבודה על ידי מדריכי המטה לתרבות ישראל של משרד החינוך, הביעו זעם על המהלך. לדברי פרופ' אמנון רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט ציבורי ודיני חינוך "יש בכך טעם לפגם כנורמה, בשילוב דברים של שר חינוך מכהן. אם כבר מביאים מדבריו, יש להסתכל הצידה ולהביא במקביל דברים של אנשי אופוזיציה, מגוון של דעות בשאלות שקשורות לתחום. החשש הוא ברור: ששר חינוך ייקח את מערכת החינוך כולה ויבקש שילמדו את משנתו. יש למנוע כל חשש שמדובר בנסיון לצאת חן, לקדם עצמו באמצעות דברים כאלה, הרי זהו מצב בו תלמידים עוסקים במה שנאמר להם".

עוד מוסיף פרופ' רייכמן, "זה בסדר לשלב אמרות של פוליטיקאים, זה אפילו טוב. היו שרי חינוך עם משנות חינוך מסויימות, וזה בסדר ללמוד את ועל משנתם. אך אלמנט התזמון כאן הוא העניין, העובדה שמדובר בשר מכהן. לשר חינוך יש אג'נדה וזה בסדר שילמדו אותה, אבל צריך להיות מאוד זהירים, להסביר גישות שונות, דעות שונות. זה ערך יהודי ודמוקרטי, חינוך לביקורתיות ולפתיחת אופקים, אם מביאים עמדה אחת יש להביא לצידה עמדה נוספת שמאתגרת אותה".

לימוד המקצוע "מורשת ותרבות ישראל" בבתי הספר של חינוך הממלכתי הוא יוזמתו של השר סער, כחלק ממדיניות "חיזוק החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך" שהוא מוביל. במסגרת מדיניות זו הורחבו משמעותית ביקורי התלמידים בעיר דוד, בחברון, בתל שילה ובירושלים. כן נערכו פעילויות של קצינים בבתי הספר ושיעור הגיוס לצה"ל הפך לאחד הקריטריונים שלפיהם נמדדים ומתוגמלים התיכונים.

בין השאר כולל המקצוע התייחסות לתרבות היהודית, ללוח השנה היהודי ול"זיקת עם ישראל לארץ ישראל". כמה יצירות מרכזיות שתלמידי בתי הספר חויבו ללמוד במקצוע: פרשת השבוע בכיתות ו', סידור התפילה בכיתות ז', "מסכת אבות" שבמשנה בכיתות ח', ו"אלטנוילנד" של הרצל בכיתות ט'.

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר בהצעה למערך שיעור שגובשה על ידי גורמי המקצוע של המטה לתרבות ישראל בשנת 2010. לגופו של ענין, בהתחשב במהות הציטוט אנו לא רואים שום פסול בכך".

יועצת התקשורת של שר החינוך, ליטל אפטר מסרה: "שליפת עניין מ-2010 יום לפני בחירות בשנת 2013 מעידה על כוונה לפגוע בשר או במפלגתו".


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו