בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דפוסי ההצבעה בבחירות

לפיד טוב לעשירים, נתניהו רע לחלשים

יש עתיד ניצחה ביישובים המבוססים, והליכוד איבדה מכוחה אצל עיירות הפיתוח. הממשלה הבאה, אם כן, לאו דווקא תהיה חברתית יותר

92תגובות

רשימתו החדשה של יאיר לפיד זכתה ביום שלישי השבוע בחלק נכבד מקולות המצביעים ברוב הרשויות המקומיות בארץ, אך הדבר בולט במיוחד בסוג מסוים של יישובים - אלה הנמצאים בצמרת המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסוקרת את כלל הרשויות בישראל. הלמ"ס מפלחת את כלל יישובי ישראל לעשרה "אשכולות" לפי מדדים חברתים-כלכליים. ב-22 מבין 30 היישובים הנכללים בשלושת האשכולות הגבוהים ביותר, זכתה יש עתיד במספר הקולות הגדול ביותר, וב-6 יישובים נוספים היא הגיעה למקום השני, לעתים בהפרש קטן. זוהי הצבעה מעמדית לכל דבר.

 העין עוברת על רשימת היישובים ושיעור הקולות שלפיד השיג בהם: 34.6% בסביון, 31.9% בכפר שמריהו, 30.3% בתל מונד, 29.7% בשוהם ואחוז דומה באבן יהודה ובהוד השרון. המפלגות האחרות, לפעמים עבודה, לפעמים ליכוד-ביתנו, נמצאות בדרך כלל הרחק מאחור. שיעור התמיכה הממוצע ביש עתיד בשני אשכולות היישובים המבוססים ביותר (10-9) עומד על 26.2% מכלל הקולות הכשרים, בהשוואה ל-24.4% באשכול השמיני (שמקובל להתייחס אליו כמעמד בינוני-גבוה, וללא ההתנחלות אלקנה), 22.9% באשכול השביעי ול-15.1% באשכול השישי, המציין את שיפולי המעמד הבינוני. 

הדירוג החברתי-כלכלי של המועצות המקומיות והערים מבוסס על שורה של משתנים כמו ההכנסה הממוצעת לנפש בכל יישוב, אחוז המכוניות החדשות בו, שיעור בעלי תעודת הבגרות, אחוז הסטודנטים, ונתונים דומים על שיעור מקבלי דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, ועוד. גם אם הלמ"ס ערכה את הדירוג הזה לפני כמה שנים, קשה להאמין כי המפה החברתית השתנתה במידה רבה. לכל היותר מדובר בדילוג של כמה מקומות למעלה או למטה בטבלה.  

כאמור, היקף התמיכה בלפיד ביישובים המבוססים ביותר הוא מרשים. באשכול השמיני, המקביל פחות או יותר לחלק העליון של המעמד הבינוני, מצבו של לפיד עדיין איתן, ביישובים כמו הרצליה, רעננה ואפילו אלפי מנשה הקרובה לקו הירוק. האשכול השביעי כולל רשויות כמו יהוד, קרית ביאליק וחיפה. לפחות לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זהו לבו של המעמד הבינוני, שלפיד כיוון אליו כל כך הרבה שנים. יוצאות דופן בקבוצה זו הן אורנית ופרדסייה, שהמצביעים בהן העניקו ליש עתיד כ-30% והעלו בכך את הממוצע. 

באשכול השישי, בו אפשר למצוא רשויות כמו חולון, פתח תקווה, ראש העין ויבנה, שיעור התמיכה בלפיד צונח. אם באשכול היישובים הקודם עוד אפשר היה למצוא את יש עתיד בכמחצית מהמקומות ניצבת במקום הראשון מבחינת מספר המצביעים, הרי שבחלק היותר נמוך של המעמד הבינוני קשה למצוא דוגמאות לכך. באשכול הרביעי, האחרון הכולל עוד מספר משמעותי של יישובים יהודיים, עומד שיעור ההצבעה הממוצע ללפיד על 7.1%. קבוצה זו של רשויות כוללת בין השאר את אופקים, ירוחם, ירושלים (החישובים באשכולות מתייחסים לרשויות יהודיות בלבד. על ההצבעה ביישובים ערבים - בהמשך). 

חלק מבני המעמד הבינוני והבינוני-הגבוה השתתפו במחאה החברתית של קיץ 2011. הסיבה המדויקת שהביאה אותם לצאת מהבית - יוקר המחיה או אולי מצוקת הדיור - פחות משנה כעת. לכמה רגעים בקיץ ההוא היה נדמה שהם מצטרפים בלב שלם לקריאות לסולידריות חברתית ולהקטנת הפערים החברתיים. הוריהם קיבלו, החל משנות ה-80, את הסדר הקיים, וכעת היה נדמה כי הם, בנותיהם ובניהם הרגישו שמשהו בסיסי לא עובד. באוויר היה ריח של התפכחות מאשליות קודמות. לא בטוח שזה קרה. יכול להיות שהם באו בגלל אייל גולן ושלמה ארצי.  

החתירה לחברה שוויונית יותר לא עומדת בראש סדר העדיפויות של לפיד ומפלגתו. הקריאה "העם דורש צדק חברתי" אינה מתיישבת עם לפיד - לא מבחינת העם ולא מבחינת הצדק החברתי. אחי העבדים, כפי שפתח את אחד מטוריו בתקופת המחאה, היא סיסמה חלולה, שלא הפריעה, אולי אפילו להפך, לשכבות רחבות במעמד הבינוני-גבוה להצביע ליש עתיד. בכך ביטאו שכבות אלה את העדפתן בהמשך השיטה הכלכלית הקיימת, בתיקונים קוסמטיים קלים ובמתק שפתיים. ומה באשר לאותם אחוזים נמוכים יחסית, בערים הזנוחות בפריפריה, שהצביעו ללפיד? אלה כנראה מבקשים לדמיין דרכו חיים אחרים עבורם.

לא רק שהמצביעים ביישובים המבוססים אמרו באופן חד-משמעי כי הם מעדיפים את יש עתיד על פני כל מפלגה אחרת, אלא שהם גם מצביעים יותר. בדיקת שיעורי ההצבעה באשכולות היישובים השונים מגלה פערים של ממש בשיעור ההצבעה הממוצע: 73.5% באשכולות 10-9, 70% באשכולות 8-6, ועד 62/5% באשכול ה-4. שיעור ההצבעה הכללי עמד בבחירות אלה על כ-67.8%. שיעור ההצבעה הנמוך של השכבות החלשות באוכלוסייה היהודית ושל המגזר הערבי ככלל מעיד, בין השאר, על אי-אמון בפוליטיקה הארצית ובמוסדות השלטון האמורים לתקן את מצבם.

מפלגת השלטון נחלשת 

שיעורי ההצבעה הנמוכים יחסית של השכבות החלשות מתגלים גם דרך בחינת הנתונים בערי הפיתוח, בעבר מקור מצביעים חשוב לליכוד. שיעור ההצבעה הממוצע ב-27 ערי פיתוח, בהווה ובעבר (כמו כרמיאל), הסתכם בכ-60% - כמעט 10% פחות מהנתון הכלל-ארצי המקביל. אבל ממוצע הוא נתון מטעה, שמטשטש את המגוון. בחינה מדוקדקת יותר מגלה שרק בשלושה יישובים כאלה היה שיעור ההצבעה גבוה מהממוצע הארצי. השיא שמור לנתיבות, עם 73.3%, שכבר מזמן איננה בשליטת הליכוד. המפלגה שזכתה שם במספר המצביעים הגבוה ביותר היא ש"ס, עם 44%. בכשליש מערי הפיתוח היה שיעור ההצבעה דומה או נמוך לזה שנרשם ביישובים הערבים (57.9%). הרשויות בקבוצה זו שייכות לאשכולות 6-3 בדירוג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  

ב-26 מתוך 27 ערי הפיתוח קיבלה מפלגת הליכוד-ביתנו את מספר המצביעים הגבוה ביותר (רק בבית שמש השיגה אותה יהדות התורה, שזכתה ב-28%). שיעור הקולות הממוצע שקיבלה המפלגה ביישובים אלה הסתכם ב-33%. אכן, אחוז מרשים, אך הוא מבטא, אולי יותר מכל דבר אחר, דווקא את היחלשות מפלגת השלטון.  

בבחירות ב-2009 השיגו הליכוד וישראל-ביתנו יחדיו 46.6% מקולות המצביעים ב-27 הערים שנבדקו - ירידה של כ-30%. בחלק מהמקומות השיגה הרשימה המשותפת אחוז דומה מאוד לזה שהשיג הליכוד לבדו בבחירות הקודמות. כך בבית שאן, דימונה, נתיבות או שדרות. זה קרה לא רק ביישובי הדרום אלא גם בנצרת עילית, שב-2009 העניקה לישראל ביתנו 37.8% ולליכוד עוד 21.6%. ביום שלישי בחרו בליכוד-ביתנו רק 42.3% מהמצביעים בעיר.

ש"ס חזקה במגזר

 הד"ר דני גרא מתמחה בניתוח דפוסי ההצבעה לכנסת של המגזר הערבי. הניתוח המלא יושלם בימים הקרובים, כיוון שהוא מחייב גם חישוב הקלפיות בערים מעורבות, אבל כבר עכשיו ברור כי שיעור ההצבעה ביישובים ערבים עלה מכ-52% ל-57.9%. חלק משמעותי מההצבעה ביום שלישי היה בשעות אחר הצהריים ועד הערב - כאשר במפלגות הערביות חששו מאובדן מנדטים.  

ב-2009 קיבלו הליכוד וישראל ביתנו כ-26 אלף קולות ביישובים הערבים והמעורבים (ובכלל זה הדרוזים ותושבי הפזורה הבדואים). בבחירות השבוע קיבלה הליכוד-ביתנו כ-16 אלף קולות. לעומת זאת, ש"ס הצליחה להעלות את כוחה, בחשבון לא סופי, בכ-75% ונהנתה מתמיכתם של כ-14,400 מצביעים - עדות לכוחה המפתה של השליטה במשרד הפנים. מרצ הכפילה את כוחה, לכ-11,200 קולות. מפלגת העבודה הצליחה לרדת בכ-13% לעומת הבחירות הקודמות. אם מרחיבים את הבדיקה אחורה ל-2006, הרי שמפלגת העבודה איבדה כשני-שלישים מכוחה במגזר הערבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו