לשקר אין רגלים, אבל יש לו הורים

מרבית ההורים משקרים לילדיהם כדרך לשנות את התנהגותם - כך עולה ממחקר שנערך בקרב 200 משפחות בארצות הברית ובסין

"הארץ"
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
"הארץ"

מרבית ההורים משקרים לילדיהם כדרך לשנות את התנהגותם - כך עולה ממחקר שנערך בקרב 200 משפחות בארצות הברית ובסין. המחקר, המתפרסם בכתב העת International Journal of Psychology, מצא שהשקר השכיח ביותר - הן אצל המשפחות האמריקאיות והן אצל המשפחות הסיניות - הוא של הורים המאיימים על ילדיהם שיעזבו אותם במקום ציבורי, אם לא יתנהגו כיאות. "השכיחות של השקר הזה מצביעה על האוניברסליות של האתגר שההורים מתמודדים אתו כאשר הם מנסים לנוע ממקום אחד לאחר בניגוד לרצונם של ילדיהם", אומרים החוקרים. שקר אחר המשותף לשתי המדינות הוא "הבטחת השווא לקנות צעצוע בזמן בלתי מוגדר בעתיד".

החוקרים קבעו קטגוריות שונות לשקרי ההורים. הראשונה עוסקת בשקרים הקשורים להתנהגות בלתי נאותה, וכוללת דוגמאות כמו "אם לא תתנהג יפה, אקרא למשטרה". לטענת החוקרים, כזבים מעין אלה ממחישים הורות פחדנית, בשל הצורך לרתום אליה איום של אדם שלישי. אולם, לדבריהם, יש שקרים בעייתיים יותר: בקטגוריה "חיוויים שקריים הקשורים לנטישה", הוקלט אחד ההורים אומר לבנו: "אם לא תבוא אתי, יבוא חוטף ויחטוף אותך כשלא אהיה שם".

יש גם שקרים הנובעים מהרצון להגן על רגשות הילד, והם מופיעים בכותרת "חיוויים שקריים הקשורים לרגשות חיוביים". החוקרים קטלגו לקבוצה זו את השקרים האופטימיים, כמו "חיית המחמד שלך תחיה עכשיו בחצר של אדם עם בית גדול, ושם יהיה לה הרבה יותר מקום לרוץ ולהסתובב" או מחמאה כמו "אתה מנגן נפלא על הפסנתר" לילד שלא מפסיק לזייף.

אם תאכל ברוקולי תהיה גבוה. השקר מסייע לעודד התנהגות חברתית רצויהצילום: klaus tiedge / corbis

כזב אנוכי למדי משמש להימלטות זריזה מהוצאה כלכלית. הורים רבים שנקלעים עם ילדיהם לפתחה של חנות צעצועים נוהגים להשתמש בשקר: "היום לא הבאתי איתי כסף, נחזור ביום אחר". יש גם סדרה של שקרים הקשורים ל"דמויות דמיוניות" המשמשים בעיקר לאכיפת התנהגות טובה, כמו למשל פיית השיניים הנודעת שאיש מעולם לא ראה.

החוקרים, מהמחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות סן דייגו, טורנטו וז'נג'יאנג בג'ינחואה שבסין, לא מצאו הבדלים משמעותיים בין שקרי האבות לכזבי האמהות. לעומת זאת, השימוש ב"שקרים מועילים", ששיעורו היה גבוה בשתי המדינות, היה נפוץ יותר בסין.

המחקר מצא שההורים מוכנים לקבל את השקרים האלה כאמצעי לעודד בקרב ילדיהם התנהגות חברתית רצויה. לדוגמה: השקר לפיו הילד יגדל להיות גבוה יותר עם כל נגיסת ברוקולי שיאכל, נתפשת כעידוד לגיטימי להרגלי אכילה בריאים.

החוקרים תהו כיצד משפיעה הגישה האופורטוניסטית של ההורים כלפי האמת על חיי המשפחה בטווח הארוך. בין היתר, הם מעלים את ההשערה שהיא עלולה להשליך על היחסים בתוך המשפחה כשהילדים גדלים. בבי-בי-סי דווח כי במסקנותיהם בוחרים החוקרים צד וטוענים כי השימוש בשקרים מעורר "שאלות מוסריות חשובות כלפי ההורים - מתי, אם בכלל, יש הצדקה לשקר לילד".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ